סוגי פרכוסים (אפילפסיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סוגי פרכוסים אפילפטייםאנגלית: Seizure types) רבים, מוגדרים בדרך כלל, על פי הסכימה שהוצעה על ידי הליגה הבינלאומית נגד אפילפסיה (International League Against Epilepsy - ILAE) ב-1981[1]. ההבחנה בין סוגי פרכוסים שונים היא חשובה משום שלסוגים שונים יש סיבות, פרוגנוזה וטיפולים שונים.

המיון הבינלאומי של סוגי הפרכוסים (1981)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיון זה מבוסס על תצפיות קליניות ו-EEG ולא על פתופיזיולוגיה או אנטומיה.

I פרכוסים חלקיים (המונח הישן: פרכוסים מוקדיים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פרכוסים חלקיים פשוטים – ההכרה אינה נפגעת
    1. עם סימנים מוטוריים
    2. עם סימפטומים סנסוריים
    3. עם סימפטומים או סימנים אוטונומיים
    4. עם סימפטומים נפשיים
  2. פרכוסים חלקיים מורכבים – ההכרה אינה נפגעת (המונח הישן: פרכוסים של האונה הרקתית או פרכוסים פסיכומוטוריים)
    1. ההתחלה היא פרכוס חלקי פשוט ובהמשכו פגיעה בהכרה
    2. פגיעה בהכרה מיד בהתחלה
  3. פרכוסים חלקיים המתפתחים לפרכוסים משניים כלליים
    1. פרכוסים חלקיים פשוטים המתפתחים לפרכוסים כלליים
    2. פרכוסים מורכבים חלקיים התפתחים לפרכוסים כלליים
    3. פרכוסים פשוטים חלקיים המתפתחים לפרכוסים מורכבים חלקיים המתפתחים לפרכוסים כלליים

II פרכוסים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. התקפי ניתוק (השם הישן: פטיט מל)
    1. התקפי ניתוק טיפוסיים (Typical absence seizures)
    2. התקפי ניתוק לא טיפוסיים (Atypical absence seizures)
  2. פרכוסים מיוקלוניים
  3. פרכוסים קלוניים
  4. פרכוסים טוניים
  5. פרכוסים טוני-קלוני (שם ישן גרנד מל)
  6. פרכוסים א-טוניים

III פרכוסים אפילפטיים לא ממוינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מיקום מקורם במוח ניתן לתאר את הםרכוסים כ"חלקיים" (מוקדיים) או "כלליים". פרכוסים חלקיים מערבים רק אזור מסוים במוח, בעוד שפרכוסים כלליים מערבים את שתי ההמיספרות של המוח. ניתן להשתמש במונח "כללי משני" כדי לתאר פרכוס חלקי שמתפשט מאוחר יותר בכל קליפת המוח ונעשה פרכוס כללי.

בעוד שאת רוב הפרכוסים ניתן לפצל לחלקיים וכלליים, יש כאלה שאינם מתאימים לחלוקה הזאת. למשל: הפרכוס יכול להות כללי רק בתוך המיספרה אחת. לחלופין יכולות להיות נקודות מוקדיות רבות (פרכוסים מרובי מוקדים (multifocal seizures) המתחלקים בצורה סימטרית או א-סימטרית.

פרכוסים חלקיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק פרכוסים חלקיים לתת חלוקה נוספת – פרכוסים פשוטים ומורכבים. דבר זה מתייחס לתוצאה של פרכוסים אלה על ההכרה. פרכוסים פשוטים לא גורמים להפרעה כלשהי להכרה (למרות שהם עלולים לגרום להפרעות מוטוריות או תחושות אחרות), בעוד שפרכוסים מורכבים מפריעים להכרה בדרגות משתנות. אין פירושו של דבר זה, בהכרח, שהאדם החווה סוג זה של פרכוס ייפול מחוסר הכרה (כמו בהתעלפות). כך למשל, פרכוס חלקי מורכב יכול לכלול פעולות פשוטות, מחוות וביטויים ורבליים חוזרים ונשנים באופן לא מודע, או פשוט בהייה וחוסר מודעות נראית לעין לקיומו של פרכוס שבעקבותיו האדם לא זוכר את הפרכוס. חולים אחרים יכולים לדווח על תחושה של ראיית מנהרה או ניתוק שלה המייצג צמצום של התודעה בלי איבוד מלא של ההכרה. חולים אחרים יכולים לבצע פעולות מורכבות, כמו טיול או קניות בהיותם במהלכו של פרכוס חלקי מורכב.

התוצאות של פרכוסים חלקיים תלויות במידה רבה על האזור במוח שבו הן מתרחשים. כך למשל, פרכוס חלקי באזורים המעורבים בתפיסה עלולים לגרום לחוויות חושיות מיוחדות. (למשל תחושת ריח, מוזיקה או הבהובי אור) בעוד שאם הם נמצאים בקליפת המוח האחראית על התפקוד המוטורי עלול פרכוס חלקי לגרום לתנועה של קבוצות מסוימות של שרירים. סוג זה של פרכוס יכול, גם, ליצור מחשבות מסוימות או דימויים ויזואליים פנימיים או אפילו חוויות שיכולות להיות מובחנות אבל לא קל לתאר אותן. פרכוסים המרוכזים באונות הרקתיות ידועים בכך שהם יוצרים חוויות מיסטיות או חוויות דתיות אקסטטיות אצל אנשים מסוימים. דבר זה עלול לגרום לדיאגנוזה שגויה של פסיכוזה אם מתעלמים מהסימפטומים האחרים של הפרכוס ולא מבוצעים מבחנים אחרים. לרוע המזל תרופות אנטי-פסיכוטיות הניתנות במקרה הזה בלי תרופות אנטי-אפילפטיות עלולות, במקרה הזה, להנמיך את סף הרגישות לפרכוס עוד יותר ולהחמיר את הסימפטומים.

כאשר ההשפעה של הפרכוסים החלקיים מופיעה כ"סימן אזהרה" לפני פרכוס גדול יותר הם נקראים אאורה. לעתים קרובות קורה שפרכוס חלקי מתפשט לחלקים אחרים של המוח ובסופו של דבר נעשה לפרכוס כללי, שיוצר פרכוס טוני-קלוני. החוויה הסובייקטיבית של אאורה, כמו פרכוסים חלקיים אחרים משקפת את התפקוד של החלק הנגוע במוח שבו מתרחש הפרכוס.

פרכוסים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן למיין פרכוסים כלליים לכמה קטגוריות בהתאם לתוצאה ההתנהגותית שלהם:

  • התקפי ניתוק כוללים הפרעה להכרה כאשר נראה שהאדם החווה פרכוס זה לא מגיב ומבטו ריק למשך תקופת זמן קצרה (בדרך כלל עד 30 שניות). עלולות להיות התכווצויות קלות של השרירים.
  • פרכוסים מיוקלוניים הם התכווצויות מאוד קצרות (פחות מ- 0.1 שנייה) של השריר ועלולות לגרום לקפיצה של שריר או של קבוצת שרירים.
  • פרכוסים קלוניים הם פרכוסים מיוקלוניים שחוזרים על עצמם בקצב אופייני של 3-2 בדקה. במקרים אחדים האורך משתנה.
  • פרכוסי טוני-קלוני מורכבים מהתכווצות ראשונית של השרירים (השלב הטוני)ץ בשלב עלולה להיות נשיכת לשון, בריחת שתן והעדר נשימה. אחר כן מגיע שלב של התכווצויות ריתמיות של השרירים (השלב הקלוני). לסוג זה של פרכוס מתייחסים, בדרך כלל, כאשר משתמשים במונח התקף אפילפטי בלשון המדוברת.
  • פרכוסים א-טוניים כוללים איבוד של טונוס השרירים מה שגורם לאדם ליפול על הארץ. פרכוסים אלה נקראים, לעתים, התקפי נפילה. אבל יש להבחין ביניהם לבין התקפים הנראים דומים להם בקטפלסיה.

