סולטנייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סולטאנייה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Soltaniyeh interiors.jpg
פנים הכיפה של סולטאנייה
מדינה Flag of Iran.svg איראן
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 2, 3, 4
הכיפה של סולטאנייה

סולטאנייה (פרסית سلطانيه) הייתה בירת השושלת המונגולית האלחאנית באיראן במאה ה-14. העיר שוכנת במחוז זנג'אן, כ-240 ק"מ מצפון-מערב לטהראן. פירוש שמה הוא "הקיסרית". בשנת 2005 הכריז ארגון אונסק"ו על סולטאנייה כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיפה של סולטאנייה (בשיפוץ)

עדויות מצביעות על כך שהאתר בסולטאנייה יושב כבר באלף הראשון לפני הספירה. עם זאת, יישוב של קבע קם במקום רק לאחר הכיבוש המונגולי במאה ה-13 והקמת האילחנאת, הממלכה המונגולית שמרכזה היה באיראן של ימינו. בשנת 1290 הקים ארקון חאן, המנהיג הרביעי של השושלת האלחאנית, את מעון קיץ שלו בסולטאנייה. עוד ידוע כי בנו של ארקון חאן, גאזאן חאן, הקים עבור עצמו מאוזולאום המכונה טפה נור, אך המידע אודות ימיו הראשונים של היישוב מועטים.

בשנת 1304 עלה אילג'ייטי (Üljaitü), לימים הסולטאן מחמד חודבנדה, לשלטון, והחליט להרחיב את העיר ולהפוך אותה לבירת ממלכתו. הוא כינה אותה "סולטאנייה", דהיינו, "הקיסרית", והחל בבנייה מסיבית, שנמשכה עד שנת 1313. סולטאנייה, בדומה לתבריז, הפכה למרכז סחר חשוב בין אירופה לאסיה. יש הטוענים כי כאשר האלחאנים הפכו לשיעים, הם ביקשו להעביר את שרידיהם של עלי וחוסיין מבגדאד לסולטאנייה. הדבר לא קרה, והמקדש הפך למאוזולאום של אילג'ייטי. לאחר מותו של אילג'ייטי בשנת 1316 איבדה העיר מחשיבותה, ועברה לידיהן של ממלכות קטנות. ב-1384, בזז צבאו של טימור לנג את העיר, אך לא פגע במאוזולאום של אילג'ייטי. בשנים הבאות סבלה העיר מקשיים, ולמרות זאת המשיכה לתפקד כמרכז מסחרי חשוב. במאות ה-16 וה-17 דעכה סולטאנייה ועמדה בחורבותיה, ורק כפר קטן נותר במקום. במאה ה-19 שימש האזור כמחנה אימונים של הצבא הקאג'ארי.

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיפה של סולטאנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר המרכזי בחורבות סולטאנייה הוא המאוזולאום של הסולטאן האלחאני אילג'ייטי (1304-1316), הידוע ככיפה של סולטאנייה. מבנה המאוזולאום, שנבנה בשנים 1302-1312, מתומן, ובמרכזו כיפה מצופה בחרסינה בצבע טורקיז הנישאת לגובה של 50 מטר. קוטרה של הכיפה הוא 38 מטר בצידה החיצוני ו-25 בצידה הפנימי. סביב הכיפה, שמשקלה נאמד ב-200 טון, ניצבים שמונה צריחים שהוקמו למטרת קישוט. הכיפה של סולטאנייה היא הכיפה הדו-שכבתית העתיקה בעולם, וחשיבותה לעולם האסלאם ולאדריכלות המוסלמית רבה. מבנה זה סלל את הדרך לבניית כיפות מוסלמיות מרשימות יותר, כמו זו של הטאג' מהאל. רוב הקישוטים החיצוניים בכיפה נעלמו, אך פנים הכיפה מגלה מוזאיקות, חרסינה וציורי קיר מרשימים. סביב המבנה מרפסת בצורת מצודה שאורכה 315 מטר ורוחבה 295 מטר. מצודה זו ששטחה 180 דונם הוקפה בעבר בחפיר ברוחב של 30 מטר.

מבנים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף לכיפה של סולטאנייה, שוכנים מספר מבנים נוספים במקום:

  • המאוזוליאום של סולטאן צ'לביאואולו הוא מבנה לבנים השוכן דרומית-מערבית לכיפה. במקום מגדל מתומן, ומתחת למבנה המאוזוליאום שוכן מרתף קבורה (קריפטה). המבנה מתוארך לשנות השלושים של המאה ה-14.
  • המאוזוליאום של מולה חאסן קאשי שוכן דרומית לעיר והוקם לכבודו של איש דת ומשורר בחצרו של אילג'ייטי. המבנה מתומן מבחוץ ובמרכזו אולם רבוע, והעיטורים שבו הם מהמאה ה-19.
  • שרידיו של קבר גזאן חאן בטפה נור דרומית-מזרחית לכיפה משתרעים על שטח של 18 דונם, והם יוצרים תל בגובה של 15 מטר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of Iran
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית באיראן

בםכתובת ביסותוןמיידאן-אה שאה באספהאןפסארגאדהפרספוליססולטאנייהתחת-א סוליימאןצ'וגהא זנביל • האתרים הנזיריים הארמניים באיראן: מנזר תדאוס הקדוש, מנזר סטפנוס הקדוש ודזורדזורהמערכות ההידראוליות ההיסטוריות של שושטארשייח' סאפי א-דין חנגה ומתחם המקדשים בארדבילמתחם הבאזאר ההיסטורי בתבריזהגן הפרסימסג'ד-י ג'אמע באספהאןמגדל גונבאד-א קבוסארמון גולסתאן