סוגומון טהריליאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סוגומון (סולומון, שלומה) טהריליאןארמנית: Սողոմոն Թեհլերյան;‏ 2 באפריל 1897, פאקאריש, וילאייט ארזורום, האימפריה העות'מאנית - 23 במאי 1960, סן פרנסיסקו, קליפורניה, ארצות הברית) היה סטודנט ארמני וניצול שואת הארמנים. ב-15 במרץ 1921 התנקש טהריליאן בואזיר הגדול לשעבר טלעאת פשה בשכונת שרלוטנבורג, אשר בברלין שבגרמניה, כנקמה על רצח העם הארמני. התנקשות זו הייתה חלק ממבצע נמסיס של הפדרציה המהפכנית הארמנית.

טהריליאן הועמד לדין, אך זוכה על ידי בית המשפט הגרמני על רקע אי שפיות זמנית.

השפעות המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט של טהריליאן עורר הדים רבים. הוא העמיד במבחן לא רק את מעשהו של טהריליאן אלא את דעתו המוצקה שלפיה טלעאת פשה אשם ברצח העם הארמני. המשפט היה גורם מרכזי שהביא לידיעת הציבור האירופאי את טבח העם הארמני.

המשפט השפיע רבות על המשפטן רפאל למקין, שאמר "למה אדם נענש על רצח אדם אחר? למה רצח של מיליון איש הוא פשע פעוט יחסית לרצח של אינדיבידואל אחד?"[1]. למקין הוא זה שתבע מאוחר יותר את המונח "רצח עם".

חנה ארנדט, בספרה "אייכמן בירושלים: הבנאליות של הרוע", השוותה את טהריליאן לשלום שוורצבארד. ב-1925 התנקש שוורצבארד בפריז באוקראיני סימון פטליורה בפריז, בשל אחריותו של פטליורה לפוגרומים בהם נרצחו עשרות אלפי יהודים. ארנדט טענה כי שני המתנקשים התעקשו להשפט, על מנת להוכיח לעולם דרך בית המשפט, אילו פשעים נעשו נגד האנושות וכיצד קרה שאיש לא נענש עליהם[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Avakian, Lindy V. (1989). The Cross and the Crescent. USC Press. ISBN 0-943247-06-3.
  • Gary Jonathan Bass. Stay the Hand of Vengeance: The Politics of War Crimes Tribunals. Princeton University Press, 2001
  • Samantha Power. A Problem from Hell: America and the Age of Genocide. Harper Perennial, 2007
  • Vartkes Yeghiayan. The Case of Soghomon Tehlirian. Center for Armenian Remembrance; 2nd edition, 2006

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ינואר ברנדן, רצח עם, 2007, עמוד 24
  2. ^ חנה ארנדט, אייכמן בירושלים, 1992, עמודים 165-6