סוף העולם שמאלה
| סוף העולם שמאלה | |
|---|---|
 |
|
| בימוי: | אבי נשר |
| הפקה: | משה ולאון אדרי סמואל חדידה אבי נשר |
| תסריט: | אבי נשר שרה עזר רובי פורת שובל |
| שחקנים ראשיים: | לירז צ'רכי נטע גרטי |
| מוזיקה: | קרישנה לוי |
| חברת הפצה: | סרטי יונייטד קינג קרן הקולנוע הישראלי |
| הקרנת בכורה: | 26 ביוני 2004 |
| משך הקרנה: | 110 דקות |
| שפת הסרט: | עברית אנגלית צרפתית מרוקאית יהודית |
| פרסים: | שני פרסי אופיר |
| דף הסרט ב-IMDb | |
סוף העולם שמאלה הינו סרט קולנוע ישראלי, בבימויו של אבי נשר, אשר יצא לאקרנים בשנת 2004.
הסרט הדרמטי-קומי מתאר את המציאות החברתית של אנשי עיירת עולים חדשים ישראלית בנגב ב-1968, דרך סיפור חברותן של שתי נערות, שרה טלקר (לירז צ'רכי), עולה חדשה מהודו, וניקול שושן (נטע גרטי), בת להורים יוצאי מרוקו. סיפור החברות מתחיל כאשר משפחת עולים מהודו, משפחתה של שרה, מגיעה אחרי חודש אולפן והבטחות שווא על מגורים במרכז הארץ, לגור בעיירת הסְפר המאוכלסת רובה ככולה בעולים קשי יום ממרוקו.
ותיקי העיירה, המזדהים עם התרבות הצרפתית, מתייחסים בעוינות לעולים החדשים מהודו ומתנשאים מעליהם. ההודים מצדם, הרואים עצמם כבני התרבות הבריטית, חושבים את האוכלוסייה המקומית לבורה וגסת-רוח. בין שתי הקבוצות נוצרת מלחמת תרבות, אך שתי הנערות יוצרות ביניהן חברות ייחודית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תקציר
השנה 1968, האדם עומד לנחות על הירח וסטודנטים מפגינים ברחובות פריז, אך נדמה כי דבר ממאורעות אלה אינו משפיע על החיים בעיירה קטנה ומבודדת במדבר הישראלי.
2 משפחות שהיגרו לישראל אחת ממרוקו והשנייה מהודו מוצאות את עצמן חיות בשכנות. אין להם דבר במשותף מלבד החלום ו-2 בנות בגיל ההתבגרות. למרות ההבדלים ביניהן, ניקול המשוחררת והקלילה ושרה, ההודית, השקולה והרצינית, הופכות לחברות טובות. הנעורים והתשוקה שלהן לחופש עוזרות להן להתגבר על דעות קדומות, בזמן שבעיירה לא רק שההודים מוצאים עצמם במקום המרוחק מה"מערב" הנשאף, אלא הם אף נגררים למלחמות תרבות עם המרוקאים.
המרוקאים היצירתיים והיצריים, המחשיבים עצמם "צרפתים", מתנשאים מעל ההודים "השחורים". ההודים המאופקים והשקטים, המחשיבים עצמם "בריטים", רואים במרוקאים בני אדם בורים וגסי רוח. ההתנגשות בין המהגרים משתי "האימפריות" אינה עוזרת לפתרון המשבר הכלכלי ותחושת הנטישה והאובדן.
שתי הנערות הבוחנות את גבולות המוסר המרדני, מתמרדות כנגד הוריהן בעוד הן רוקמות חלומות על כוכבות בסגנון המערב, ובמשפחות שלהן הכול הרבה יותר מורכב.
המהלך ה"רגיל" של החיים נעצר בבת אחת כאשר אביה של ניקול, איזק, מארגן שביתה במפעל היחיד בעיירה. הדבר משבית את העיירה כולה ומוביל למשבר כלכלי וחברתי.
כתוצאה מהמצוקה הקולקטיבית והפרטית, נראה כי כל הגבולות התרבותיים קורסים: מכיוון שאין כלל מקורות עבודה אחרים באופק, אנשי העיירה מוצאים לעצמם "הרפתקאות" שונות על מנת להימלט מהשעמום ולמצוא משמעות כלשהי. בעוד רוג'ר מוצא עצמו מעורב ברומן לוהט עם סימון, רקדנית לשעבר מקזבלנקה, רייצ'ל, אשתו, מנסה להציל את נישואיה בעזרת כישופים. איזק מגלה שאשתו האהובה (אמה של ניקול) גוססת מסרטן ובתם ניקול ממשיכה ברומן האסור עם המורה הצעיר. שרה אינה מתנגדת לחיזוריו של גבי, בריון העיירה, ושאר התושבים מכלים זמנם לריק בבית הקפה השכונתי.
