סוון ביירנסון

סוון ביירנסון
Sveinn Björnsson
לידה	27 בפברואר 1881; קופנהגן, דנמרק
פטירה	25 בינואר 1952 (בגיל 70); רייקיאוויק, איסלנד
מדינה	איסלנד
השכלה	אוניברסיטת קופנהגן; מכללת רייקיאוויק (1900) ;
מפלגה	פוליטיקאי עצמאי
בן או בת זוג	Georgia Björnsson
	17 ביוני 1944 – 31 ביולי 1952; (8 שנים ו־6 שבועות)
	אאוסגייר אאוסגיירסון ←
פרסים והוקרה
	מסדר הבז

סוון ביֶירנסון (באיסלנדית: Sveinn Björnsson; נהגה: [sveitn̪ pjœsːɔn];‏ 27 בפברואר 1881 – 25 בינואר 1952) היה נשיא איסלנד הראשון, שכיהן בתפקיד זה מעת הקמת הרפובליקה של איסלנד ב-1944 עד מותו ב-1952.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקופנהגן לביֶירן יונסון ואליזבט סוונסדוטיר, נבחר למועצת העיר רייקיאוויק בשנת 1912 ועמד בראשה בשנים 1918–1920. בשנות העשרים של המאה ה-20 כיהן גם כחבר האלת'ינגי, והיה אחראי על הקשרים עם דנמרק לאחר שאיסלנד קיבלה את עצמאותה מדנמרק בשנת 1918.

כיבוש דנמרק על ידי גרמניה הנאצית ב-9 באפריל 1940 קטע את הקשר שנותר בין איסלנד לדנמרק שהמשיכה עד אז לנהל את קשרי החוץ של איסלנד למרות עצמאותה של האחרונה. ב-10 באפריל קבע האלת'ינגי כי הוא מקבל לידיו את השליטה בענייני החוץ של איסלנד ובחר בביירנסון למושל זמני. במאי 1940 כבשו הבריטים את איסלנד מחשש שתיפול לידי הגרמנים. הכיבוש הבריטי נמשך במהלך כל המלחמה. ממשלת איסלנד מחתה, אך לא התנגדה לכוחות הפולשים; ביום הפלישה הקריא ראש הממשלה הרמן יוהנסון נאום ברדיו בו קרא לאיסלנדים להתייחס אל הפולשים כאורחיהם. הפולשים הכריחו בהמשך את האלת'ינגי להסכים גם לנוכחות כוח כיבוש אמריקני שכלל כ-40,000 חיילים.

ביירנסון התמנה כנשיאה הראשון של איסלנד, עם ההכרזה עליה כרפובליקה נפרדת. ב-17 ביוני 1944 קיבלה איסלנד את עצמאותה כרפובליקה בעקבות משאל עם. למרות שדנמרק הייתה עדיין תחת כיבוש גרמני, ודנים רבים חשו פגיעה מהצעד שנתפס כחד צדדי. שלח כריסטיאן העשירי מלך דנמרק מסר של ברכה לעם האיסלנדי.

הקדנציה הראשונה של ביירנסון כנשיא ממונה נמשכה שנה אחת, וב-1945 הוא עמד לבחירות. הוא נבחר לקדנציה שנייה ושלישית ב-1945 ו-1949 ללא מועמדים מתחרים, ונפטר ברייקיאוויק במהלך כהונתו השלישית ב-25 בינואר 1952.

פעילות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוון ביירנסון היה יו"ר מייסד של חברת הספנות העיקרית באיסלנד "Eimskipafélag Íslands" (אנ'), מייסד חברת הביטוח "Brunabótafélag Íslands" ומנהלה בין השנים 1916–1920, ושותף לייסוד חברת הביטוח "Sjóvátryggingafélag Íslands" ב-1918. הוא נמנה עם מייסדי הצלב האדום האיסלנדי, ב-10 בדצמבר 1924 וכיהן כיו"ר הארגון הראשון, מהקמתו ועד 1926.