סולם טורינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סולם טורינו

סולם טורינו הוא שיטת דירוג סיכון של פגיעת גופים קרובי ארץ בכדור הארץ. גופים אלה יכולים להיות אסטרואידים או שביטים. הסולם משמש את האסטרונומים להערכת סיכויי ההתנגשות ולחיזוי הסכנה הצפויה ממנה, וזאת על ידי צרוף של ההסתברות לפגיעה יחד עם פוטנציאל ההרס הטמון באנרגיה הקינטית של הגוף, אשר נמדד ביחידות שקולות לפיצוץ של מגהטון TNT. ביחד, מקבלים את רמת הסיכון בסולם של 0 עד 10.

נכון למאי 2014 אין שום גוף בעל סולם טורינו גדול מאפס.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסולם יש 11 דרגות מ-0 עד 10. דרגה 0 מציינת גוף בעל סיכוי אפסי להתנגשות עם כדור הארץ, או גוף קטן מדי שאינו יכול לחדור דרך אטמוספירת כדור הארץ מבלי להישרף. דרגה 10 מציינת התנגשות ודאית עם כדור הארץ של גוף גדול בעל פוטנציאל הרס עולמי. ההתנגשות יכולה ליצור שינויי אקלים משמעותיים שעלולים לגרום להכחדה המונית ולאיים על עתיד התרבות האנושית כפי שאנו מכירים אותה, בין אם יפגע ביבשה ובין אם יפגע בים. הסולם מורכב ממספרים שלמים בלבד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולם טורינו הומצא על ידי ריצ'רד בינזל שמשמש כפרופסור ב-MIT. הגרסה הראשונית, שנקראה בקיצור "מדד הסיכון" הוצגה בכנס בארצות הברית ב-1995 ופורסמה מאוחר יותר‏[1]. גרסה מעודכנת יותר הוצגה ביוני 1999 בטורינו שבאיטליה בכנס של מדענים העוקבים אחרי גופים קרובי ארץ. המשתתפים החליטו לאמץ את הגרסה המעודכנת והעניקו לה את השם סולם טורינו, מתוך הכרת תודה לשיתוף הפעולה הבינלאומי שהוצג בכנס והרצון לעבודת מחקר משותפת להבנה ומניעה של סיכונים הטמונים בגופי חלל אלה. ב-2005 נוסח הסולם מחדש כדי לשקף בצורה טובה יותר את הסיכון לציבור. הסולם הנוכחי כולל גם צבעים על פי רמות הסיכון.

לאור החשיפה התקשורתית לסולם, בעקבות גילוי האסטרואיד אפופיס, מנסחים כעת מחדש את המלל הנלווה לכל דרגה בסולם.

