סוכרת בהיריון

סוכרת בהיריון מופיעה אצל כ-3% מכלל הנשים ההרות. יש להבחין בין סוכרת הריונית שהתפתחה או התגלתה לראשונה בהיריון (Gestational diabetes), המופיעה ברוב המקרים בחציו השני של ההיריון, והמשפיעה בעיקר על קצב גדילת העובר, השמנת יתר, ושינויים מטבוליים שונים, לבין סוכרת שהיא קדם הריונית (Pre-Gestational diabetes) הנחשבת למחלה קשה יותר, המקושרת להופעת מומים עובריים שונים ושכיחות יתר של הפלות מוקדמות.

סוכרת בהיריון מקושרת לריבוי מי שפיר בחלק מן המקרים, ואצל נשים שהינן סוכרתיות טרם ההיריון, קיימת שכיחות גבוהה יותר של ניתוח קיסרי. כמו כן, נשים עם סוכרת הריונית הינן בעלות סיכון מוגבר יותר לדלקות חוזרות בדרכי השתן.

נשים עם סוכרת שאובחנה במהלך ההיריון הינן בעלות סיכון מוגבר לחלות בסוכרת סוג 2 (במהלך 30 שנה הסיכון עלול להגיע לכ- 70%).

באופן כללי, היריון כשלעצמו והדרישות המטבוליות של העובר המתפתח, מביאים את האם לעבור למצב הסתגלות חדש על מנת לספק את כל צרכי הגדילה של העובר. בתגובה לדרישות אלו, המטבוליזם האימהי משתנה, כך שבמצב של שובע, מופיעה התנגודת לאינסולין (ירידה של 50% -70% ביעילות פעילותו, בעיקר בטרימסטר השלישי). התנגודת לאינסולין גורמת לכך שפחות גלוקוז נכנס לרקמות ועובר לעובר, וכן רמות האינסולין עולות כתגובה לעליה בתנגודת אליו, כשהאפקט נטו הינו היפוגליקמיה- עקרונית רמות הסוכר אצל האם יורדות בדם בזמן ההיריון, ובבדיקה לאחר צום רמות הסוכר אמורות להיות נמוכות מ- 95. אצל נשים עם סוכרת הריונית, מתפתחת היפרגליקמיה (ככל הנראה כתוצאה מרזרבה לא מספקת של פעילות הלבלב) ועודף של גלוקוז עובר לעובר. כתוצאה מכך, העובר מייצר עודף של אינסולין על מנת להתמודד עם רמות הסוכר הגבוהות. ייצור עודף זה עלול להביא לגדילת יתר ולשינויים מטבוליים נוספים.

גורמי סיכון לסוכרת הריונית

• סוכרת הריונית בעבר
• היסטוריה משפחתית של סוכרת
• הפלות בעבר
• השמנת יתר
• עובר מקרוזומלי בעבר

השפעות סוכרת על העובר

• מקרוזומיה (עובר גדול יחסית)- עלול לגרום לטראומה במהלך הלידה, סיכון מוגדל לכליאת כתפיים. מקרוזומיה מוגדרת כעובר מעל 4 ק"ג, מעל אחוזון 90. עובר מקרוזומי גדל בעיקר לרוחב (בטן וחגורת כתפיים) ופחות לאורך, ולכן קיים יותר קושי ללדת תינוק סוכרתי מאשר תינוק לא סוכרתי עקב בעיה במעבר בתעלת הלידה. מסיבה זו, נקבע קו חיתוך נמוך יותר מבחינת משקל לתינוקות של אימהות סוכרתיות- כאשר משקל העובר הסוכרתי הינו מעל 4 ק"ג פונים לניתוח קיסרי, לעומת כאשר העובר אינו סוכרתי (ששם האינדיקציה לניתוח קיסרי הינה 4.5 ק"ג (תלוי במרכז הרפואי הספציפי)).

• היפוקלצמיה, היפוגליקמיה, היפרבילירובינמיה.
• שכיחות יתר ללידה מוקדמת והפלות- בעיקר כאשר הייתה סוכרת קדם הריונית.
• האטה בהתפתחות סורפקטנט
• התפתחות מומים עובריים (קרדיאליים- פי 18 באוכלוסייה, אצל נשים עם סוכרת קודם להיריון, מומים של מערכת העצבים, מומי כליה, מערכת העיכול ומומי שלד- בעיקר כאשר היו ערכים גבוהים של סוכר מתחילת ההיריון).

