סוברמניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער המגזין

"סוֹבְרֵמֶנִיק" (רוסית: Современник, "בן זמננו") היה מגזין בשפה הרוסית שיצא לאור בסנקט פטרבורג בין השנים 18361866, והוקדש לספרות ולאקטואליה.

תקופת פושקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגזין נוסד על ידי אלכסנדר פושקין בשנת 1836, והחל לצאת לאור 4 פעמים בשנה. במגזין פורסמו יצירות של ניקולאי גוגול, ואסילי ז'וקובסקי, פיודור טיוטצ'ב וסופרים נוספים. למגזין לא הייתה תפוצה גדולה. לאור העובדה שהיו לו רק 600 מינויים, הוא לא נשא רווחים ולא היה כסף לשלם את שכר העובדים. את המהדורות האחרונות מילא פושקין ביצירותיו, שעל פי הרוב התפרסמו בעילום שם. לאחר פטירתו, המשיכה קבוצת סופרים בהוצאת המגזין עד לשנת 1846. בסוף 1846 נמכר המגזין לניקולאי נקראסוב.

תקופת נקראסוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 1846 עבר המגזין לבעלותו של ניקולאי נקראסוב, והחל לצאת אחת לחודש. בשנים 18471848 העורך הראשי היה אלכסנדר ניקיטנקו. הפרוגרמה של המגזין ועמדותיו הוגדרו על ידי ויסאריון בלינסקי.

נקראסוב שיתף בהוצאת המגזין את איוון טורגנייב, איוון גונצ'רוב, אלכסנדר הרצן, לב טולסטוי וסופרים נוספים. בנוסף לכך, פורסמו תרגומים של סופרים אירופיים כמו צ'ארלס דיקנס, ז'ורז' סאנד, ויליאם מייקפיס תאקרי ועוד.

תקופת 18521862 נחשבת לתקופת הזוהר של הירחון. בשנים 18591861 התנהל מעל דפי כתב העת ויכוח עם "קולוקול" של אלכסנדר הרצן על דרכי ההתפתחות של הדמוקרטיה ברוסיה.

בשנת 1853 היה ניקולאי צ'רנישבסקי, במקביל לנקראסוב, בין העורכים המובילים במגזין. הוא הביא למערכת את ניקולאי דוברוליובוב, מבקר ספרות ופובליציסט ידוע בדעותיו האנטי-שלטוניות. בהדרגה החל המגזין להיות מרכזם של המהפכנים הרוסים. כתוצאה מכך, עזבו אותו לב טולסטוי ואיוון טורגנייב.

בשנת 1861 הגיעה תפוצת כתב העת ל-7,126 עותקים. בשנת 1862 הופסקה הוצאת המגזין למשך 8 חודשים. בראשית 1863 חודשה הוצאתו, ומיכאיל סלטיקוב-שצ'דרין היה בין חברי ועדת העורכים. הכללת עורכים בעלי דעות מתונות גרמה לכך שמדיניות כתב העת השתנתה. בשנת 1866, בעקבות התנקשות בחיי אלכסנדר השני, נסגר כתב העת.