סונאטת ארפג'ונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סונאטה לארפג'ונה ופסנתרגרמנית: Sonate für Arpeggione und Pianoforte), המוכרת בשם סונאטת ארפג'ונה, היא סונאטה לכלי קשת ופסנתר, מס' 821 ברשימת דויטש, שכתב פרנץ שוברט בווינה בשנת 1824. הסונאטה היא היצירה המשמעותית היחידה לארפג'ונה (ביסודו גיטרה בעלת קשת) שעודנה קיימת כיום. היא שייכת לאותה תקופה כמו רביעיית המיתרים "העלמה והמוות", כאשר שוברט סבל מעגבת בשלביה המתקדמים ושקע בפרקי דיכאון, בתדירות גדלה והולכת. נראה שהיצירה נכתבה בהזמנת ידידו של שוברט, וינצנץ שוסטר, נגן וירטואוז בארפג'ונה, שהומצא אך שנה קודם לכן. עד שהסונאטה יצאה לאור, לאחר מות המלחין, בשנת 1871, שככה זה כבר ההתלהבות לחידוש שבארפג'ונה ויחד עמה נשכח הכלי עצמו.‏[1]

כיום מושמעת היצירה כמעט אך ורק בעיבודים לצ'לו ופסנתר או ויולה ופסנתר, שנעשו לאחר זמן, אף כי יש ביצועים גם לגרסאות לכלי נגינה אחרים, בהם קונטרבס, חליל וקלרנית, או גיטרה בתפקיד הפסנתר. המעבדים מתמודדים עם הבעיות שמציג המנעד הקטן יותר של כלים אלה, בהשוואה לזה של הארפג'ונה, כמו גם עם התיקונים המתחייבים בארטיקולציה (4 מיתרים לעומת 6).

לסונאטה שלושה פרקים: אלגרו מודראטו, אדאג'ו ואלגרטו. שני הפרקים החיצוניים כתובים בצורת סונאטה בלה מינור, ואילו הפרק האמצעי הוא קנטילנה עדינה במי מז'ור המוליכה ישירות, ללא קיטוע, לפרק השלישי.

היצירה הוקלטה בגרסתה המקורית בביצוע הנגנים הבאים:

  • קלאוס שטורק ואלפונס קונטרסקי (1974, אריך-נגן מס' 2533 174 בחברת ארכיב פרודוקציון. (קלאוס שטורק ניגן בארפג'ונה המיוחס לאנטון מיטאייס, תלמידו של ממציא הכלי, גיאורג שטאופר; אלפונס קונטרסקי ניגן בפיאנו-פורטה ברודמאן, שנבנה בווינה בסביבות 1810.
  • אלפרד לסינג ויוזף דה בנהאואר (2000-01, ארס פרודוקציון PCD 368 392). כלי הנגינה הם העתק של הנינג אשאואר מכלי שנבנה בראשית המאה ה-19, או בידי שטאופר או בידי מיטאייס ונמצא כיום באוסף כלי הנגינה של קרן מורשת התרבות הפרוסית, ופיאנו-פורטה מתוצרת קונרד גראף בשנת 1824, מבית בטהובן בבון.
  • גרהרדט דרמשטדט ואג'ינו קלפר (2005, הקלטות קאוואלי, CCD 242)
  • ניקולא דלאטאי ופאול בדורה-סקודה (2006-07, פוגה ליברה FUG529). ההקלטה הזאת נערכה בפירנצה (אקדמיה ברתולומיאו כריסטופורי) על ארפג'ונה בנז'מן לה בריג (2001) ופיאנו-פורטה קונרד גראף מסביבות 1820.

פרקי הסונאטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליצירה שלושה פרקים. ביצוע טיפוסי נמשך מעט יותר מ-20 דקות.

  1. אלגרו מודרטו
  2. אדג'ו
  3. אלגרטו

עיבודים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(מולטימדיה)

קובצי שמע, שוברט, סונאטת ארפג'ונה

ארפג'ונה סונאטה - 1. אלגרטו מודראטו
בנגינת הנס גולדשטיין (צ'לו) וקלינטון אדמס (פסנתר)
סונאטת ארפג'ונה 2. אדג'ו ו-3. אלגרטו
בנגינת הנס גולדשטיין (צ'לו) וקלינטון אדמס (פסנתר)
סונאטת ארפג'ונה - 3. אלגרטו
בנגינת אליאס גולדשטיין (ויולה) עם התזמורת הקמרית אדוונט
לעזרה בהפעלת הקבצים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'רלד הייס/אסתר פונטנה, "ארפג'ונה" מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין