סובוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מוחמד סובוח סומוחדיוויג'וג'ו , הידוע כ"באפאק סובוח", מייסד תנועת סובוד

סוּ‏בוּ‏ד היא תנועה רוחנית שנפוצה בעולם במחצית השנייה של המאה ה-20 ונוסדה על ידי מיסטיקן אינדונזי מוסלמי בשם מוחמד סובוח סומוחדיויג'ויו (Muhammad Subuh Sumohadiwidjojo) ‏ (1901 – 1987) שכונה מאוחר יותר באפאק (Bapak - "האב") או פאק סובוח. היא מתמקדת במה שמייסדה קורא מימוש הפוטנציאל של האדם כבריאה של אלהים להתקרב אליו על ידי הכנעת נפשו, לבו ותשוקותיו לרצון האל. לפי השקפה זו הנפש, הלב והתשוקת מהווים מכשול להתקרב לאלהים. להצליח להכניעם, לסלק את השפעתם, בצורה מושלמת על ידי "תרגילים רוחניים" הקרויים בשפה הג'אוונית "לטיחאן" מאפשר מימוש ה"עצמי" האמיתי, ממקור אלוהי של האדם, דבר שהולם את תורותיהם של נביאי הדתות השונות - כולל ישו, בודהה ומוחמד [1] באפאק ראה עצמו כמישהו שזכה במתנת אל, בחסד מיוחד, על ידי גילוי דרך רוחנית להשיג זאת. התרגילים הרוחניים שזכה להכיר ושהוא הרגיש חובה לשתף בהם את האחרים, מאפשרים, לפי השקפתו, לפעול נכון בחיים, להיעזר ביותר טוב בתפילה ובעזרת הכוח העליון.

היסטוריה של תנועת סובוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפאק נולד באי ג'אווה ועסק בצעירותו במשך כ 14 שנה הנהלת חשבונות. בשנת 1925 חווה בעירו, נמל סמראנג בצפון ג'אווה, הארה או התגלות אלהית, בצורת כדור אור זוהר ביותר, כמו שמש, שבא מהשמיים ונכנס לתוך גופו. הרגיש חרדה נוראית וחשב שעומד למות. אחרי שנשכב הרגיש שהוא מוקם שלא מרצונו ומתחיל לבצע את תנועות התפילה המוסלמית. באלף הימים הבאים חזרו אצלו בלילות חוויות דומות שהביאו אותו להגיית תורתו המעשית המיסטית. הוא גילה לילה-לילה תרגילי מדיטציה מיוחדים שסייעו ליצור מגע מיטבי בינו ובין כוחות רוחניים עליונים. תרגילים אלה נקראים בשפה ג'אוונית " לטיחאן קג'יוואן".latihan kejiwen = תרגילים רוחניים, חיפוש שלווה פנימית - לפי המסורת של האי ג'אווה (כלומר "קג'יוואן") או בקיצור לטיחאן. בשנות ה 1930 גילה סובוח שבנוכחותו גם אחרים "נפתחים" אל נסיונו הרוחני. בהמשך - בייחוד אחרי הארה שחווה בלילה שבין 21 - 22 ביוני 1933 הבין פאק סובוח שמותר לו ואף חובתו להביא את הארותיו גם לידיעת אחרים, עזב את שאר עיסוקיו והתחיל לשתף - או במושגיו "לפתוח" - מבקרים שהצטרפו אליו בעת התרגילים. את השם סובוד התחיל להשתמש החל משנת 1947. בשנת 1950, כפי שניבאו לו חושיו, הגיע אליו ליוגיאקרטה האדם שעתיד היה להתחיל להפיץ את תורתו בעולם. זה היה חוסיין רופא (1922 - 2008?), אזרח בריטי, מורה לאנגלית, לפי מקורות אחדים ממוצא מעורב יהודיבלגי קתולי, שהתאסלם ל אסלאם הסופי. חוסיין רופא העביר את התורה של באפאק לציבורים אחרים בארצות שונות, כולל בבריטניה. בין האנשים שקיבלו ממנו את הבשורה הרוחנית החדשה היה איש המודיעין הבריטי לשעבר, המתמטיקאי ג'ון ג'. בנט, שהיה עד אז חסיד של תורותיהם של גורדייב ואוספנסקי. עם מאמיני התנועה המיסטית החדשה נמנתה גם אשתו היהודיה של חוסיין רופא , דורותי לקשטיין ששינתה את שמה לרוזאנה או רוזי רופא. היא הייתה תלמידה של פרדריק מתיאס אלכסנדר ומורה לשיטת אלכסנדר ורקדנית.

