סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג
קיסרית רוסיה
188Maria Feodorowna.jpg
שם מלא סופיה דורותיאה אוגוסט לואיז
תקופת שלטון 6 בנובמבר 1796 - 23 במרץ 1801
בן זוג פאבל הראשון, קיסר רוסיה
צאצאים

אלכסנדר
קונסטנטין
אלכסנדרה
אלנה
מריה
יקתרינה
אולגה
אנה
ניקולאי
מיכאל

שושלת בית וירטמברג
אב פרידריך השני יוג'ן, דוכס וירטמברג
אם פרדריקה פון ברנדנבורג-שוודט
תאריך לידה 25 באוקטובר 1759
סטטין, פרוסיה
תאריך פטירה 5 בנובמבר 1828 (בגיל 69)
פבלובסק, האימפריה הרוסית
מקום קבורה קתדרלת פיוטר ופאבל, סנקט פטרבורג

סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג (25 באוקטובר 1759 - 5 בנובמבר 1828), ידועה גם בשם מריה פיודורובנה, קיסרית רוסיה, הייתה אשתו השנייה של הצאר הרוסי פאבל הראשון ואמם של שני קיסרים, אלכסנדר הראשון וניקולאי הראשון.

שנותיה הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנסיכה סופיה דורותיאה אוגוסט לואיז נולדה בעיר סטטין שבפרוסיה (כיום העיר שצ'צין שנמצאת בפולין), בתו הבכורה מתוך שמונה ילדים של פרידריך השני יוג'ן, דוכס וירטמברג. בשנת 1769 עברה המשפחה להתגורר בטירת מונבליאר, הנמצאת ליד העיר בזל שבשווייץ (אז נמצאה בשטחה של דוכסות וירטמברג). מונבליאר נחשבה באותה התקופה למרכז תרבותי ודמויות אינטלקטואליות ופוליטיות רבות נהגו לבקר בטירה.

חינוכה של הנסיכה הצעירה היה מכוון בעיקר לכיוון האמנויות, אותן תאהב כל חייה. עד שהגיעה לגיל 16 סופיה ידעה גרמנית, צרפתית, איטלקית ולטינית. בהתאם לתקופה הנסיכה סופיה חונכה בהתאם לאופנה ולעידון הצרפתים אולם בשילוב עם פשטות בורגנית גרמנית, והיא נחשבה לנערה נאה, עליזה, תמימה ועדינה.

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1773 נחשבה הנסיכה סופיה לאחת המועמדות לנישואים עם יורש הכתר הרוסי, פאבל פטרוביץ', לעתיד הצאר פאבל הראשון, אולם היא הייתה בת 14 בלבד וככלה נבחרה וילהלמינה, נסיכת הסה-דרמשטט. סופיה התארסה לנסיך לודוויג, לעתיד הדוכס הגדול של הסה ואחיה של הנסיכה וילהלמינה. אולם בשנת 1776, לאחר שהנסיך פאבל התאלמן מאשתו בשל לידה קשה, הציע פרידריך השני, מלך פרוסיה את הנסיכה סופיה בת ה-17 כאשתו השנייה. לודוויג, ארוסה של סופיה, קיבל פיצוי כספי בתמורה להפרת האירוסין.

הקיסרית הרוסיה יקתרינה השנייה שמחה מאוד על הבחירה בסופיה ככלתו החדשה של בנה הבכור. היא חשה כי לה ולנסיכה הצעירה יש הרבה מן המשותף, משום ששתיהן נולדו בשם סופיה בעיר סטטין ושתיהן קיבלו חינוך דומה בילדותן. סופיה ופאבל נפגשו לראשונה בברלין שם ערך לכבודם פרידריך השני סעודה מפוארת. יום למחרת סופיה כתבה במכתב לחברה כי היא מאוהבת וגם פאבל כתב לאימו כי הוא מאוד מרוצה מהשידוך.

בחודש ספטמבר 1776 הגיעה הנסיכה סופיה לסנקט פטרבורג שם המירה את דתה לנצרות אורתודוקסית וקיבלה את השם והתואר החדשים מריה פיודורובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה. ב-7 באוקטובר נישאו רשמית בני הזוג.

אישיותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריה פיודורובנה לא נחשבה ליפהפייה גדולה, אולם היא הייתה נאה, גבוהה ושמנמנה. היא אהבה את ההוד וההדר של חיי החצר הרוסית והתעניינה רבות באינטריגות הקטנות והרבות שהיו בו. מזגה הקל וסבלנותה היו חשובים ביותר כדי לשמור על חיי נישואים טובים, במיוחד עם בעל שהיה ידוע במזגו החם ובאופיו הרודני.

מריה אהבה מאוד את כל האומנויות והייתה כשרונית במיוחד בציור בצבעי מים, חריטה ועיצוב חפצים משנהב וענבר. היא הייתה מוזיקאית מחוננת וכן נחשבה כמומחית בגננות. בארמון פבלובסק היא סובבה את עצמה בסופרים ומשוררים רבים ונהגה לארגן לכבוד בעלה מופעים רבים. בנוסף לכל זה היא מצאה את הזמן להשקיע במוסדות צדקה וחינוך חשובים. היא ייסדה את המוסד לעיוורים סנקט פטרבורג וכן טיפחה את כישוריה של המוזיקאית העיוורת שרלוטה סרלינג.

הנסיכה הגדולה של רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה שלאחר הגעתה של סופיה לרוסיה הקיסרית יקתרינה הייתה מוקסמת ממנה ואהבה את חברותה, אולם היחסים בין השתיים הדרדרו במהרה, שכן סופיה צידדה בבעלה בריבים התכופים בינו לבין אימו, וכוונותיה הטובות של הנסיכה להרגיע את המצב המתוח רק גרמו להחרפתו.

מריה פיודורובנה בגיל 18

בדצמבר 1777 ילדה הנסיכה הגדולה את הראשון מבין עשרת ילדיה, הצאר לעתיד אלכסנדר הראשון. שלושה חודשים בלבד לאחר מכן הקיסרית לקחה את התינוק מאמו כדי לגדל אותו לפי רצונה ובלי התערבות הוריו. גם כאשר נולד בנם השני של מריה ופאבל, קונסטנטין, באפריל 1779 לקחה אותו יקתרינה תחת השגחתה. דבר זה יצר מתיחות גדולה בין סופיה לקיסרית. הנסיכה הגדולה מילאה את החלל שנותר לאחר שנלקחו ממנה ילדיה בעיצוב ארמון פבלובסק, אותו נתנה יקטרינה לזוג הצעיר לרגל הולדת נכדה הראשון. מאמציה של מריה יצרו את אחד הארמונות היפים ביותר בכל רוסיה.

בשנת 1781 ביקשו מריה ופאבל רשות מהקיסרית לנסוע למערב אירופה. בספטמבר של אותה השנה הם יצאו למסע של 14 חודשים בפולין, אוסטריה, איטליה, צרפת, בלגיה, הולנד וגרמניה תחת השמות הבדויים "הרוזן והרוזנת של סברני". בדרך חזרה לרוסיה הזוג עצר בוירטמברג כדי לבקר את הוריה של הנסיכה הגדולה. בסוף 1782 הם חזרו לרוסיה שם מריה השקיעה את מרצה בארמון פבלובסק, בו היא ילדה ב-9 באוגוסט 1783 את הנסיכה אלכסנדרה, הראשונה מתוך שש בנות אותן תלד במהלך 12 השנים הקרובות. כדי לחגוג את היוולדה של אלכסנדרה העניקה הקיסרית יקתרינה כמתנה לזוג את ארמון גצי'נה, בו השקיע יורש העצר עבודה רבה עד שעלה לכס המלוכה. הקיסרית לא לקחה את בנותיהם של פאבל ומריה ונתנה להם לגדל אותן כרצונם.

ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריה פיודורובנה והנסיך פאבל הביאו לעולם עשרה ילדים, מתוכם תשעה הגיעו לבגרות:

קיסרית רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מריה פיודורובנה, קיסרית רוסיה

לאחר 20 שנה בצילה של יקתרינה הגדולה הפכה מריה בשנת 1796 לקיסרית רוסיה כאשתו של פאבל הראשון. במהלך חייה של יקתרינה מריה, כמו פאבל עצמו, לא יכלה להתערב בענייני המדינה, אולם עם עלייתו של בעלה לשלטון היא נכנסה לחיים הפוליטיים. הייתה לה השפעה רבה על פאבל אותה היא ניצלה כדי לקדם את חבריה בחצר.

