סולנום זיתני
 סולנום זיתני
| |
|---|---|
סולנום זיתני
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סולנאים |
| משפחה: | סולניים |
| סוג: | סולנום |
| מין: | סולנום זיתני |
| שם מדעי | |
 Solanum elaeagnifoliumקאוונילס, 1795 | |
סוֹלָנוּם זֵיתָנִי (שם מדעי: .Solanum elaeagnifolium Cav) הוא עשב בר רב-שנתי ורעיל ממשפחת הסולניים. מוצאו ממערב ארצות הברית ועד מקסיקו ומדרום אמריקה (ארגנטינה וכדומה)[1]. צמח גר בארץ ישראל, ידוע משנת 1957, ונמצא ברשימות של צמחים פולשניים של המשרד להגנת הסביבה[2][3][4]. סולנום זיתני כעשב רע מהווה בעיה רצינית באזורים צחיחים למחצה. נזקיו של סולנום זיתני הן בעיקר לחקלאות כי הוא מתחרה באופן ישיר עם הצמחייה המקומית.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
צמח עשבוני רב-שנתי זקוף ומתפשט שבסיסו מעוצה, בעל קנה שורש (גבעול תת-קרקעי אנכי) ויכולת צמיחה מגבעוליו האופקיים (שלוחות) הקרובים לפני הקרקע[2].
גובה הצמח בין 20 ל-60 ס"מ ובמקומות מסוימים גובהו עד מטר אחד.
הגבעולים מכוסים שִׂיכִים (שערות קשות)חלשים קצרים ודקים, ישרים וניצבים לגבעולים או לעורקי העלים, בצפיפות שונות מפרט לפרט מצפוף ועד דליל או ללא קוצים. הגבעולים הצעירים גלילים פחות או יותר מכוסים בצפיפות בשערות כוכביות עדינות עם שיכים או בלעדיהם, הנותנות להם גוון אפרפר.
העלים מסורגים ופשוטים. הפטוטרות קיימות מכוסות בשערות צפופות בדומה לגבעולים הצעירים המעניקות להם צבע לבן-ירוק. הטרפים מוארכים, 3 עד 6 ס"מ לעיתים רחוקות 12 ס"מ ורוחבם 1 עד 2 ס"מ, ארוכים בערך פי 5 מרוחבם[4]. צורתו אליפסה צרה, לעיתים רחוקות דמוי אזמל או ביצה מאורכת, דהיינו בסיס הטרף קהה עד מעוגל, הקודקוד מחודד. השפה תמימה עד מפורצת ברדידות עם 4 עד 6 אונות בכל צד מעוגלות או משולשות. קצות הטרפים לעיתים קרובות גלוניים.
התפרחות לא מסועפות ונראות אמיריות או צדדיות, אורכן 3 עד 5 ס"מ עם 4 עד 6 פרחים ומכוסות שערות כוכביות צפופות כמו הגבעולים. עוקץ התפרחת באורך 0.8 עד 2.5 ס"מ; עוקץ הפרח באורך 1 עד 3 ס"מ ובדרך כלל ומכוסות שערות כוכביות צפופות כמו הגבעולים ובשיכים.
הפרחים בעלי עטיף כפול, בכל איבר 5 חלקים. אין הפרחים שווים זה לזה בדרך כלל לעיתים רחוקות ישנם פרחים קצרי אבקנים ועמוד שחלה.
הגביע שאורכו 4 עד 8 מ"מ בעל 5 אונות, מכוסה שערות כוכביות צפופות כמו טרפי העלים, עם שיכים דלילים או בלעדיהם. השיכים עד 2 מ"מ אורך, מרווחים 0.5 עד 2 מ"מ זה מזה. האונות באורך 2 עד 4 מ"מ, בסיסם ברוחב 1 עד 2 מ"מ וקודקודם צר ורוך במיוחד. העירוק של הגביע אינו גלוי.
הכותרת בעלי 5 עלים מאוחים בחצי אורכם בבסיסם בצורת כוכב. קוטרה 2.5 עד 3 ס"מ לעיתים רחוקות 4 ס"מ, צבעה כחול או סגול חיוור או לעיתים לבן. אונות הכותרת משולשות, כפופות לאחור בעת ההבשלה המינית, לעיתים קרובות עם עורק אמצעי צהוב. הן מכוסות בשערות כוכביות בצדם העליון, ולרוב קירחות בצדם התחתון.
במרכז הפרח מקיפים 5 אבקנים צהובים ומפושקים זה מזה מעט את עמוד השחלה שגם הוא צהוב בהיר. האבקנים שווים זה לזה פחות או יותר, והם מאוחים לצינור הכותרת בלוע הכותרת בין עלי הכותרת. הזירים חלקים וקצרים מאוד והם קצרים מהמאבקים. צינור הזירים 0.8 עד 1.5 מ"מ, החלק החופשי של הזירים באורך 1 עד 2 מ"מ.
המאבקים באורך 6 עד 10 מ"מ, ברוחב 1.5 עד 2 מ"מ, מתחדדים, מפושקים מעט ויצרים קונוס סביב עמוד השחלה, שטח פניהם לעיתים קרובות גבשושיים.
שתי הלשכות של המאבק צמודות ומקבילות זו לזו ואינן מרוחקות זו מזו על ידי קונקטיב או זיר מורחב. לשכות המאבקים נפתחות דרך נקבים בקודקודם של המאבק. הנקבים מתארכים עם הזמן.
השחלה דמוית ביצה או כדור, בדרך כלל מכוסה בשערות כוכביות צפופות כמו בגבעול הצעיר, לפעמים קירחת; עמוד השחלה יחידי וקירח, עולה ממרכז השחלה, מורחב מעט לכיוון הקודקוד ואורכו 7 עד 15 מ"מ, בפרחים נדירים בעלי עמוד שחלה קצר, אורכו 2 עד 4 מ"מ; הצלקת דמוית אלה, רחבה בקודקוד וצרה בתחתית וגבשושית.
השיליה זוויתית בעלת ביציות מרובות.
הפרי ענבה כדורי, 1 עד 5 לכל אשכול, קוטר 0.6 עד 1.2 ס"מ. קליפת הפרי דק, חלק, קירח, צבעו צהוב עד כתום כהה בהבשלה, כתום עד חום בהתייבשות, ולפני ההבשלה ירוק בהיר עם פסי ירוק כהה.; עוקץ הפרי באורך 1 עד 2.5 ס"מ, מעוצה במקצת, זקוף עד משתלשל, בדרך כלל עם שיכים; אונות הגביע המשתייר אינן מתארכות בצורה ניכרת, כפוף לאחור או עוטה את פרי עד 2/3 מאורך הפרי הבוגר, עם שיכים שאורכם 2 מ"מ.
הזרעים כ-15 עד 30 בכל ענבה, דמויי כליה פחוסה, אורכם 2 עד 3 מ"מ, רוחבם 2 עד 3 מ"מ וצבעם כתום-חום.
הפריחה בארץ נמשכת מרבית חודשי השנה, למעט חודשים בודדים בשיא החורף, לעומת אפריל עד אוגוסט באקלים קר יותר. הפרי נשאר על הצמח במשך חודשי החורף.
בית גידול ותכונות ביולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הגידול הטבעי של סולנם זיתני מאזורים צחיחים למחצה המקבלים 150 מ"מ ועד מקומות המקבלים 600 מ"מ עם קיץ ארוך. בישראל הוא גדל בבתי-גידול מופרים שנוצרו או עוצבו על ידי האדם, בשולי שטחים חקלאיים, בצידי דרכים, בשטחים פתוחים (ראה תמונה למשל בקריית שמונה) ואף במקומות מוגנים הקרובים לשטחים חקלאיים בגדות נחלים.
מין זה עמיד ליובש לקור (עד 16C-), גדל על כל סוגי הקרקעות כולל חוליות ומלוחות. מערכת שורשיו האנכית עד 2 מ' מאפשרת לו אחיזה טובה ומקורות מים ומאידך מערכת השורשים האופקית והרדודה של 25 ס"מ מאפשרת לו ניצול מי הקרקע וריבוי ווגטטיבית באמצעות שלוחות או שורשים. שורש באורך סנטימטר אחד יכול ליצור פרט.