בין השנים 1956 - 1960 באפאק עשה שני סיורי הרצאות ושיעורים מסביב לעולם. בשנת 1956 באפאק ביקר באנגליה לפי הזמנת ג'ון בנט. תורתו הפכה פופולרית בחוגים מסוימים בבריטניה, הולנד, גרמניה, הודו, סרי לנקה, קפריסין, דרום אפריקה, אוסטרליה, בצפונה ובדרומה של אמריקה וכו'.

הבסיס ההתחלתי של התנועה העולמית היה בקום ספירנגס (Coombe ,Springs) על יד לונדון, מקום פעילותו של ג'ון בנט. כמה "נסים רפואיים" של ריפוי בהשפעת תרגילי לטיחאן כמו זה של השחקנית הבריטית ממוצא הונגרי אווה ברטוק (שאובחנה עם גידול בשחלות) בשנת 1957 גרמו לעליה בסקרנות כלפי סגולותיהם המשוערות. גם אמנים רבים הביעו בזמנם עניין בשילוב הקוסם בין גורמי ריפוי רוחני, יסודות של אסלאם, של בודהיזם ושל התרבות היהודית - נוצרית והצטרפו לתנועה זו. כך מנהיג להקת הבירדס, ג'ים מקגין ששינה שמו לרוג'ר מקגין ,בריאן וילסון מלהקת ביץ' בויז , והזמרות הישראליות נחמה הנדל ושולי נתן.

כעת לתנועה יש סניפים בכ70 ארצות ומונה כרבבת חברים. ממשיכת דרכו של באפאק היא בתו, סיטי רהאיוּ‏ וויריוֹ‏הוּ‏דוֹ‏יוֹ‏ (Siti Rahayu Wiryohudoyo), המוכרת בשם איבּ‏וּ‏ (Ibu - אמא) או איבּ‏וּ‏ רהאיוּ‏. אחד מחסידיו החשובים וממשיכי דרכו של באפאק במסגרת תנועת הסובוד הוא שריף אישטוואן הורטי (יליד 1941), פיזיקאי ומהנדס בריטי שהתאסלם והתחתן אם אשה יפנית ושהוא נכדו של מנהיג הונגריה לשעבר, מיקלוש הורטי.

אישיות חשובה אחרת שהיה בעבר מנהיג תנועת הסובוד העולמית הוא הסופר הטמילי מסרי לנקה וארינרה טארזי ויטאצ'י (Varindra Tarzie Vittachi) שמילא תפקידים בכירים בארגונים של האו"ם - סגן מנהל של יוניסף ובתחום האוכלוסין.

לטיחאן ותנועות רוחניות בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדותו של חוסין רופא ב"הרהורים על סובוד" "Reflections on Subud" באפאק הודה בפניו ש900 שנים לפניו המיסטיקן "ואלי" המוסלמי שייח עבד אל קאדר אל ג'ילאני , מחבר הספר בערבית Futuh al-Ghaib" (ההתגלויות של הבתלי נקראה) קיבל הארה דומה ללטיחאן שהוא גילה, רק שהיא הייתה מלווה בפירוש המסגרת האסלאם. [2] [3]

במאה העשרים גם המיסטיקאן ההודי אושו לקח את המושג הג'וואני לטיחאן והשתמש בו הזה בבניית טכניקת תרגילי המדיטציה שלו.

השם סובוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

החווייה שחווה באפאק ושהוא ביקש להעביר לאחרים נקראה סובוד - מילה שהיא ראשי תיבות של שלוש מלים ממקור סנסקריטי: סוּ‏סילה, בוּ‏דהי, דהרמה. מלים אלו היו גם שם של פואמה שכתב פאק סובוח בשפה הג'אוונית הקלאסית.

קבלת ה"סובוד" משמעו עבודת האלהים הכל יכול, בלי לשלול או לבטל את דתות השונות של המאמינים.

