סולטאן עות'מאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סולטן עות'מאני)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל האיפריה העות'מאנית מהמאה ה-19

הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)). סולטאן הוא תואר של שליט מוסלמי בעל משמעות דתית ומוסרית המוגדרות בקוראן, והסולטאנים העות'מאנים נטלו לעצמם את התואר חליף ב-1517; אך למרות זאת, נוצרה הפרדה בין תפקיד הסולטאן שפעל בכל תחומי האימפריה לבין הח'ליפה שהיה בעל תפקיד דתי בעיקר. דמות הסולטאן באימפריה העות'מאנית הייתה אוטוריטטיבית ומרכזית, והוא שימש כשליט חילוני בעל סמכויות צבאיות ומנהלתיות.

תפקידי הסולטאן וכוחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש מערכת האימפריה העות'מאנית עמד השליט, הסולטאן, ובני משפחתו מ"בית עות'מאן". השושלת העות'מאנית שלטה למעלה משש מאות שנה והעניקה את שמה לאימפריה. החל מהמאה ה-15 היה הסולטאן שליט אבסולוטי ומעמדו ושלטונו התבססו על כוח בלבד. תפקידו היה לנהל את המדינה והמועצה האימפריאלית ולהוביל את הלוחמים בקרבות. הוא היה מוגבל אך ורק על ידי חוקי השריעה החלים על כל מוסלמי. הסולטאן יכול היה להחליט על שלום ומלחמה, למנות בכירים במערכת הבירוקרטית והדתית, לחוקק חוקים שאינם נוגדים את השריעה (קאנון) ולהוציא פירמנים בנושאים שונים. בנוסף החזיק הסולטאן ברוב אדמות המדינה (מירי) והיה זכאי לקבל מס של חמישית מכל שלל מלחמה לאוצרו הפרטי.

עד לתחילת המאה ה-17 בדרך כלל ירש את השליט אחד מבניו, דבר שהוביל לרצח בין אחים, חיסולי סולטאנים ומרידות בשלטון. הסולטאן חי במרכזו של משק בית שכלל את נשות ההרמון ואת שומריהן, משרתים אישיים, גננים ושומרי הארמון. האידאולוגיה העות'מאנית הדגישה את בלבדיות היחסים בין השליט לבין נתיניו. הסולטאן ייצג כוח מוחלט ורבים ממשרתיו היו באופן טכני עבדיו, למרות שהחזיקו בידיהם עוצמה רבה. עובדה זו הקנתה לו עוצמה רבה שכן אם רצה בכך יכול היה להוציא להורג גם את הבכירים ביותר באימפריה מבלי שהדבר יגונה על ידי אנשי הדת. מלאכתם העיקרית של הסולטאנים הייתה להגן על הקהילה האיסלאמית כנגד העולם החיצון ולשמור על הצדק בתוך החברה המוסלמית. הסולטאן היה ראש הרשות המבצעת, האזרחית והצבאית של המדינה.

ירושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שלסולטאנים היו בנים ובנות, רק הבנים היו יורשים בכוח לכס הסולטנות. הבן שידו הייתה על העליונה זכה בשלטון בשל כך ולא מכוח חוק. עד המאה ה-16 רבים מן הסולטאנים נקטו במדיניות של רצח אחיהם כדי לשמור על כס הסולטנות ועל יציבות השלטון. מימי סולימאן המפואר, נהגו הסולטאנים להסתגר בארמונם גם לאחר עלייתם לשלטון. המועמדים לירושה לא היו נשלחים עוד לפרובינציות כדי לגדול כלוחמים, אלא הוחזקו בתוך הארמון בפיקוחן של הנשים, במקום שכונה קפס, או "הכלוב". למרות הכינוי, היה זה מתחם מחייה נוח ("כלוב זהב"), שניתק את המועמדים מן העולם החיצוני. החסרון בשיטה זו היה שהיא לא הכינה את הסולטאנים לקראת אתגרים שלטוניים ולא הכשירה אותם לתפקידם. השיטה "האבולוציונית" הופסקה, היורשים לא נאלצו לפלס את דרכם אל כס השלטון, וכתוצאה מכך הומלכו סולטאנים חלשים יותר. בתקופה שבין אמצע המאה ה-16 לאמצע המאה ה-17, תקופה המכונה "סולטנות הנשים", כאשר הנשים של ההרמון הקיסרי של האימפריה העות'מאנית השפיעו רבות על הפוליטיקה, על ענייני מדינה ועל הסולטאן העות'מאני, החל מתקופת שלטונו של סולימאן המפואר.

