סויוז (משגר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המראתו של משגר סויוז

סויוז הוא משגר לוויינים וחלליות רב שלבי בעל מנוע דלק נוזלי, אשר שימש את ברית המועצות בתוכנית סויוז ועדיין משמש לשיגור חלליות מטען "פרוגרס" לתחנת החלל הבינלאומית ולשיגורים מסחריים של חברת "סטארסם". בשנת 2001 היו 11 שיגורים של המשגר, ו-9 בשנת 2002. בתחילה היו כל השיגורים מבוצעים מהקוסמודרום בייקונור והקוסמודרום פלסצק, אך ב-2008 החלו להתבצע שיגורים גם מבסיס החלל האירופי קורו שליד העיר קורו בגיאנה הצרפתית.

סויוז הוצג בשנת 1966 כפיתוח של משגר הווסטוק, אשר הוא עצמו היה פיתוח של הטיל הבליסטי הביניבשתי R-7. בתחילה היה המשגר תלת שלבי, אך דגם ה"מולניה" כלל שלב רביעי שאפשר הגעה למסלול גבוה יותר.

דגמים שונים של המשגר סויוז שוגרו למעלה מ 850 פעם לחלל, יותר מכל משגר אחר, ולמרות תכנונו הנחשב מיושן כיום הוא מצטיין במחיר זול ואמינות גבוהה ביותר. בין ה-1 בפברואר 2003 ו-26 ביולי 2005, כאשר המעבורות האמריקאיות היו מקורקעות בשל אסון הקולומביה היו משגרי הסויוז הדרך היחידה לאספקת מזון, ציוד וצוות לתחנת החלל הבינלאומית.

שרשרת ארוכה של שיגורים מוצלחים נשברה ב-15 באוקטובר 2002, כאשר משגר סויוז בלתי מאויש שנשא לוויין פוטון-M ושוגר מקוסמודרום פלסצק התפוצץ באוויר 29 שניות לאחר המראתו. אדם אחד נהרג ושמונה נפצעו באירוע זה. ב-21 ביוני 2005 נכשל שיגור סויוז ארבע שלבי שנשא לוויין תקשורת צבאי מולניה-M כ-6 דקות לאחר השיגור, בשל אי הפרדות השלב השלישי והשני. המשגר התרסק באזור טיומן בסיביר.

שלבי המשגר [עריכה]

השלב הראשון במשגר מורכב מארבעה מנועי האצה רקטיים זהים בצרות חרוט המקיפים את השלב השני מסביב. השלב השני הוא בצורת גליל יחיד המתרחב מעט בקצהו העליון ומכיל מנוע רקטי יחיד בדחף מרבי של 792 kN בהמראה. השלב השלישי גם הוא גלילי ודומה לשני אם כי קטן יותר בממדיו.


Q space.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.