מלבד היכולת להתרבות ווגטטיבית מתקיים בו יכולת ליצירת זרעים רבים שחיוניים במשך 10 שנים לפחות.
צמח פולש[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולנום זיתני כעשב רע מהווה בעיה רצינית באזורים צחיחים למחצה. נזקיו של סולנום זיתני הן בעיקר לחקלאות כי הוא מתחרה באופן ישיר עם הצמחייה המקומית בניצול מי הקרקע ובהאבקה ומשאבים נוספים. תכונותיו האללופטיות מעניקות לו יתרון נוסף[5]. לא קיים מידע מדויק על מועד כניסתו ואופן כניסתו של סולנום זיתני לישראל. למדינות אחרות הצמח חדר במעורב עם זרעים המיועדים לחקלאות או עם מספוא.
הצמח מוכרז פולשני, בנוסף לישראל, גם ב-29 ממדינות ארצות הברית, באוסטרליה, מרוקו, מצרים, הודו, זימבבווה, דרום אפריקה, ספרד, ויוון. תכונותיו הפולשניות הן הסתפקות בקרקע דלה ומעט מים, התרבות הן מזרעים והן ברבייה וגטטיבית משלוחות והן משורשים. מחתיכות שורש באורך של פחות מסנטימטר יכולים להתפתח צמחים שלמים[6].
שמות הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הסוג ושם המשפחה Solanum נגזר מהמילה solamen שמשמעותה, 'נחמה' או 'נוחות' במיוחד בזמן מצוקה או עצב, כנראה שמשמעות זו מתייחסת להשפעות הנרקוטיות של כמה מיני סולניים.
שם המין, elaeagnifolium, אף הוא מלטינית ומשמעותו 'עלים דמויי Elaeagnus', בהתייחס לשיחים דמויי זית ממשפחת יצהרוניים (Elaeagnaceae). ומכאן שמו גם בעברית "זיתני" למרות שעליו אינם דומים לעלי העץ הזית. השם בערבית - סג'ואה זייתיה ( سجوه زيتيه).
שם נפוץ בפרסומים לסולנום זיתני הוא Silverleaf nightshade. משמעותה מאנגלית עלים כסופים עם בא הצללים של רדת החשכה. לסולנום שמות נפוצים רבים למשל, במרוקו הוא ידוע בשם morelle jaune. בדרום אפריקה הצמח מוכר בשם האפריקני 'Satansbos' (שיח השטן), כעדות לסכנה שבו[7].
תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
סולנום זיתני ללא עלים ועם פירות -
מאבקים ועמוד עלי -
מראה כללי -
סולנום זיתני פרי ירוק -
סולנום זיתני פירות ועלים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סולנום זיתני, באתר ITIS (באנגלית)
- סולנום זיתני, באתר NCBI (באנגלית)
- סולנום זיתני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סולנום זיתני, באתר צמח השדה
- סולנום זיתני, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- סולנום זיתני, באתר Tropicos (באנגלית)
- סולנום זיתני, באתר GBIF (באנגלית)
- סולנום זיתני, באתר The Plant List (באנגלית)
- סולנום זיתני, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Solanum elaeagnifolium Cav., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 2022
- ^ 1 2 ד"ר ז'אן-מארק דופור-דרור, הצמחים הפולשים בישראל, באתר טבעBIZ, מהדורה שנייה מורחבת ומעודכנת, 2019
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, 1998: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 590-593
- ^ 1 2 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 401
- ^ Jason Roberts, Singarayer Florentine, Biology, distribution and management of the globally invasive weed Solanum elaeagnifolium Cav (silverleaf nightshade): A global review of current and future management challenges, Weed Research 62,6, 12-2022, עמ' 393-403 doi: https://doi.org/10.1111/wre.12556
- ^ Solanum elaeagnifolium, solanaceae source, 11-05-2014
- ^ Stanton, R., Heap, J., Carter, R., & Wu, H., .Solanum elaeagnifolium Cav, Biology of Australian Weeds Volume 3. (15 ed, 2009, עמ' 1-35