  • סוסילה - הוא טבעו הטוב של האדם התואם את רצונו של אלהים הכל יכול. ("חיים נכונים")
  • בוּ‏דהי - כוחו של העצמי הפנימי של האדם ("כוחות ויכולות לטנטיות של האדם")
  • דהרמה - הכניעה, האמון והכנות ביחס לאלהים הכל יכול

האדם שקיבל את ה"סובוד" אמור להצליח לשנות את אופיו ולחוות רוגע ושלווה פנימית ומסוגלות להיות במגע עם "כוח החיים הגדול והקדוש".

סמל הסובוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת הסובוד, שנהגה על ידי פאק סובוח בשנת 1959 הוא מורכב משבעה מעגלים קונצנטריים עם שבעה חישורים המייצגים את שבע רמות כוחות החיים ואת שבעת כוחות החיים המקשרים ביניהן. המעגל בכי פנימי מייצג את רמת העולם החומרי. השני - את העולם הצמחי, השלישי את עולם בעלי החיים, הרביעי -את עולם בני האדם, המעגל החמישי את האדם המושלם ("רוֹ‏חני"), לאחר מכן באים המעגל של ה"רחמני" ושל ה "רוח רבאני". המעגל השביעי רוח רבאן הוא הגדול שבמעגלים ומייצג את הכוח הגדול והחזק ביות של החיים. החישורים מייצגים את רוח הקודש.

בדרך כלל המעגלים והחישורים מופיעים בצבע זהב על רקע שחור או כחול כהה. ככל שמתרחקים מהמרכז עובי המעגלים גדל והולך, כך גם עובי בחישורים מתרחב ככל שמתרחקים החוצה. המרחבים בין המעגלים נשארים שווים. עובי מעגל אחד שווה לעובי החישור בנקודה שחוצה אותו. המרחבים בשווים שבין המעגלים הם כוחות המלאכים - רוֹ‏ח אל קודוס שהיא פנים וחוץ של כל דבר.[4]

הסובוד המעשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפאק ראה בסובוד לא דת ולא תאוריה אלא חוויה רוחנית מעשית שאינה שוללת את האמונות של הדתות השונות אלא יכולה להשתלב היטב בהן. עודד את המאמינים בני הדתות השונות להמשיך להתמיד בעבודת הקודש שהיו רגילים אליה במסגרת דתם. תרגילי ה"לטיחאן" אמורים להעמיק את תובנתם הפנימית. מצד שני לטיחאן יכולים להתאים גם לאנשים שאינם שומרים על מצוות של דת מסוימת. חוויית הלטיחאן יכולה להיות שונה מאדם לאדם ולא חייבת להיות דומה לזו של באפאק עצמו או של אחרים.

לטיחאן קג'יוואן[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאת הפרקטיקה העיקרית של הסובוד. מובן שמה באינדונזית הוא "תרגיל" או "אימונים רוחניים" לפי המסורת ג'אוונית (קחיו'אן kejiwen - "גאווני"). בלטיחאן המתרגל מוזמן להכינס למצב של קבלה, בניתוק מהמחשבות, מהתשוקות ומבלי לצפות לדבר מסוים. אין צורך בלמידת טכניקה, להתרכז בתמונה מסוימת או לדקלם מנטרה כלשהי אלא רק לחוש "רטט" פנימי שרוב חברי תנועת הסובוד מגדירים כמגע עם אלהים ( או "כוח החיים הגדול" או "רוח הקודש"). מקבלים פשוט מה שאלהים שולח למתרגל במצב הזה. אפשר להתנועע, לצעוק, לצחוק, לבכות, לשיר, לרקוד. האפקט של ה"לטיאן" מורגש גם אחרי סיום ההתנסות הזאת וממשיך להשפיע כגורם פעיל. באפאק מעודד לישם את לטיחאן בקבוצה, לפחות בשלב ראשון. בדרך כלל עושים זאת במשך כשעה כפעמיים בשבוע, נשים וגברים בנפרד.[5]

העמדה במבחן (טסטינג)[עריכת קוד מקור | עריכה]

היבט ספציפי ל"לטיחאן" הוא ההעמדה במבחן. אז הלטיאן מכוון אל איזו שאלה אישית. המתרגל מכניס עצמו למצב לטיחאן ומבקש מאלהים הכוונה או הבהרה בקשר לסוגיה מסוימת. פאק סובוח היה קורא למעשה זה "טרימה" terimah, כלומר "קבלה" או "תחושה" (1952) לפי מתיו סאליבן זו דרך לקבל הכוונה טהורה וחזקה יותר מזו שמקבלים דרך התשוקות והמחשבות הרגילות. באפאק השווה את קבלת מבחנים אלה עם החוש השישי שיש אולי לצפורים מסוימות.

