סולנום שעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןסולנום שעיר
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: צמחים וסקולריים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: סולנום
מין: סולנום שעיר
שם מדעי
Solanum villosum
מילר, 1768
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוֹלָנוּם שָׂעִיר (שם מדעי: .Solanum Villosum Mill), הידוע בשמו העממי "ענבי שועל", הוא עשב רב-שנתי בר ממשפחת הסולניים. המין נפוץ מאוד, וגדל כמעט בכל האזורים בישראל, בעיקר בבתי גידול עשירי חנקן, בגינות, באשפתות, בחורבות ובצידי דרכים בקרבת האדם, אך גם בבתי-גידול טבעיים[1][2]. פרחיו לבנים ופניהם מוטים כלפי מטה, ומסתירים את האבקנים מעין המסתכל. במרכז הפרח בולטים האבקנים הצהובים של הצמח, אשר מקנים לו אשליה דו-גונית של הצבעים: לבן וצהוב.

החלק התחתון מעוצה

צבע הפרי הבשל אדום בהיר עם גוונים צהובים (לא שחורים), ואילו הפרי טרם הבשלתו ירוק ואז הוא רעיל מאוד לאדם.

סולנום שעיר שונה מסולנום שחור ומשאר בני משפחתו בעליו ובענפיו שמכוסים בשערות צפופות, ארוכות ומפושקות, ולא דלילות ומהודקות. בסולנום שעיר מספר הפרחים בתפרחת הוא 3 עד 6 פרחים לעומת 5 עד 10 בסולנום שחור[1].

לרוב, הפרח לבן ובצורת מחומש ודומה מאוד בצורתו לפרחי העגבנייה ותפוח האדמה. למרות דמיונו הרב לפרחיהם, הוא שונה מהם בכך שמוצאו לא מאמריקה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוף הצמח - גובהו כ-60 ס"מ
סולנום שעיר פרח על גבעול שעיר

צמח עשבוני מסועף ושעיר על פי רוב רב-שנתי לפעמים חד-שנתי, הוא לא מעוצה ולא קוצני וגובהו 40 עד 70 ס"מ[3][1]. לעיתים חלק מן הפרטים הם בני-שיח שמאריכים מעבר לשנה אחת ובסיסם מעוצה (ראה בתמונה)[4].

הגבעולים הצעירים בדרך כלל בעלי מקצועות (לא מעוגלים). הגבעולים והעלים מכוסים בשערות פשוטות או בלוטיות, מפושקות וארוכות. מבחינה אנטומית בגבעול מצויה שיפה פנימית. בדרך כלל השיפה, שמובילה מוצרי הטמעה, היא חיצונית לעצה, שמובילה בעיקר מים. במשפחת הסולניים מצוי חלק מהשיפה גם מצדה הפנימי של העצה (כלפי מרכז הגבעול)[5].

העלים פשוטים ומסורגים על פי רוב או נגדיים בקרבת התפרחות. העלים חסרי ריח ושעירים. הפטוטרת מכונפת ושעירה ובבסיסם אין לוואים. הטרף דמוי ביצה עד סגלגל ושעיר. השפה תמימה, או בעלת שיניים או בעלת מפרצים או בעלת אונות קהות (רדודות) וללא סדר מסוים[4].

התפרחות הן תִּפְרַחַת מְסֻיֶּמֶת מסוג אשכול, דהיינו עוקצי פרחיה יוצאים מנקודה אחת של הציר. האשכולות בני 3 עד 6 פרחים לבנים (5 עד 10 בסולנום שחור)[4]. התפרחות הן ללא חפים והן לא חיקיות ולא בקצות הגבעולים, אלא מחוץ לחיק (extra-axillary) או בצדו השני של בסיס הפטוטרת (leaf opposed).

הפרחים דו-מיניים, נכונים (רב-סימטריים) ללא צוף.

הגביע מאוחה עלים, דמוי פעמון קצר, בעל 5 אונות שאורכן כרוחבן והמפרצים שביניהם בגביע המשתייר מעוגלים[4]. הגביע משתייר אך, אינו מתפרה כרגיל לאחר הפריחה.

הכותרת לבנה (12 מ"מ) מאוחת עלים ובעלת 5 אונות וצינור קצר. צורתה גלגלית או דמוי כוכב.

האבקנים 5 כמספר עלי הכותרת, והם מאוחים לצינור הכותרת בלוע הכותרת בין עלי הכותרת. וצמודים זה לזה ועומדים מסביב לעמוד העלי בצורת קונוס[6]. הזירים קצרים מאוד והם קצרים מהמאבקים. המאבקים גדולים כ-2 מ"מ, נוטים על פי רוב זה אל זה. לשכות המאבקים נפתחות דרך סדק קטן (פיה, stomium) המתהווה רק בראשו של המאבק[5]. סוג פתיחה זה נפוץ לא רק בסוג סולנום אלא גם במשפחת האברשיים (קטלב מצוי). שתי הלשכות של המאבק צמודות ומקבילות זו לזו ואינן מרוחקות זו מזו על ידי קונקטיב או זיר מורחב.

