סוזן זונטג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
סוזן זונטג, 1994

סוזן זונטגאנגלית: Susan Sontag; ‏28 בינואר 193328 בדצמבר 2004) הייתה סופרת, במאית קולנוע, פילוסופית, מומחית בתורת הספרות ופעילה פוליטית יהודיה-אמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברה של סוזן זונטג בבית הקברות מונפרנאס בפריז

זונטג נולדה בשם סוזן רוזנבלט בעיר ניו יורק, לג'ק ולמילדרד רוזנבלט, שניהם יהודים אמריקאים. אביה היה פרוון בסין ושם מת ממחלת השחפת כאשר סוזן הייתה בת חמש. שבע שנים לאחר מות אביה, נישאה אמה בשנית לנתן זונטג. לסוזן ואחותה ג'ודית ניתן שם משפחתו של אביהן החורג, אף שמעולם לא אימצן באופן חוקי.

רוב שנות ילדותה ונעוריה עברו עליה בעיר טוסון באריזונה ובגיל 15 סיימה את לימודי התיכון בלוס אנג'לס, בתיכון צפון הוליווד (North Hollywood High School). לאחר סיום לימודי התיכון החלה בלימודי תואר ראשון באוניברסיטת ברקלי, אולם במהלך הלימודים עברה ללמוד באוניברסיטת שיקגו. היא למדה פילוסופיה וספרות וסיימה תואר ראשון. היא למדה לימודים מתקדמים בפילוסופיה, ספרות ותאולוגיה באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת אוקספורד (קולג' סנט אן) ובסורבון.

עוד בתקופת לימודיה בשיקגו, בהיותה בת 17, נישאה לסוציולוג פיליפ ריף, לאחר שזה חיזר אחריה במשך 10 ימים. הם התגרשו לאחר שמונה שנות נישואים. בנם, דייויד ריף, היה לימים לעורך הספרותי של אמו בהוצאת הספרים פרר, שטראוס וג'ירו ואף סופר בזכות עצמו. זונטג הייתה ביסקסואלית, ועל משיכתה לנשים כתבה בפירוט כבר בגיל 15 ביומנה האישי. ‏‏‏[1] ‏‏‏[2] בשנות ה-70 המוקדמות היא ניהלה מערכת יחסים עם השחקנית הצרפתייה ניקול סטפני (1923 – 2007) ‏‏‏[3] ובהמשך הייתה בת זוגן של הצלמת אנני ליבוביץ', הכריאוגרפית לוזיאנה צ'יילדס ושל התסריטאית מריה אירין פורנס.‏‏‏[4] זונטג הייתה פתוחה כלפי נטייתה המינית, ואף דיברה על כך בהרחבה בראיון לעיתון הבריטי הגארדיאן בשנת 2000. ‏‏‏[5]

פרסום ספרה "נגד פרשנות" (Against Interpretation)‏ (1966), סייע לביסוס מעמדה של זונטג כ"גברת האפלה של הספרות האמריקאית". כוכבי קולנוע דוגמת וודי אלן, פילוסופים בהם ארתור דנטו ופוליטיקאים בהם ראש עירית ניו יורק ג'ון לינדזי, בקשו את קרבתה. עבודתה שימשה השראה לסרט בול דורהאם.

בשיא תהילתה זונטג התפרסמה כמי שפעלה בניגוד לתויות פוליטיות מקובלות. היא נסעה להאנוי בעת מלחמת וייטנאם וכתבה באופן אוהד על החברה הצפון ויינטנאמית. לדידה, הייתה הבחנה ברורה בין האידאולוגיה הצפון וייטנאמית לבין סין המאואיסטית וכן הקומוניזם המזרח-אירופאי, אותו כינתה בשלב מאוחר יותר בחייה "פשיזם עם פנים אנושיות". ב-1982 היא הזדהתה עם תנועת סולידריות הפולנית.

זונטג זכתה בשנת 2001 בפרס ירושלים לספרות.

זונטג הלכה לעולמה ב-28 בדצמבר 2004, בגיל 71, מלוקמיה. כשלושים שנים קודם למותה קיבלה כימותרפיה והקרנות לטיפול בסרטן השד וסרטן הרחם בהם לקתה. היא נקברה בבית הקברות מונפרנאס בפריז. את תקופת מחלתה האחרונה תיעד בנה דייוויד ריף.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (1991) "A Parsifal"‏‏‏[6]
  • (1993) Alice in Bed‏‏‏[7]
  • (1999) "Lady from the Sea"‏‏‏[8]

קובצי מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי עיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה שראו אור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המחלה כמטאפורה. מאנגלית: יהודא לנדא. תל אביב: עם עובד, 1980.
  • הצילום כראי התקופה. מאנגלית: יורם ברונובסקי. תל אביב: עם עובד, 1979.
  • באמריקה. מאנגלית: עדה פלדור. ירושלים: הוצאת כתר, 2005. ISBN 9650713182
  • להתבונן בסבלם של אחרים. מאנגלית: מתי בן יעקב. בן-שמן: מודן, 2005.

מאמרים שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "נגד פרשנות", המדרשה, גיליון מס' 12, סתיו 2009, עמ' 29-39.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Paul Bignell, Susan Sontag: 'It was so beautiful when H began making love to me, he Independent on Sunday, 16/11/2008‏
  2. ^ ‏Reborn: Early Diaries, 1947-1964, published by Penguin, January 2009‏
  3. ^ ‏Leo Lerman, "The Grand Surprise: The Journals of Leo Lerman", NY: Knopf, 2007, page 413‏
  4. ^ ‏Susan Sontag, "On Self", The New York Times Magazine, 9/10/2009. ‏
  5. ^ http://www.guardian.co.uk/books/2000/may/27/fiction.features Finding fact from fiction], The Guardian, 27/5/2000‏
  6. ^ ‏מחזה במערכה אחת, התפרסם לראשונה בכתב העת Antaeus 67 (1991): 180-185‏
  7. ^ ‏ Library of Congress catalog card number 93-71280‏
  8. ^ ‏עיבוד למחזהו של הנריק איבסן, Theater_ 29.1 (1999): 89-91.‏