..."יש להן אינסטינקטים היכולים לתת לנו מושג כלשהו הכרעה אלוהית מה היא. אלו החיות על צלע הר-געש העומד להתפרץ, עפות משם בזמן אל מקום בטוח. אם צייד צפורים מתקרב אל העצים שבהם הן מתאספות, נמלטות משם בן רגע. אם הצפורים מסוגלות לחוש בצורה כזאת, מדוע בני האדם שהם מצוידים בכלים פנימיים הרבה יותר משוכללים, לא יוכלו לחוש תחושות בחדות דומה??"

[6] (בתרגום חופשי). מרבית המתאמנים בלטיחאן רואים עצמם אחרי זמן מה מסוגלים להבחין רמזים או אינטואיציות כתוצאה של אזושהי תהודה פנימית כתגובה לשאולות ששאלו את עצמם קודם לכן. רמזים כאלה עשויים לקחת צורות שונות כמו צלילים, חזיונות, רטטים או תנועות עצמוניות דומות לאלו שבלטיחאן. למרות זאת, בהתאם לעצותיו של באפאק, החברים מודעים גם לכך שרמזים כאלה יכולים להיות מושפעים גם על ידי מחשבות או ריגושים של אנשים נוכחים. אי-לכך ה"מבחן" צריך להיחשב ככלי להבהרות סוגיות עכשוויות אבל לא לשמש כמעין הגדת עתידות. בכל זאת רוב החברי סובוד מצאים תועלת ב"מבחנים" אלו בפתרון בעיות.

ג'ון בנט היה זה שכינה תרגילים אלה בשם testing או "מבחנים" בשנת 1957.

שינוי השמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי סובוד, אחרי שהתחילו לתרגל, מחליטים לשנות את שמותיהם המקוריים, למרות שאין חובה כזאת. אלו המשנים את שמותיהם מוסרים שמרגישים שלכל שם יש משמעות המשפיעה על חייהם, כך ששם "לא הולם" עלול להפריע את ההתפתחות הפנימית. אימוץ שם מתאים יותר נחשב ב"סובוד" כפתיחת אפשרות להגשמת הרמוניה טובה יותר בין הטבעו הפנימי וטבעו החיצוני של האדם. או שמילותיה של איבו רחאיו:

...שם התואם את האני הפנימי של אדם יגרום לאושר בחיים. במיוחד אצל חברי סובוד השם יהפוך לסימן שיסמן את כל חלקי ישותו, לפני המוות וגם אחריו"

.

."[7] באפאק עצמו העניק לחניכיו שמות חדשים. כך קיבלה ממנו הזמרת הישראלית נחמה הנדל את השם הלנה. ככל הנראה באפאק לא היה מודע לכך שהבחירה בשם זה תיתפס בארצה כשם נוצרי וכמעין "התנצרות". יחד עם התיישבות הזמרת בחו"ל ("ירידה מהארץ") ונישואיה מאוחר יותר למוזיקאי גרמני, גם השם החדש גרם למורת רוח רבה ולירידה בפופולריות שלה בקהל הישראלי הרגיש באותה תקופה לזהותו העצמאית החדשה. וזאת למרות אישיותה, כישרונה, ותרומתה הרבה של נחמה הנדל לזמר העברי ולחיים המוזיקליים. לעומת זאת השם מרים שקיבלה בזמנה הזמרת שולי נתן, בהיותו שם עברי (שגם לא דבק בה בתודעה הציבורית) לא הייתה לו השפעה שלילית דומה על הקריירה שלה.

צומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי סובוד שומרים באופן אישי ומרצון צומות קצרים בני יום הנקראים בג'אוונית פריחאטין (prihatin), כמו כן לפי השתייכותם הדתית בחודש הרמדאן אצל מוסלמים, בתענית הארבעים אצל הנוצרים או ביום כיפור אצל היהודים. באפאק המליץ שכל אחד ישתדל לשמור על ימי הצום האופייניים לדת שבה גדל. [8] מומלץ בזמנים כאלו להצמצם את ההנאות החיצוניות כמו אוכל, עישון, שינה ומין, כמו כן להימנע מרגשות וגישות שליליים כמו רכילות, בקורתיות, כעסים, וכו'. הכוונה היא להשיג הרמוניה טובה יותר של המניעים והתשוקות. לפי באפאק הצום הינו כלי לרכישת שליטה עצמית מועילה בחיים תחת השמיים ואיננו תרגיל ממש רוחני. בעיניו הפחתת האוכל, השינה, יחסי המין ושל כל ההנאות היא מאוד נחוצה לשיפור גורל האדם עלי אדמות. בטענות אלו התבסס באפאק על דוגמאות של מצליחנים שהגיעו לידי שגשוג, מעמד, חכמה ושם טוב, כאשר ויתרו על תענוגות מוגזמים המספקים את הנפסוסערביתׂ, את תשוקות הלב בלבד. הם היו חסכנים, חרוצים, מתמידים, סבלנים, שלווים, מאופקים, בטוחים בעצמם וכנים. [9] איבו רחאיו הסבירה בעת הרצאה בניו זילנד ב2004 שהצום "פריחאטין" אינו חלק מ"לטיחאן" אלא יותר משמעת גופנית העשוייה להפחית את התשוקות. [10] אבל באפאק המליץ לא להכריח את החברים לשמור על ימי צום. כל אחד ישקול לנסות את הצום כפי שייראה לו מתאים. [11]

חוקים או כללים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסובוד מעט חוקים. באפאק נתן עצות והכוונות כתשובה לשאלות של חברים. לשתיים מעצותיו יש אולי מעמד של חוקים או כללים.

  • ההפרדה בין המינים בעת הלטיחאן הקבוצתי - שמטרתה בעיני פאק סובוח הייתה לשחרר את התנועות מכל השפעה חיצונית בין השכל ללב.
  • איסור למי שאינו חבר בסובוד להיות נוכח בלטיחאן מבלי שקיבל קודם לכן את המגע בקרוי "פתיחה", על מנת שלא להיפתח ללטיחאן מבלי לרצות במפורש. אסור לעשות זאת אפילו מאחורי דלת סגורה.

יכולים להיות נוכחים רק אחרי תקופה של המתנה כשקיים רצון נחוש להתקבל לסובוד. [12]

ארגון התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת אגודת סובוד עולמית המתרנסת בכנסים עולמיים פעם בארבע שנים, על פעם בארץ אחרת. בכל רמה של אגודה קיים מעמד של עוזרים בעלי נסיון של שנים רבות בלטיחאן, הנקראים עוזרים שמביאים הלאה את בשורתו של בפאפאק. תפקידם לשרת את החברים בקביעת שעות הפעולה של קבוצות הלטיחאן, ללוות את המועמדים החדשים באימוני ה"פתיחה" ולתת הסברים לאלה המתעניינים בהשתתפות בלטיחאן. העוזרים אינם צריכים להיתפס או לראות עצמם כיותר "רוחניים" מהאחרים. אבל איש מלבדם אינו רשאי למלא את התפקידים האלה. העוזרים הראשונים מונו על ידי באפאק. אחרי מותו ינשן קבוצות עוזרים המחליטים למי לחלק את התפקידים האלה.

כעת ישנם 18 עוזרים בינלאומים - 9 גברים 9 נשים האמורים להיות אחראים ב3 אזורים גאוגרפיים בעולם. (אירופה ואפריקה, אמריקה, ואוסטרליה-אוקיאניה -אסיה)

העוזרים הבינלאומים הם חברים במועצת סובוד העולמית במתפקדים במשך 4 שנים מכנס עולמי אחד לשני. קיימים גם עוזרים מקומיים ואזוריים. לבתו של באפאק, איבו (סיטי רחאיו ויריוחודויו) אין מעמד רשמי אבל היא נהנית מכבוד מיוחד מצד החברים, כמישהי בעלת איכות רוחנית גדולה. למשל היא מוזמנת ל"קבל" בשביל החברים החדשים את השמות החדשים שיחליפו את השמות מלידה - תכופות מתבקשת להתבטא בקשר לאות הראשונה בלבד של השם החדש ואחר כך את השם המלא יבחר החבר בעצמו. לדעתה מוטב היה שהחברים היו "מקבלים" את השמות החדשים דרך חוויה רוחנית של עצמם. בכל מקום בעולם שבו יש לפחות מניין חברים (עשרה) יכולה להיווצר קבוצת סובוד. לכל קבוצה יש ועד הכולל יושב ראש, סגן יושב ראש, גזבר וכו'. הוועד אחראי על הלוגיזטיקה של המפגשים, התקציב וכו'. חברי הוועד צריכים להתנדב לכך לשנתיים.