הסולטאן והדת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחליף, נחשב הסולטאן העות'מאני למגן האסלאם והמקומות הקדושים, והיה מופקד על ארגון ועל הובלת העלייה השנתית לרגל למכה, החג'. חובתו הבסיסית של שליט מוסלמי, אשר חיזקה את בריתו עם האוכלוסייה המוסלמית, הייתה לתמוך בשריעה, החוק הדתי של האסלאם. הסולטאנים העות'מאניים העניקו לשריעה מידה רבה של תוקף, ואף ניסו להפוך אותה לחוקה ולהעניק לה את מלוא ההכרה והסמכות, כדי שהמערכת המשפטית תפעל על פיה. הכתרת סולטאן חדש הייתה מאורע חשוב, ולוותה בשני טקסים עיקריים: הושבה, בטקס זה נשבע הסולטאן אמונים; וחגירת החרב, טקס בעל אופי דתי שהתקיים במקום קדוש למוסלמים ובמהלכו נחגרה חרב עתיקה למותנו של הסולטאן בידי שייח'.

שלטון ומיעוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באימפריה העות'מאנית עמדו בתוקף חוקי השריעה הדתיים והחוק העות'מאני החילוני. המשפט הציבורי התבסס על צווים חילוניים של הסולטאן שנקראו פירמנים ואשר קובצו לקאנון. הקהילות הנוצריות והיהודיות נהנו ממעמד מיוחד, והן היו רשאיות למנות מערכות משפט משלהן שעסקו בענייני אישות. במאה ה-16 החזיקו יהודים בתפקידים בכירים בשירות האוצר ובתחום הבנקאות, אולם נוצרים ויהודים לא התקבלו למשרות שלטוניות בחסות הסולטאנים. ד'ימי, הכינוי שניתן לבני הדתות המונותאסיטיות במדינה הנשלטת על פי חוקי האסלאם, הוענק גם ליהודים ולנוצרים באימפריה העות'מאנית, והם קיימו את אמונתם במקביל לאיסורים ולמגבלות שהבדילו אותם מן האוכלוסייה המוסלמית.

יהודים באיסטנבול וקרבתם לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת הקריטריונים העיקריים אשר קבעו את מעמדו החברתי של יהודי באיסטנבול במאה ה-15 וה-16 היו קשריו בחצר העות'מאנית, עושרו ומקומו בקהילה היהודית. מי שהצליח להתקרב אל מרכז הכוח שהוחזק בידי פקידיו של הסולטאן, צבר כסף והשפעה. מנהיג הקהילה היהודית היה מקורב לחצר הסולטאן ומקרבה זו ינק את כוחו בקרב היהודים, אגב מספר מגבלות שנבעו ממבנה הקהילה היהודית. הידע אודות הקשרים בין היהודים לסולטאן עולה מכתביו של רבי משה אל-מוזנינו שהשאיר תיאורים מפורטים של חיי היומיום של הקהילה היהודית באיסטנבול בתקופת הסולטאן סלים השני. בין היתר רכשו היהודים את השפעתם בחצר הסולטאן בדרך של הענקת שירותים מקצועיים: הם שמשו כרופאים אישיים שליוו את הסולטאנים בחצר ובמהלך מערכות צבאיות, מילאו תפקדידים בעלי אופי דיפלומטי, עסקו בענייניה הפיננסיים של המדינה ופעמים היו גם אנשי אמונם של הסולטאנים.

רבי משה קפשאלי שהיה הרב הראשי ליהודי איסטנבול והוכר על ידי הסולטאנים מהמט השני ובאיזיט השני, כסמכות התורנית העליונה‏‏ בכל האימפריה העות'מאנית, נהנה מגישה חופשית לארמון הסולטאן, והצליח לפתור בעיות שהתעוררו בין היהודים והשלטון. יעקב חכים ביסס את קשריו אל חצר הסולטאן החל בכיבוש קונסטנטינופול. הוא תיפקד כרופאו של הסולטאן מוראט השני ושירת את בנו מהמט השני עד יום מותו ב-1481. הוא שימש גם כיועץ פיננסי, מתורגמן ויועץ כללי. בנוסף לכך הוא ליווה את הסולטאן בכל פעולה צבאית. הוא ניהל קשרים עם דיפלומטים איטלקים באיסטנבול, ובארכיון ונציאני הוא נזכר כמעורב בניסיונות להרוג את הסולטאן, וייתכן ותיפקד כסוכן כפול.

