סולם ליידו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סולם לֶיידוּ או סולם CSIS הוא סולם סייסמי המודד את עוצמתה של רעידת אדמה. הסולם אושר בסין בשנת 1980 והוא מבוסס על דרגות לֶיידוּ – מסינית: 烈度 ובפין-יין: lièdù – דרגות אלימוּת. סולם ליידו מורכב מתחושה סובייקטיבית של בני אדם, מדרגות נזק שונות למבנים ולסביבה ומתאוצת קרקע מרבית (Peak Ground Acceleration – PGA).‏[1]

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפליקה: הסייסמוסקופ של חנג

שטחה של סין פעיל מאוד מבחינה סייסמית – עובדה שהביאה לחיפוש רמזים שיאפשרו לחזות רעידות אדמה. הנסיון הראשון למצוא קשר כלשהו בין רעידות אדמה לדפוסים מוכרים היה בשינז'י – מסינית: 史記 ובפין-יין: Shǐjì – "רשומות ההיסטוריון"[2] מאת ההיסטוריון סה-מה צ'יאן, שם נכתב כי "רעידת אדמה מתרחשת כאשר כוכב השחר מופיע בתוך העקרב".[3]

המדען ואיש האשכולות ג'אנג חֶנְג (סינית: 張衡, פין-יין: Zhāng Héng, 78–139) – שפעל בתקופת שושלת האן – המציא בשנת 132 את הסייסמוסקופ הראשון, שזכה לכינוי "קנקן הדרקון".[4] מכשיר זה הוגדר בפיו "Houfeng Didong Yi" – מכשיר למדידת רוחות עונתיות ותנועת כדור הארץ, והוא ציין את קיומה של רעידת אדמה, את כיוונה ובמידה מוגבלת מאוד גם את עוצמתה. מסופר כי הסייסמוסקופ ציין רעידת אדמה שהתרחשה במרחק של 600 ק"מ – שלא הורגשה במקום הימצאו.[5]

תיאור עוצמה סייסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בינואר 1556 התרחשה רעידת האדמה בשאאנשי, שמוקדה בקרבת הר הואר בשאאנשי – מחוז במרכז סין. ברעידת אדמה זו נהרגו כ-830,000 בני אדם, והיא נחשבת לקטלנית ביותר בהיסטוריה. אומדנים מודרניים המבוססים על מידע גאולוגי מעריכים את גודלה במגניטודה 8.0 ואת עוצמתה כדרגה XI בסולם מרקאלי.

תיאור מפורט של עוצמת הרעש המופיע ברשומות מספר:[6]

Cquote2.svg

הרים ונהרות שינו את מקומם ודרכים נהרסו. במקומות אחדים התרוממה הקרקע בפתאומיות ויצרה הרים חדשים, או ששקעה בחדות ונוצרו עמקים חדשים. במקומות אחרים, התפרץ נחל ברגע, או שהקרקע נסדקה ונוצרו ערוצים חדשים. בקתות, מבנים ציבוריים, מקדשים וחומות העיר התמוטטו לפתע.

Cquote3.svg

המלומד צ'ין קדה, ששרד את רעידת האדמה ותיעד אותה בפירוט, מסיק כי "בתחילת רעידת האדמה, אנשים המצויים בבניינים לא צריכים לנסות לצאת מיד. רק להשתופף ולהמתין לשעת כושר. אפילו אם הקן מתמוטט, ביצים אחדות בתוכו עשויות להישאר שלמות".[7]

מפת עוצמה סייסמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז שאאנשי (אדום) והמחוזות האחרים (כתום) שהושפעו מרעידת האדמה ב-1556

באפריל 1950 נוסד מכון גאופיזי ב"אקדמיה סיניקה" (האקדמיה הסינית למדעים). תוכנית החומש הראשונה שהותוותה במכון הגאופיזי ב-1953 כללה הערכת עוצמה סייסמית לאזורי סין השונים, בטרם יוחל בבנייתם של מפעלים או מכרות. בשנת 1956 – לאחר סקירה של עשרות אלפי מסמכים, ספרים, כתבי עת וסרטים – הוכנה מפת עוצמה סייסמית של סין.

המפה, בקנה מדה של 1:10,000,000, מתארת את מוקדי רעידות האדמה שהתרחשו בסין מאז 1900, וכן את תאוצת הקרקע המרבית.[8]

פיתוח סולם עוצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת משימה שהוגדרה כ"סייסמיות ומניעת אסונות מרעידות אדמה בסין" – שכללה גם הרכבת רשתות מודרניות של תחנות סייסמיות[9] – הוקמו בשנים 1971–1975 צוותים להערכת עוצמה סייסמית. צוותים אלה פעלו תחילה בדרום-מערב סין, במחוזות סצ'ואן ויונאן – מחוזות שבהם התרחשו רעידות אדמה תדירות. סקירה זו הניחה את היסוד למפה חדשה לאזורים הסייסמיים בסין שפורסמה ב-1977 ולהרכבתו של "הסולם הסיני החדש לעוצמה סייסמית".

אחד השימושים הראשונים בסולם זה נעשה בשנת 1976, בעקבות רעידת האדמה בטאנגשאן.[10] ב-1980 אישר מינהל רעידות האדמה של סין את השימוש בסולם העוצמה המקומי, המוכר כ-CSIS‏ (China Seismic Intensity Scale). בשנת 1999 הוגדר הסולם כתקן סטנדרטי – שעודכן זמן קצר לפני רעידת האדמה בסצ'ואן.