מימון הפעילות של התנועה צריכה להיעשות מתרומות של החברים, למשל מחלק מהרווחים של עסקיהם הפרטניים או המשותפים, רצוי עד 25% מהרווחים אחרי ניכוי המסים.

לסובוד יכול להצטרף כל אחד, מעל גיל 17.

לתנועת הסובוד יש עמותת סיוע לנזקקים הנקראת "סוסילה דהרמה בינלאומית" Susila Dharma International שהיא ארגון לא ממשלתי המסונף לאו"ם. [13]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל רוג - הוקרה לחוסיין רופא

  • Subud Books online

? Edward Ven Hien - What is Subud http://74.125.77.132/search?q=cache:eduMAoY-jcEJ:www.subud.net/booksonline.shtml%3FAA_SL_Session%3Da558ce93d3abdbd98d7748779a430553%26x%3D16744%26cmd%255B41%255D%3Dv-40%26als%255BEDITTHIS%255D%3D55e8554a20a4d99db64b9b17de105b2e+Rofe+Sufism&hl=iw&ct=clnk&cd=8&gl=il

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.subud.org/english/english.Btalk.html הרצאה קצרה של באפאק על מהות הסובוד באתר התונעה
  2. ^ Shaikh Abd al- Qadir Jilani's Page
  3. ^ Abdul-Qadir Gilani - Wikipedia, the free encyclopedia
  4. ^ ראה סמל הסובוד http://www.subud.org/
  5. ^ latihan (religion) - Encyclopedia Britannica
  6. ^ שיחות עם באפאק במלבורן ב-7 במאי 1982,
  7. ^ איבו רחאיו, שיחות ב 2 ביולי 1985, ב"עצות של באפאק לעוזרים", מהדורה רביעית, ועד פרסומי אגודת סובוד של צרפת, פריז, 2002 , ע'216 Ibu Rahayu, Causerie du 2 juillet 1985, dans Conseils de Bapak aux aides, 4e édition, édité par le Comité des publications de l'association Subud de France, Paris, 2002,
  8. ^ Bapak, Pewarta Volume VII, n°4, - Lettre A12/02/1970, in Conseils de Bapak aux aides, 4e édition, édité par le Comité des publications de l'association Subud de France, Paris, 2002, p.161-162.באפאק - פווארטה כרך ז, מס' 4, מכתב א, מ-12 בפברואר 1970 ב"עצות באפאק לעוזרים", המהדורה הרביעית, ועד הפרסומים של אגודת סובוד בצרפת
  9. ^ Bapak, Pewarta Volume VI, n°2 - Communication de Bapak 1968, p.161 באפאק - פווארטה כרך ו, מס' 2, ההצהרה של באפאק, 1968, ע' 161
  10. ^ Ibu Rahayu, Conférence d'Ibu Rahayu, Chrischurch, Nouvelle Zélande, 24 avril 2004, trad. Raymonde Lee, in Ibu Rahayu, Conférences, Livret III, publié par l'Association Subud de France, Paris, 2005, p.23. איבו רחאיו- הרצאות, ספרון ג, אגודת סובוד בצרפת, פריז, 2005
  11. ^ ''Conseils de Bapak aux aides, 4e édition, édité par le Comité des publications de l'association Subud de France, Paris, 2002, p.170. עצות באפאק לעוזרים, מהדורה רביעית, פריז 2002, ע' 170
  12. ^ מכתב של איבו רחאיו מ-4 בינואר 1979 ב"עצות באפאק לעוזרים", המהגורה הרביעית, ועד הפרסומים של אגודת סובוד צרפת,2002, ע'94 (בצרפתית) 2002,
  13. ^ http://www.subud.org/english/english.afi2s.html

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • www.undiscoveredworldspress.com
  • ,Anthony Bright-Paul - My Stairway to Subud

BookSurge Publishing 2006 Varindra Tarzie Vittachi - Special Assignment- A Subud

  • Trilogy Subud Publications International 1996)