אבחנה של סוכרת בהיריון

• בדיקת סקר: בין שבוע 24-28 מתבצעת בדיקת סקר הנקראת GCT-Glucose challenge test. בבדיקה זו ניתן 50 גרם של גלוקוז בבליעה ורמות הגלוקוז בדם נמדדות שעה לאחר מכן. ערך גלוקוז בדם של מעל 140 מ"ג% דורש בדיקת העמסת סוכר. חשוב לציין כי הנבדקת איננה חייבת להיות בצום טרם הבדיקה.
• בדיקת העמסת סוכר: נקראת OGTT- oral glucose tolerance test. בבדיקה זו יש לשתות 100 גרם סוכר לאחר 8 שעות צום. הגלוקוז נבדק 4 פעמים- הערכים התקינים בדם הינם: בצום (טרם הבדיקה)- 95-105, לאחר שעה 180-190, לאחר שעתיים 155-165, ולאחר שלוש שעות 140-145. לצורך אבחנה של סוכרת הריונית יש להציג לפחות שני ערכים לא תקינים מערכי ההעמסה, או ערך לא תקין בצום.

טיפול בסוכרת היריון

הטיפול בסוכרת היריון דומה לטיפול רגיל בסוכרת, ומטרתו להביא את ערכי הגלוקוז בדם למקסימום של 95 לאחר צום, ו- 120 כשעתיים לאחר האוכל. נשים עם סוכרת הריונית על פי בדיקת העמסת סוכר, מסווגות לתתי קבוצות:

• קבוצה A1 - סוכרת שאינה תלוית אינסולין, פחות מ- 105מ"ג בצום.
• קבוצה A2 - סוכרת שתטופל באינסולין, בין 105-129 מ"ג בצום.

על אישה שאובחנה עם סוכרת הריונית להיות במעקב צמוד של לפחות פעם בשבוע. האישה תקבל גלוקומטר ותבחן את רמות הסוכר במהלך היום. מתבצע אולטראסאונד לצורך הערכת הגדילה העוברית (כאשר קיים איזון טוב של רמות הסוכר הסיכון למקרוזומיה הוא יחסית נדיר). ניטור עוברי מתבצע בהתאם לסיווג הסוכרת, אצל נשים בקבוצה A1 המעקב הינו רגיל כמו אישה ללא סוכרת הריונית, ואצל נשים בקבוצה A2 ומעלה, הניטור העוברי מתבצע פעמיים בשבוע החל משבוע 32-34, לאור השכיחות המעט גבוהה יותר של מוות עוברי תוך רחמי שתואר בקבוצה זו.

הלידה אצל נשים עם סוכרת כרונית (טרם ההיריון) תתבצע בשבוע 38, ואצל נשים שהתגלתה להן סוכרת במהלך ההיריון, בשבוע 40, למעט אם הן אוזנו על ידי טיפול באינסולין שאז היילוד יתבצע בשבוע 38, בדומה לנשים עם סוכרת כרונית. (בחלק מן המקרים מחכים עד לשבוע 40, אולם בכל מקרה רצוי לבצע השראת לידה עד השבוע ה- 40 להיריון).

טיפול בדיאטה: כ-70% מאלו שאובחנו עם סוכרת במהלך ההיריון, יסתדרו באמצעות דיאטה בלבד ולא יזדקקו לטיפול באינסולין. הדיאטה צריכה להיות מחושבת לפי 25-35 קק"ל לק"ג, ולכלול בין 40%-50% פחמימות, 30%-40% שומנים ו-20% חלבון.

טיפול באינסולין: חלק מן הנשים יזקקו לטיפול באינסולין לצורך איזון רמות הסוכר. אצל נשים אלו הטיפול המקובל הינו הזרקות אינסולין, כאשר בעבר חששו ממתן תרופות פומיות לסוכרת. כיום מקובל יותר לתת טיפול בכדורים, כגון טיפול בגליבוריד (גליבטיק, גלובן) ולעתים גם מטפורמין, אולם בעיקר בשליש השני והשלישי ובאופן מוגבל יחסית.

לאחר הלידה, על נשים עם סוכרת הריונית לעבור מבחן העמסת סוכר נוסף של 75 גרם. אם התוצאה לא תקינה לאחר 6 שבועות ממועד הלידה יש לבדוק אותה באופן שנתי (נשים אלו מוגדרות כ- pre-diabetes).

ראו גם

• פיזיולוגיה של ההיריון

קישורים חיצוניים

• הערך סוכרת בהריון – Diabetes during pregnancy, באתר ויקירפואה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.