פרכוסים מעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההגדרה של פרכוסים מעורבים היא של קיומם של פרכוסים כלליים וחלקיים אצל אותו חולה [2]. למשל, אדם שיש לו באופן מחזורי מפרכוסים מיוקלוניים יכול שיהיו לו גם פרכוסי טוני-קלוני שהסיבה להם, לדוגמה, יכולה להיות חום נמוך.

פרכוסים נמשכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטוס אפילפטיקוס מתייחס לפעילות אפילפטית מתמשכת בלי הפסקה בין פרכוסים עוקבים. סוג זה של פרכוסים עלול להיות מסכן חיים ויש לקרוא לעזרה רפואית ברגע שחושדים שזה סוג ההתקף. פרכוס טוני-קלוני שנמשך יותר מ- 5 דקות או שתי דקות יותר מהזמן הרגיל אצל חולה מסוים נחשב כסיבה מספקת לקריאה לעזרה ראשונה.

אפילפסיה חלקית מתמשכת (epilepsia partialis continua) היא סוג נדיר של פרכוס מוטורי מוקדי (ידיים או פנים) שחוזר כל כמה שניות או דקות במשך תקופה ממושכת (ימים או שנים). הסיבה, בדרך כלל, היא אירוע מוחי אצל מבוגרים ודלקת מוקדית בקליפת המוח אצל ילדים (תסמונת רסמוסן) שנגרמת, אולי, על ידי זיהום ויראלי או תהליכים אוטואימוניים.

מיון עתידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997 התחילה ILAE לעבוד על תיקון ושיפור מיון סוגי הפרכוסים, האפילפסיות והתסמונות האפילפטיות[3].תיקון זה נמצא עדיין בתהליך ולא החליף את המיון משנת 1981.

שינויים מוצעים לטרמינולגיה כוללים[4]:

  • החלפת המונח חלקי במונח הישן יותר מוקדיכדי לתאר פרכוסים שמקורם בחלק אחד של המוח (למרות שהוא לא בהכרח חלק קטן או אזור מוגדר היטב). המילה חלקי נחשבה כמעורפלת.
  • השמטת המונחים חלקי פשוט וחלקי מורכב – מונח המבוסס על מה שנגרם להכרה אינו נחשב, עוד, כמועיל.
  • החלפת המונח קריפטוגני בסימפטומטי קרוב לוודאי.

להיררכיה המוצגת יש המבנה הבא:[5]

סוגי פרכוסים בעלי הגבלה עצמית (Self limiting seizure types)[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרכוסים כלליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרכוסי טוני-קלוני (כולל וריאציות המתחילות בשלב קלוני או מיוקלוני)
  • פרכוסים קלוניים (עם או בלי מאפיינים טוניים)
  • פרכוסי ניתוק טיפוסיים (Typical absence seizures)
  • פרכוסי ניתוק לא טיפוסיים (Atypical absence seizures)
  • פרכוסים ניתוק מיוקלוניים
  • פרכוסים טוניים
  • עויתות (Spasms)
  • פרכוסים מיוקלוניים
  • מיוקלונוס מסיבי דו-צדדי
  • מיוקלונוס של העפעפיים (עם או בלי ניתוקים)
  • פרכוסים מיוקלוניים א-טוניים
  • מיוקלונוס שלילי (Negative myoclonus)
  • פרכוסי רפלקס בתסמונות של אפילפסיה כללית
  • תסמונות אפילפטיות
  • פרכוסים של ה-posterior neocortex

פרכוסים מוקדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרכוסים מוקדיים חושיים (Focal sensory seizures)
  • פרכוסים מוקדיים מוטוריים
  • פרכוסי צחוק (Gelastic seizures)
  • פרכוסים כלליים משניים
  • פרכוסי רפלקס באפילפסיה מוקדית
  • תסמונות