הסבר לדרגות הסולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין סיכון (לבן)
0. סיכוי אפסי להתנגשות עם כדור הארץ, או גוף קטן מדי שאינו יכול לחדור דרך אטמוספירת כדור הארץ מבלי להשרף.
נורמלי (ירוק)
1. גילוי שגרתי של גוף הצפוי לעבור קרוב לכדור הארץ ללא סיכון מיוחד. על פי החישובים סכנת ההתנגשות מאוד לא סבירה ואין צורך ליידע את הציבור. סביר להניח שמעקב אחרי המסלול המדויק של הגוף יוריד את הסיכון לדרגה 0.
ראוי לתשומת לב על ידי האסטרונומים (צהוב)
2. גילוי של גוף הצפוי לעבור קרוב למדי לכדור הארץ, אך לא בצורה חריגה. על פי החישובים סכנת ההתנגשות לא סבירה ואין צורך ליידע את הציבור. הגוף ימשיך להיות במעקב על ידי האסטרונומים. סביר להניח שתצפיות נוספות יורידו את הסיכון לדרגה 0.
3. מפגש קרוב עם כדור הארץ הדורש תשומת לב מצד האסטרונומים. על פי החישובים יש סיכוי של אחוז אחד ויותר להתנגשות. לגוף יש פוטנציאל הרס מקומי. סביר להניח שתצפיות נוספות יורידו את הסיכון לדרגה 0. יש ליידע את הציבור אם הפגיעה צפויה תוך פחות מעשר שנים.
4. מפגש קרוב עם כדור הארץ הדורש תשומת לב מצד האסטרונומים. על פי החישובים יש סיכוי של אחוז אחד ויותר להתנגשות. לגוף יש פוטנציאל הרס אזורי. סביר להניח שתצפיות נוספות יורידו את הסיכון לדרגה 0. יש ליידע את הציבור אם הפגיעה צפויה תוך פחות מעשר שנים.
מאיים (כתום)
5. מפגש קרוב עם כדור הארץ המציג איום רציני, אך לא ודאי, עם גוף בעל פוטנציאל הרס אזורי. דורש תשומת לב קריטית מצד האסטרונומים על מנת לברר את סיכויי ההתנגשות. אם הפגיעה צפויה תוך פחות מעשר שנים, יש ליידע את הגורמים הממשלתיים המתאימים כדי שיתכוננו לאפשרות פגיעה.
6. מפגש קרוב עם כדור הארץ המציג איום רציני, אך לא ודאי, עם גוף גדול בעל פוטנציאל הרס עולמי. דורש תשומת לב קריטית מצד האסטרונומים על מנת לברר את סיכויי ההתנגשות. אם הפגיעה צפויה תוך פחות מעשר שנים, יש ליידע את הגורמים הממשלתיים המתאימים כדי שיתכוננו לאפשרות פגיעה.
7. מפגש קרוב ביותר עם כדור הארץ במאה הקרובה, המציג איום חסר תקדים, אך לא ודאי, עם גוף גדול בעל פוטנציאל הרס עולמי. לאיום כזה נדרשת תוכנית פעולה עולמית, בדגש על בדיקה דחופה של סיכויי הפגיעה.
התנגשות ודאית (אדום)
8. התנגשות ודאית עם כדור הארץ של גוף גדול בעל פוטנציאל הרס מקומי אם יפגע ביבשה, או שייצור גלי צונמי אם יפגע בים. פגיעה כזו מתרחשת בממוצע בין פעם בחמישים שנה לפעם בכמה אלפי שנים.
9. התנגשות ודאית עם כדור הארץ של גוף גדול בעל פוטנציאל הרס אזורי אם יפגע ביבשה, או שייצור גלי מגה צונמי אם יפגע בים. פגיעה כזו מתרחשת בממוצע בין פעם ב-10,000 שנים לפעם ב-100,000 שנים.
10. התנגשות ודאית עם כדור הארץ של גוף גדול בעל פוטנציאל הרס עולמי. ההתנגשות יכולה ליצור שינויי אקלים משמעותיים שעלולים לאיים על עתיד התרבות האנושית כפי שאנו מכירים אותה, בין אם יפגע ביבשה ובין אם יפגע בים. פגיעה כזו מתרחשת בממוצע פעם ב-100,000 שנים או יותר.

הניסוח המדויק של תיאור דרגות הסולם באנגלית, קיים באתר נאס"א.

גופים בעלי דרגה גבוהה בסולם טורינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגוף שקיבל עד כה את הדרגה הגבוהה ביותר בסולם טורינו הוא "99942 אפופיס". ב-23 בדצמבר 2004 אסטרואיד זה היה הראשון לקבל דרגה 2 בסולם טורינו, ובשלב מסוים, עד שנחזה מסלולו המדויק, הוא הגיע אפילו לדרגה 4 בסולם. זוהי דרגת הסיכון הגבוהה ביותר שגוף קיבל אי פעם. לאחר חישוב מדויק של המסלול התברר כי אפופיס יעבור ב-13 באפריל 2029 במרחק של כ-32,000 ק"מ מכדור הארץ, ודרגת הסיכון שלו ירדה לאפס.
  • בפברואר 2006 קיבל האסטרואיד 2004 VD דרגה 2 בסולם, בשל חשש מפגש ב-2102. תצפיות נוספות הורידו אותו לדרגה 0.
  • ייתכנו אסטרואידים שמהווים סיכון, אבל בגלל שהפגיעה צפויה להתרחש בעוד יותר מ-100 שנה לא יחושב עבורם ערך בסולם טורינו. כך למשל, מסלולו של האסטרואיד 1950 DA ידוע בדיוק רב, ונמצא שהוא עלול להתנגש בכדור הארץ בשנת 2880, אך לא ניתן לו ערך בסולם טורינו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Annals of the New York Academy of Sciences, Volume 822, 1997