סוכרת בהיריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סוכרת בהיריון מופיעה אצל כ-3% מכלל הנשים ההרות. יש להבחין בין סוכרת הריונית שהתפתחה או התגלתה לראשונה בהיריון (Gestational diabetes), המופיעה ברוב המקרים בחציו השני של ההיריון, והמשפיעה בעיקר על קצב גדילת העובר, השמנת יתר, ושינויים מטבוליים שונים, לבין סוכרת שהיא קדם הריונית (Pre-Gestational diabetes) הנחשבת למחלה קשה יותר, המקושרת להופעת מומים עובריים שונים ושכיחות יתר של הפלות מוקדמות.

סוכרת בהיריון מקושרת לריבוי מי שפיר בחלק מן המקרים, ואצל נשים שהן סוכרתיות טרם ההיריון, קיימת שכיחות גבוהה יותר של ניתוח קיסרי. כמו כן, נשים עם סוכרת הריונית הן בעלות סיכון מוגבר יותר לדלקות חוזרות בדרכי השתן.

נשים עם סוכרת שאובחנה במהלך ההיריון הן בעלות סיכון מוגבר לחלות בסוכרת סוג 2 (במהלך 30 שנה הסיכון עלול להגיע לכ-70%).

עקב ההיריון כשלעצמו והדרישות המטבוליות של העובר המתפתח, האם מסתגלת למצב בו עליה לספק את כל צרכי הגדילה של העובר. בתגובה לדרישות אלו, משתנה המטבוליזם האימהי, כך שבמצב של שובע, מופיעה התנגודת לאינסולין (ירידה של 50%-70% ביעילות פעילותו, בעיקר בטרימסטר השלישי). ההתנגדות לאינסולין גורמת לכך שפחות גלוקוז נכנס לרקמות ועובר לעובר, וכן רמות האינסולין עולות כתגובה לעליה בתנגודת אליו, כשהאפקט נטו הוא היפוגליקמיה- עקרונית רמות הסוכר אצל האם יורדות בדם בזמן ההיריון, ובבדיקה לאחר צום רמות הסוכר אמורות להיות נמוכות מ-95. אצל נשים עם סוכרת הריונית, מתפתחת היפרגליקמיה (ככל הנראה כתוצאה מרזרבה לא מספקת של פעילות הלבלב) ועודף של גלוקוז עובר לעובר. כתוצאה מכך, העובר מייצר עודף של אינסולין על מנת להתמודד עם רמות הסוכר הגבוהות. ייצור עודף זה עלול להביא לגדילת יתר ולשינויים מטבוליים נוספים.

גורמי סיכון לסוכרת הריונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סוכרת הריונית בעבר
  • היסטוריה משפחתית של סוכרת
  • הפלות בעבר
  • השמנת יתר
  • עובר מקרוזומלי בעבר

השפעות סוכרת על העובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקרוזומיה (עובר גדול יחסית) - עלול לגרום לטראומה במהלך הלידה, סיכון מוגדל לכליאת כתפיים. מקרוזומיה מוגדרת כעובר מעל 4 ק"ג, מעל אחוזון 90. עובר מקרוזומי גדל בעיקר לרוחב (בטן וחגורת כתפיים) ופחות לאורך, ולכן קיים יותר קושי ללדת תינוק סוכרתי מאשר תינוק לא סוכרתי עקב בעיה במעבר בתעלת הלידה. מסיבה זו, נקבע קו חיתוך נמוך יותר מבחינת משקל לתינוקות של אימהות סוכרתיות- כאשר משקל העובר הסוכרתי היא מעל 4 ק"ג פונים לניתוח קיסרי, לעומת כאשר העובר אינו סוכרתי (ששם האינדיקציה לניתוח קיסרי היא 4.5 ק"ג (תלוי במרכז הרפואי הספציפי)).