סולטאני האימפריה העות'מאנית ותאריכי שלטונם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה/כהונה למניין תואר שם בטורקית שנות שלטון הערות
I Osman.jpg 1 ביי עות'מאן הראשון Osman Gazi 1299-1326 הכריז על עצמאות הנסיכות ב-1299 וקבע את בירתה בבורסה
Orhan I.jpg 2 ביי אורהן הראשון Orhan Gazi 1326-1359 כבש את איזניק ואיזמיט בצפון-מערב אסיה הקטנה והשתלט על גליפולי, ובכך תקע תריז עות'מאני בתראקיה שבאירופה.
Muradhudavendigar.jpg 3 ביי מוראט הראשון I. Murat 1359-1389 הנהיג את הדוושירמה, איסוף ילדים נוצריים ששימשו כעבדים וכחיילים. העביר את הבירה לאדירנה.
I Bayezit small.jpg 4 סולטאן באיזיט הראשון Yıldırım Bayezid 1389-1402 -
Flag of the Ottoman Sultanate (1299-1453).svg - - תקופת בין המלכים Fetret Devri 1402-1413 -
Mehmed I.jpg 5 סולטאן מהמט הראשון I. Mehmet 1413-1421 -
Murat II.jpg 6 סולטאן מוראט השני II. Murat 1421-1444 -
Gentile Bellini 003.jpg 7 סולטאן מהמט השני "הכובש" Fatih Sultan Mehmed 1444-1446 כבש את איסטנבול ב-1453, שינה את שמה לאיסטנבול וקבע בה את בירת האימפריה.
כהונה שנייה - סולטאן מוראט השני II. Murat 1446-1451 -
כהונה שנייה - סולטאן מהמט השני "הכובש" Fatih Sultan Mehmed 1451-1481 -
Beyazid II.jpg 8 סולטאן באיזיט השני II. Bayezid 1481-1512 קליטת מגורשי ספרד ברחבי האימפריה העותמאנית
Selim I.jpg 9 סולטאן סלים הראשון Yavuz Sultan Selim 1512-1520 כבש את ארץ ישראל
Suleyman I of the Ottoman Empire.jpg 10 סולטאן סולימאן הראשון "המפואר" Kanuni Sultan Süleyman 1520-1566
Selim II.jpg 11 סולטאן סלים השני II. Selim 1566-1574 בניית מסגד סלימייה באדירנה
Sultan Murad III.jpeg 12 סולטאן מוראט השלישי III. Murat 1574-1595 -
Mehmed III.jpg 13 סולטאן מהמט השלישי III. Mehmet 1595-1603 -
I Ahmet.jpg 14 סולטאן אהמט הראשון I. Ahmet 1603-1617 בנה את המסגד הכחול באיסטנבול (מסגד סולטאן אהמט)
Mustafa 1.jpg 15 סולטאן מוסטפא הראשון I. Mustafa 1617-1618 -
Osman 2.jpg 16 סולטאן עות'מאן השני II. Osman 1618-1622 -
כהונה שנייה - סולטאן מוסטפא הראשון I. Mustafa 1622-1623 -
Murad IV.jpg 17 סולטאן מוראט הרביעי IV. Murat 1623-1640 -
Ibrahim I.jpg 18 סולטאן איברהים הראשון I. İbrahim 1640-1648 -
Mehmed IV.jpg 19 סולטאן מהמט הרביעי IV. Mehmet 1648-1687 -
SuleimanII.jpg 20 סולטאן סולימאן השני II. Süleyman 1687-1691 -
Ahmed II by John Young.jpg 21 סולטאן אהמט השני II. Ahmet 1691-1695 -
Mustafa2.jpg 22 סולטאן מוסטפא השני II. Mustafa 1695-1703 -
Levni 002 detail.jpg 23 סולטאן אהמט השלישי III. Ahmet 1703-1730 -
Mahmud1.jpg 24 סולטאן מהמוט הראשון I. Mahmut 1730-1754 -
Osman III.jpg 25 סולטאן עות'מאן השלישי III. Osman 1754-1757 -
Mustafa3.jpg 26 סולטאן מוסטפא השלישי III. Mustafa 1757-1774 -
Abdulhamid I.jpg 27 סולטאן אבדילהמיט הראשון I. Abdülhamit 1774-1789 -
Selim3.jpg 28 סולטאן סלים השלישי III. Selim 1789-1807 -
Mustafa IV.jpg 29 סולטאן מוסטפא הרביעי IV. Mustafa 1807-1808 -
MahmutII.jpg 30 סולטאן מהמוט השני II. Mahmut 1808-1839 -
Sultan Abdulmecid Pera Museum 3 b.jpg 31 סולטאן אבדילמג'יט הראשון Abdülmecit 1839-1861 פעל לביטול עלילת דמשק
Abdulaziz.jpg 32 סולטאן אבדילאזיז Abdülaziz 1861-1876 -
1840 1904 5murat.jpg 33 סולטאן מוראט החמישי V. Murat 1876 -
Ahamid.jpg 34 סולטאן עבדול חמיד השני II. Abdülhamit (אבדילהמיט השני) 1876-1909 השואה הארמנית
MehmedV.jpg 35 סולטאן מהמט החמישי (רשאט) Mehmet Reşat 1909-1918 -
VI Mehmet Vahidettin.jpg 36 סולטאן מהמט השישי VI. Mehmet 1918-1922 -
AbdulmecidII.jpg 37 ח'ליף אבדילמג'יט השני Halife Abdülmecit 1922-1924 ח'ליף בלבד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולטאן עות'מאני בוויקישיתוף