סולה צפונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgסולה צפונית
Morus bassanus adu.jpg
פרט בוגר של סולה צפונית בעת תעופה
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: שקנאים
משפחה: סולתיים
סוג: סולה
מין: סולה צפונית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Morus bassanus
‏(ליניאוס)
תחום תפוצה
Basstölpel (Sula bassana) world.png
תפוצת הסולה הצפונית (בטורקיז)
Two Gannets edit 2.jpg

סולה צפונית (שם מדעי: Morus bassanus, בעבר Sula bassana) היא עוף מים גדול-ממדים המשתייך לסוג סולה שבמשפחת הסולתיים.

צבען של נוצותיהם של פרטים צעירים הוא חום כהה בשנתם הראשונה, ומשתנה בהדרגתיות ללבן בשנה שלאחר מכן עד שרוב הנוצות לבנות עם כתמים שחורים בקצה הכנפיים עם הגיעם לבגרות, בסביבות גיל 5 שנים, אך הצבעים משתנים בין פרט לפרט. אורכם של פרטים בוגרים בין 85 סנטימטרים למטר אחד, ומוטת כנפיהם נעה בין 165 ל-180 סנטימטרים. צבע העיניים תכלת והן מוקפות בעור שחור חסר-נוצות. בתקופת הרבייה, מקבלים הראש והצוואר צבע צהוב בהיר.

ההזדווגות והרבייה מתרחשת בצפון האוקיינוס האטלנטי. על פי רוב, מקננת הסולה הצפונית במושבות גדולות מאוד, על-גבי צוקים המתנשאים מעל האוקיינוס או על-גבי איים מסולעים קטנים. המושבה הגדולה ביותר של הסולה הצפונית, שמכילה כ-60,000 פרטים, ממוקמת באי הקטן בונאונטור שבקוויבק, אך 68% מכלל האוכלוסייה העולמית מתרבה לחופי בריטניה ואירלנד.

זוגות סולות צפוניות יכולים להשאר יחדיו למשך מספר שנים. קיים קשר חזק יחסית בין בני הזוג, והם מבצעים טקס "ברכת שלום" משוכלל בקן, הכולל את מתיחת החרטום והצוואר אל-על וטפיחה בעדינות זה על מקור זו. הסולה הצפונית היא מין נודד, ובחורף היא עפה לכיוון דרום.

הסולה הצפונית היא צוללת מוכשרת, והיא צוללת אל מי האוקיינוס במהירות גבוה כדי לצוד את מזונה - דגים; מזונה העיקרי הוא דגים קטנים המקובצים בלהקות קרוב אל פני המים. אף על פי שתעופתה של הסולה הצפונית קלילה ומלאת החן, על פני האדמה היא מגושמת מאוד ומדדה בכבדות בשל רגליה הקצרות וקרומי השחייה שעל גבי כפות הרגליים. הסולה הצפונית מסוגלת לשייט שעות ארוכות על גבי זרמי אוויר, כמעט בלי לנפנף בכנפיה, ובכך היא חוסכת אנרגיה.

למרות שהמין אינו קרוב לסכנת הכחדה ומונה כ-530,000 פרטים, מספרם כיום נמוך ממספריהם בימים עברו, זאת בשל אובדן אזורי מחיה, לקיחת ביצים והריגת פרטים בוגרים.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]