השחלה עילית, בת 2 מגורות בכל אחת מהן ביציות רבות. עמוד העלי יחיד, יוצא מראש השחלה ובולט מעט מעל האבקנים. הצלקת יחידה, קטנה ודמוית כיפה[6].

השיליה מורחבת, זוויתית ובעלת ביציות מרובות[6].

הפרי ענבה צהובה או אדומה בעלת 2 מגורות. הפרי בעל עוקץ ארוך והוא אינו חבוי בתוך הגביע אלא גלוי, והגביע המשתייר אינו מנופח (בשונה מוויתניה ובוען)[3]. המפרצים בין אונות הגביע מעוגלים. הפרי הלא בשל ירוק ורעיל מאוד.

הזרעים מרובים, לרוב פחוסים ועגולים (צורת עדשים).

הפריחה ברוב ימות השנה ובעיקר מחודש אפריל ועד ספטמבר. האבקה באמצעות חרקים הניזונים מהאבקה. ההפצה באמצעות ציפורים (למשל בולבולים) שאוכלים אותם ומפרישים אותם יחד עם קליפתו. המעבר של הזרעים במערכת העיכול מזרז את הנביטה.

מספר הכרומוזומים 48=N2 (בסולנום שחור 72)[1].

פרח ועלווה העלעלים מימין שייכים לצמח שרעול

בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולנום שעיר גדל בבתי גידול רוויי חנקן, בשדות שלחין קיציים ולמרגלות הצמח רותם בחולות החוף או שרעול. בנוסף, הוא גדל אף באשפתות, בחורבות ובצידי דרכים. ועל כן הוא נחשב לצמח רודרלי שהוא צמח שתפוצתו קשורה להשפעת הפרעות האדם ומותאם לקיום בתנאי הפרעה. אך, חשוב להדגיש שהוא גדל גם בבתי-גידול טבעיים[1][2].

הסולנום השעיר דומה מאוד לצמח ממין אחר ממשפחתו הנקרא סולנום שחור, וקשה להבדיל בניהם. לעומת הסולנום השחור, לא ידוע היכן בית גידולו הראשוני בארץ ולכן ניתן לשער שהוא התפשט בארץ בעקבות בני האדם.

תפוצה בישראל ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפוס התפוצה שלו מגוון: אירו-סיבירי, ים-תיכוני ואירנו-טורני בעיקר באזורים הממוזגים.

תחום תפוצתו הטבעי של סולנום שעיר בעולם הוא רחב: מקרונזיה, צפון אפריקה עד אריתריאה ומוזמביק, אירופה ועד סין, חצי האי ערב עד תת-היבשת ההודית. כיום הוא התפשט ליבשות אמריקה, אוסטרליה ואזורים נוספים באפריקה הדרומית[7].

סולנום שעיר גדל באזורים הים-תיכוניים, בבתות ספר וגם בערבות ובמדבריות עם העדפה לאזורים הממוזגים. בישראל וסביבותיה הוא נפוץ בבקעת כנרות, בגלבוע, בחוף הגליל, בעמק עכו, בחוף הכרמל, בשרון ובדרום מישור החוף; מצוי בגולן, בבקעת החולה, בכרמל, בעמק יזרעאל, בבקעת בית שאן, בשפלה, בהרי יהודה, במדבר יהודה, בצפון הנגב, במואב ובאדום; נדיר בגליל התחתון, בשומרון, בערבות הירדן, בבקעת ים המלח, בהר הנגב, ובערבה; נדיר מאוד בגליל העליון, במדבר שומרון, במערב הנגב, בדרום הנגב (נחל קטורה) ובגלעד[2][8].

שימושים וסכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפואה הערבית העממית, הסולנום השעיר משמש לטיפול בפגעי עור ובטחורים. הצמח רעיל, חומרי הרעל נמצאים בכל חלקי הצמח ובעיקר בפרי לא בשל. הוא אסור לאכילה לבני אדם ואכילתו עלולה לגרום למוות. לעומת זאת, הציפורים והעטלפים דווקא נהנים מאכילת הפירות הבשלים וכך מפיצים את הצמח.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א' שמידע (1992) מדריך פרחי הבר בישראל, הצמחייה הים תיכונית, בית הוצאה כתר ירושלים, עמ' 88.
  • על התפתחות העובר - א. פאהן אנטומיה של הצמח הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, מהדורה שנייה, מורחבת ומעודכנת 1987, עמ' 545

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולנום שעיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 אבינעם דנין, אלון עזריה (ע), החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: הוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 87-89
  2. ^ 1 2 3 סולנום שעיר, באתר צמחיית ישראל ברשת
  3. ^ 1 2 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 401
  4. ^ 1 2 3 4 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, 591, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998
  5. ^ 1 2 א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 150, 498
  6. ^ 1 2 3 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 391
  7. ^ Solanum villosum Mill., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏2022
  8. ^ סולנום שעיר, באתר צמח השדה