סוגי פרכוסים מתמשכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטוס אפילפטיקוס כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטטוס אפילפטיקוס של טוני-קלוני כללי
  • סטטוס אפילפטיקוס קלוני
  • סטטוס אפילפטיקוס ניתוקי
  • מיוקלוני סטטוס אפילפטיקוס טוני
  • סטטוס אפילפטיקוס מיוקלוני

סטטוס אפילפטיקוס מוקדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפילפסיה חלקית מתמשכת (Epilepsia partialis continua)
  • אאורה מתמשכת
  • סטטוס אפילפטיקוס של המערכת הלימבית (סטטוס פסיכומוטורי)

מיון קודם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיון של 1981 היה תיקון של שיטת מיון שתכנן אנרי גסטו (Henri Gastaut) עבור ILAE ופורסמה ב- 1970[6]. הבדל חשוב היה בהבחנה בין פרכוסים חלקיים פשוטים ומורכבים. בשיטת המיון מ- 1970 ההבחנה הייתה האם הסימפטומים כללו תפקודים סנסוריים יסודיים או שכללו גם תפקודים גבוהים יותר (מורכבים). דבר זה השתנה לשיקול האם ההכרה נשמרה במלואה או לא. כתוצאה מכך, לא ניתן להשוות, בצורה ישירה, מחקרים שקיבצו חולים בהתאם למיון הזה עם כאלה שנעשו דור אחד אחרי כן. המיון של 1970 היה חשוב לסטנדרטיזציה של המונחים המודרניים עבור סוגי פרכוסים רביםץ לפני כן השתמשו במונחים כמו פטיט מל, גרנד מל, מחלת ג'קסון, פרכוסים פסיכומוטוריים ופרכוסים של האונה הרקתית.

את המיון הקדום ביותר של סוגי הפרכוסים ניתן לייחס למלומדים הבבלים שחרתו את הידע הרפואי שלהם ללוחות אבן הידועים כסקיקו (Sakikku) שפירושו כל המחלות[7]. הם מתוארכים לתקופת שלטונו של המלך הבבלי אדד-אפלא אידינא (Adad-apla-iddina) מן השושלת השנייה של איסין בין 1067 ל- 1046 לפני הספירה. תוארו בהם סוגים רבים של פרכוסים. כל אחד יוחס לשד או רוח ונתנו להם פרוגנוזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Revised terminology and concepts for organization of seizures and epilepsies: Report of the ILAE Commission on Classification and Terminology, 2005–2009

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Proposal for revised clinical and electroencephalographic classification of epileptic seizures. From the Commission on Classification and Terminology of the International League Against Epilepsy.". Epilepsia 22 (4): 489–501. 1981. doi:10.1111/j.1528-1157.1981.tb06159.x. PMID 6790275. 
  2. ^ Chen LS, Mitchell WG, Horton EJ, Snead OC (April 1995). "Clinical utility of video-EEG monitoring". Pediatr. Neurol. 12 (3): 220–4. doi:10.1016/0887-8994(95)00021-7. PMID 7619188. 
  3. ^ ILEA: A Proposed Diagnostic Scheme For People With Epileptic Seizures And With Epilepsy: Report Of The Ilae Task Force On Classification And Terminology
  4. ^ ILEA: Definitions of Key Terms
  5. ^ ILEA: Seizure Types
  6. ^ Gastaut H (1970). "Clinical and electroencephalographical classification of epileptic seizures.". Epilepsia 11 (1): 102–13. doi:10.1111/j.1528-1157.1970.tb03871.x. PMID 5268244. 
  7. ^ Wilson J, Reynolds E (1990). "Texts and documents. Translation and analysis of a cuneiform text forming part of a Babylonian treatise on epilepsy.". Med Hist 34 (2): 185–98. PMC 1036070. PMID 2187129. 

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.