סוחוי 17
ערך זה עוסק במטוס Su-17 שהגיע לשירות מבצעי בשנות השבעים של המאה העשרים. אם התכוונתם למטוס המוקדם יותר, ראו סוחוי 17 (1949).
| סוחוי 17 | |
|---|---|
 הנתונים לדגם M |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מטוס תקיפה |
| צוות | טייס יחיד |
| ממדים | |
| אורך | 17.75 מטר |
| גובה | 4.75 מטר |
| מוטת כנפיים | 9.90-13.70 מטר |
| שטח כנפיים | 40.1 מ"ר |
| משקל המראה מרבי | 19,000 ק"ג |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | 2,304 קמ"ש (1.6 מאך) |
| טווח טיסה מרבי | טווח: 2500 ק"מ |
| סייג רום | 18,000 מטר |
| חימוש | |
| תותחים | 2 תותחי 30 מ"מ NR-30 בעלי 70 פגזים לכל אחד |
| טילים | טיל אוויר-אוויר מונחה חום AA-2 להגנה עצמית |
| פצצות | עד 3,175 ק"ג חימוש חיצוני על 8 נקודות תלייה |
| הנעה | |
| טורבו-סילון יחיד בעל מבער אחורי, (Lyulka AL-21F-3 המספק דחף של 24,948 ליברות) | |
הסוחוי Su-17 (קוד דיווח נאט"ו : פיטֶר; Fitter) הוא מטוס תקיפה סובייטי שפותח ממטוס היירוט Su-7. קרוב ל3,000 מטוסים מדגם זה ונגזרותיו נבנו בין 1966 ל-1991, והמטוס יוצא במספרים גדולים למדינות הגוש המזרחי והמזרח התיכון, בהן נטל חלק בעיקר במלחמת יום הכיפורים. גרסאות היצוא סומנו Su-20 (מקביל ל Su-17M הסובייטי) ו Su-22 (מקביל ל Su-17M2, M3 ו M4).
פיתוח המטוס [עריכה]
הסוחוי 17 החל כנסיון לפיתוח גרסה משופרת של ה Su-7. השינוי המשמעותי ביותר היה החלפת כנף הדלתא בכנף בעלת גאומטריה משתנה שרק חלקיה החיצוניים נעים. מטוס Su-7 ניסויי בתצורה זו טס לראשונה ב 2 באוגוסט 1965 בכינוי Su-7IG (ברוסית : изменяемой геометрии - גאומטריה משתנה). תוצאות הניסוי היו משביעות רצון, המטוס יכל לשאת מטען כפול לטווח גדול ב 30% תוך שימוש במסלול המראה קצר פי שניים. חיל האוויר הסובייטי החל מצטייד במטוס החל בשנת 1972.