מריה פיודורובנה נחשבה לאישה עם טעם משובח ביותר. ארמון גצ'ינה, ארמון צרסקוייה סלו, ארמון החורף בסנקט פטרבורג והארמיטאז' קושטו ורוהטו תחת השגחתה הצמודה. היא תמכה באמנויות ובמוסדות צדקה רבים, אולם אחת ממורשותיה החשובות ביותר לרוסיה הייתה יסוד בתי הספר לנשים במדינה. כקיסרית היא עזרה ככל יכולתה לרבים מקרוביה הגרמניים שאיבדו את הונם ואת רכושם לאחר מלחמות נפוליאון.

אלמנותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסר פאבל נרצח ב-12 במרץ 1801 על ידי קצינים מורדים. בליל מותו מריה ניסתה לחקות את חמותה יקתרינה ולהכריז על עצמה כקיסרית במקום בעלה, אולם לאחר מספר ימים בנה אלכסנדר הניא אותה ממעשה זה. הצאר החדש השאיר את אימו בתפקיד האשה החשובה ביותר בחצר המלוכה הרוסית ופעמים רבות היא הייתה צועדת יחד איתו באירועים חשובים בעוד שאשתו, הקיסרית יליזבתה, נאלצה לצעוד מאחוריהם. דבר זה גרם למרירות רבה בין מריה לכלתה.

מריה לא רק שמרה על מקומה בחצר המלכותית אלא גם נשארה אחראית על כל מוסדות הצדקה ונהנתה מהכנסה נאה. האירועים האלגנטים והעליזים אותם ארגנה, בהם היא הייתה לבושה בהידור רב עם משרתים רבים סביבה, עמדו בסתירה לחיי החצר הפשוטים אותם הנהיג הצאר אלכסנדר.

בשנים הראשונות לאחר התאלמנותה מריה השקיעה את תשומת לבה בעתידן של שלוש בנותיה ובחינוכם של שלושת ילדיה הצעירים. היא נחשבה לאם טובה ואוהבת ולמרות ששני ילדיה הבכורים גודלו על ידי סבתם, היא הצליחה לשמור איתם על יחסים קרובים כמו עם שאר ילדיה.

מעמדה הרם של הקיסרית האלמנה הפך את מעונה בפבלובסק למקום בו היו חייבים לבקר אנשי האצולה וגדולי האומה, אולם נסיונותיה להשפיע על מדיניותו של בנה לא צלחו. היא התנגדה נמרצות לנסיונותיו של אלכסנדר להגיע להסכם שלום עם נפוליאון, וכאשר הקיסר הצרפתי הציע לשאת את בתה, אנה פבלונה, לאשה, מריה התנגדה לכך.

גם כאשר הזדקנה מריה שמרה על רעננות נעוריה ועל בריאותה. חמישה מעשרת ילדיה נפטרו לפניה, כולל בנה הבכור אלכסנדר ואשתו. היא הייתה עדה לעלייתו לשלטון של בנה הצעיר ניקולאי והיה לה תפקיד חשוב בחינוכו של בנו, הצאר לעתיד אלכסנדר השני.

מריה פיודורובנה מתה בארמון פבלובסק ב-5 בנובמבר 1828 בגיל 69. הצארינות הרוסיות הבאות ראו בה כמודל לחיקוי ומעונה בפבלובסק נשמר, לפי הוראותיה, על ידי צאצאיה כפי שהיא השאירה אותו כמעין מוזיאון משפחתי, עד המהפכה הרוסית.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג פרידריך השני יוג'ן, דוכס וירטמברג קרל אלכסנדר, דוכס וירטמברג פרידריך קרל, דוכס וירטמברג-ויננטל
אלאונור יוליאנה, רוזנת ברנדנבורג-אנסבך
מריה אוגוסטה, נסיכת תורן אונד טקסיס אנסלם פרנץ, נסיך תורן אונד טקסיס
מריה לודוביקה, נסיכת לובקוביץ
פרדריקה דורותיאה, רוזנת ברנדנבורג-שוודט פרידריך וילהלם, רוזן ברנדנבורג-שוודט פיליפ, רוזן ברנדנבורג-שוודט
יוהנה שרלוט, נסיכת אנהלט-דסאו
סופיה דורותיאה, נסיכת פרוסיה פרידריך וילהלם הראשון, מלך פרוסיה
סופיה דורותיאה, נסיכת הנובר