השביתה אינה מובילה לשום מקום, אך העובדים, מתוך כעס וייאוש, מחליטים להלחם עד הסוף המר. רק נס יכול להציל את המצב, והוא לא מאחר להגיע: רוג'ר, אביה של שרה, וחבריו מנסים לשמור על ניצוץ של זהות אימפריאלית דרך הדבקות במשחק הקריקט היומי. מכיוון שחסרים להם ציוד ומדים, הם פונים לקונסוליה הבריטית בתל-אביב לעזרה. הבריטים, הצופים יחסי ציבור באופק, עוזרים לא רק על ידי הקצאת תמיכה אתלטית אלא גם על ידי הבטחה לשלוח את אלופת הקריקט של אנגליה למשחק ידידותי נגד "הקבוצה" של העיירה. החדשות אודות אירוע הספורט ההיסטורי מאחדות את העיירה כולה, את ההודים והמרוקאים גם יחד, מאחורי משחק שרק מעטים מהם מבינים בו. אך האירוע שמבטיח שהעיירה תהיה "על המפה" גורם למשפחות לקוות שאולי סוף סוף יגיע השינוי שכולם מחכים לו.
ביום הגדול, בעוד חברי פרלמנט וסלבריטאים שונים מגיעים למקום מן העיר הגדולה תל-אביב, נראה כי הגאולה באופק, אך תושבי העירה אינם מצליחים לעמוד בקצב האיטי והמהורהר של המשחק. החלטת שופט יוצרת מהומה קטנה, המתפתחת למהומה גדולה, שנהפכת בסופו של דבר לתוהו ובוהו מוחלט והקבוצה הבריטית נמלטת בקושי מן המקום. סופה העגום של העיירה נראה וודאי. אלא ש... נראה כי המשחק בכל זאת הביא עמו ברכה: השביתה הפכה למבוכה פוליטית. כתוצאה מפרסומו של המשחק, מאלצת הממשלה את בעלי המפעל להיענות לדרישות העובדים. וכך, בצורה עקיפה, "נס" אכן מתרחש.
[עריכה] סביב יציאת הסרט
הסרט זכה להצלחה קופתית רבה, ומאות אלפים צפו בו בבתי הקולנוע בישראל[1]. הסרט השתתף בפסטיבלים בינלאומיים לקולנוע בארצות הברית, באוסטרליה, בהודו ובמדינות אירופה, וזכה במספר פרסים, בהם פרס חביב הקהל בפסטיבל טאורמינה[2] ופרס חבר השופטים בפסטיבל טוקיו, יפן. בישראל זכה הסרט בשני פרסי אופיר. בשנת 2005 יצא ה-DVD של הסרט, אליו התווספו קטעים מיוחדים. גם ה-DVD זכה להצלחה גדולה בישראל.
סכסוך משפטי מתוקשר נוצר בין השחקנית רובי פורת-שובל, המשחקת בסרט, ובין הבמאי אבי נשר, כאשר שובל דרשה להיות רשומה גם כיוצרת הסרט בטענה כי הוא מבוסס על חייה. ב-2011 הגיעו הצדדים להסכם, במסגרת הליך בוררות חשאי, במסגרתו רכשו מפיצי הסרט את חלקה של פורת שובל והוכח כי התסריט הוא על פי רעיון מקורי של הבמאי אבי נשר.
[עריכה] שחקנים
| שחקנ/ית | דמות |
|---|---|
| לירז צ'רכי | שרה טלקר |
| נטע גרטי | ניקול שושן |
| אור אטיקה | סימון טולדנו |
| ז'אן בן גיגי | אייזיק שושן |
| פרמיט סטי | רוג'ר טלקר |
| קרוטיקה דסיי | רחל טלקר |
| רובי פורת-שובל | ג'נט שושן |
| רותם אבוהב | ג'וסי שושן |
| ישראל קטורזה | יוסי |
| נדב אבוקסיס | גבי בוחבוט |
| מריאנו אידלמן | משה |
| נתן רביץ | אסף דרור |
| מיכה מורים | סטאנלי ווסקר |
| אפרת אביב | אתי בוחבוט |
| אוולין הגואל | גברת בוחבוט |
| סטנלי פרלמן | הנציב הבריטי |
| סימה כרמל | לי |
| דין טלקר | חנוכה טלקר |
| בר טלקר | פסח טלקר |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- "סוף העולם שמאלה" בפרויקט "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- "סוף העולם שמאלה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מרב יודילוביץ', "סוף העולם שמאלה" בקרוב בדי.וי.די, באתר ynet, 28 בדצמבר 2004
- ^ ג'י וויסברג, Turn Left at the End of the World, 1 ביולי 2004, באתר המגאזין וראייטי