סולם העוצמה משמש בסין – להוציא טאיוואן והונג קונג, בהן נהוגים סולמות עוצמה אחרים.

הסולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

12 דרגות העוצמה של רעידת אדמה מיוצגת בסולם ליידו באמצעות ספרות רומיות:

דרגה תחושות אנשים* נזק למבנים נזקים אחרים* תאוצת קרקע
נזקים* אומדן ממוצע באחוזים PGA (מ' לשנייה2) שיא מהירות (מ' לשנייה)
I לא מורגש
II מורגש על ידי מעט מאוד אנשים בתוך מבנים
III מורגש על ידי מעט אנשים בתוך מבנים נקישות קלות של דלתות וחלונות
טלטול קל של חפצים תלויים
IV מורגש על ידי מרבית האנשים בתוך מבנים ומעט אנשים בחוץ, מעט אנשים מתעוררים משינה נקישות של דלתות וחלונות
טלטול ברור של חפצים תלויים, שקשוק כלים
V מורגש בדרך כלל על ידי אנשים בתוך מבנים ומרבית האנשים מחוץ להם, מרבית הישנים מתעוררים רעש מתנודת דלתות, חלונות ומסגרות בניין; ענני אבק; סדקים קטנים בטיח; נפילה של רעפים; נפילת לבנים ממעט ארובות על גגות בתים
נדנוד או התהפכות של חפצים לא יציבים 0.31
(0.22–0.44)
0.03
(0.02–0.04)
VI מרבית האנשים אינם יכולים לעמוד ביציבות, מעט מבוהלים ובורחים אל מחוץ למבנים סדקים בקירות, רעפים נופלים, ארובות על גגות בתים נסדקות או מתפרקות 0–10 מעט סדקים בגדות נהרות ובקרקעות רכות; מעט מזרקות חול ומים משכבות חול רוויות; סדקים בארובות המוצבות על הקרקע 0.63
(0.45–0.89)
0.06
(0.05–0.09)
VII רוב האנשים מבוהלים ובורחים אל מחוץ למבנים; מורגש על ידי רוכבי אופניים ונוסעים במכוניות הרס קל – הרס מקומי, סידוק; שימוש במבנים מתאפשר לאחר תיקונים קלים או ללא תיקון 11–30 התמוטטות גדות נהרות; מזרקות תכופות של חול ומים משכבות חול רוויות; סדקים רבים בקרקעות רכות; הרס מתון של מרבית הארובות המוצבות על הקרקע 1.25
(0.90–1.77)
0.13
(0.10–0.18)
VIII מרבית האנשים מטולטלים, קשה ללכת הרס מתון – הרס מבני, שימוש מתאפשר רק לאחר תיקונים 31–50 סדקים בקרקעות קשות ויבשות; הרס חמור במרבית הארובות המוצבות על הקרקע; צמרות עצים נשברות; מות אנשים ובקר נגרם מהתמוטטות מבנים 2.50
(1.78–3.53)
0.25
(0.19–0.35)
IX אנשים נעים נופלים הרס חמור – הרס מבני חמור, התמוטטות מקומית, נזקים שקשה לתקן 51–70 סדקים רבים בקרקעות קשות ויבשות; סדקים והעתקים אפשריים בשכבות מסלע; מפולות והתמוטטות הרים; התמוטטות של ארובות רבות המוצבות על הקרקע 5.00
(3.54–7.07)
0.50
(0.36–0.71)
X רוכבי אופניים עשויים ליפול; אנשים שאינם עומדים יציב עשויים ליפול; תחושה של היזרקות למעלה מרבית המבנים קורסים 71–90 סדקים והעתקים בשכבות מסלע; הרס של קשתות גשרים המקובעות בשכבות מסלע; הרס היסודות והתמוטטות במרבית הארובות המוצבות על הקרקע 10.00
(7.08–14.14)
1.00
(0.72–1.41)
XI
התמוטטות נרחבת 91–100 התמשכות העתקים וסדקים; סידוק נרחב בשכבות מסלע ומפולות
XII
שינוי דרסטי בנוף, בהרים ובנהרות

(*) הגדרה כמותית להערכות: מעט מאוד – עד 10%; מעט – 10%–50%; מרבית – 50%–70%; רוב – 70%–90%; בדרך כלל – יותר מ-90%

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תאוצת קרקע מרבית – התאוצה האופקית המרבית הנוצרת על ידי גלים סייסמיים הפועלים על פני השטח
  2. ^ טקסט מקורי של "רשומות ההיסטוריון" – 109–91 לפנה"ס (בסינית)
  3. ^ סקירה של התפתחות מדעית וטכנולוגית בסין, עמ' 100
  4. ^ קנקן הדרקון
  5. ^ הסייסמוסקופ הראשון
  6. ^ תיאור עוצמת הרעש
  7. ^ תיעוד רעידת האדמה על ידי צ'ין קדה
  8. ^ מפת העוצמה הסייסמית של סין, 1956
  9. ^ סקירה של התפתחות מדעית וטכנולוגית בסין, עמ' 103
  10. ^ סולם העוצמה החדש, 1976