סולידוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סולידוס של יוליאנוס הכופר, 361, מצד ימין: חייל ושבוי; מצד שמאל: דיוקנו של הקיסר
סולידוס של אוויטוס, 456

סולידוס היה לראשונה מטבע זהב באימפריה הרומאית. מקור שמו במילה הלטינית: solidus.‏[1] הוא שקל בדרך כלל, כ-4.5 גרם. במשך השנים הוטבעו מטבעות בשם זה על ידי מדינות באירופה, ואף הילכו בדרום אמריקה.

מטבע סולידוס הוטבע לראשונה בשנת 301, על ידי דיוקלטיאנוס, והיה שווה דינאריוס 1000. הנפקת מטבע בשם זה המשיכה אצל הקיסרים הרומאים, ולמעשה היה "המטבע הנפוץ ביותר באימפריה הרומית המאוחרת";‏[2] לאחר מכן הילך באימפריה הביזנטית, ובכלל זה בארץ ישראל; מטמון מטבעות סולידוס מזהב נמצא בחפירות ארכאולוגיות בסביבת שוהם.‏[3]

באירופה בימי הביניים, ואחר כך, בעת החדשה, טבעו מטבעות שונים בשם זה שליטי רומניה, איטליה וצרפת, וכן בממלכת ספרד ובמושבותיה בפרו, ובממלכת פורטוגל ובמושבותיה בברזיל. בממלכה המאוחדת טבעו מטבע בשם זה במאה ה-20.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי שטאל, המטבעות בארץ ישראל בתקופה הרומאית, תל אביב : הוצאת לידרמן, תשמ"ז 1986.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ solidus בלטינית, משמעה: שלם, סמיך, חזק, קבוע, והשאלה אמיתי, יציב, מלא.
  2. ^ ראו: אורה לימור, יצחק חן, איריס שגריר, ראשיתה של אירופה: מערב אירופה בימי הביניים המוקדמים, כרך ב: ממלכת הפרנקים, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2003, באתר dudkcuex.
  3. ^ גבריאלה ביכובסקי, איסתרא בלגינא*: מטמונים של מטבעות זהב, טבע הדברים, באתר tevahadvarim.
P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.