אבחנה של סוכרת בהיריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בדיקת סקר: בין שבוע 24-28 מתבצעת בדיקת סקר הנקראת GCT-Glucose challenge test. בבדיקה זו ניתן 50 גרם של גלוקוז בבליעה ורמות הגלוקוז בדם נמדדות שעה לאחר מכן. ערך גלוקוז בדם של מעל 140 מ"ג% דורש בדיקת העמסת סוכר. חשוב לציין כי הנבדקת איננה חייבת להיות בצום טרם הבדיקה.
  • בדיקת העמסת סוכר: נקראת OGTT- oral glucose tolerance test. בבדיקה זו יש לשתות 100 גרם סוכר לאחר 8 שעות צום. הגלוקוז נבדק 4 פעמים- הערכים התקינים בדם הם: בצום (טרם הבדיקה)- עד 95, לאחר שעה עד 180, לאחר שעתיים עד 155, ולאחר שלוש שעות עד 140. לצורך אבחנה של סוכרת הריונית יש להציג לפחות שני ערכים לא תקינים מערכי ההעמסה, או ערך לא תקין בצום.

טיפול בסוכרת היריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בסוכרת היריון דומה לטיפול רגיל בסוכרת, ומטרתו להביא את ערכי הגלוקוז בדם למקסימום של 95 לאחר צום, ו- 120 כשעתיים לאחר האוכל. נשים עם סוכרת הריונית על פי בדיקת העמסת סוכר, מסווגות לתתי קבוצות:

  • קבוצה A1 - סוכרת שאינה תלוית אינסולין, פחות מ- 105מ"ג בצום.
  • קבוצה A2 - סוכרת שתטופל באינסולין, בין 105-129 מ"ג בצום.

על אישה שאובחנה עם סוכרת הריונית להיות במעקב צמוד של לפחות פעם בשבוע. האישה תקבל גלוקומטר ותבחן את רמות הסוכר במהלך היום., וכן תערך בדיקת אולטראסאונד לצורך הערכת הגדילה העוברית (כאשר קיים איזון טוב של רמות הסוכר הסיכון למקרוזומיה הוא יחסית נדיר). ניטור עוברי מתבצע בהתאם לסיווג הסוכרת, אצל נשים בקבוצה A1 המעקב הוא רגיל כמו אישה ללא סוכרת הריונית, ואצל נשים בקבוצה A2 ומעלה, הניטור העוברי מתבצע פעמיים בשבוע החל משבוע 32-34, לאור השכיחות המעט גבוהה יותר של מוות עוברי תוך רחמי שתואר בקבוצה זו.

הלידה אצל נשים עם סוכרת כרונית (טרם ההיריון) תתבצע בשבוע 38, ואצל נשים שהתגלתה להן סוכרת במהלך ההיריון, בשבוע 40, למעט אם הן אוזנו על ידי טיפול באינסולין שאז היילוד יתבצע בשבוע 38, בדומה לנשים עם סוכרת כרונית. (בחלק מן המקרים מחכים עד לשבוע 40, אולם בכל מקרה רצוי לבצע השראת לידה עד השבוע ה- 40 להיריון).

טיפול בדיאטה: כ-70% מאלו שאובחנו עם סוכרת במהלך ההיריון, יסתדרו באמצעות דיאטה בלבד ולא יזדקקו לטיפול באינסולין. הדיאטה צריכה להיות מחושבת לפי 25-35 קק"ל לק"ג, ולכלול בין 40%-50% פחמימות, 30%-40% שומנים ו-20% חלבון.

טיפול באינסולין: חלק מן הנשים יזקקו לטיפול באינסולין לצורך איזון רמות הסוכר. אצל נשים אלו הטיפול המקובל הוא הזרקות אינסולין, כאשר בעבר חששו ממתן תרופות פומיות לסוכרת. כיום מקובל יותר לתת טיפול בכדורים, כגון טיפול בגליבוריד (גליבטיק, גלובן) ולעתים גם מטפורמין, אולם בעיקר בשליש השני והשלישי ובאופן מוגבל יחסית.

לאחר הלידה, על נשים עם סוכרת הריונית לעבור מבחן העמסת סוכר נוסף של 75 גרם. אם התוצאה לא תקינה לאחר 6 שבועות ממועד הלידה יש לבדוק אותה באופן שנתי (נשים אלו מוגדרות כ- pre-diabetes).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.