סורית
| סורית (סוּרְיָיָא, ܣܘܪܝܝܐ) | |
|---|---|
| סך כל הדוברים: | 410,000 |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | 404,000 |
| שיטת הכתב: | אלפבית סורי |
| סיווג משפחתי: | אפרו אסיאתית שמית |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | אין |
| גוף מפקח: | אין |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
סורית, או ארמית נוצרית, אשורית, היא שפה ארמית מן הניב המזרחי. בעבר הייתה מדוברת בכל הסהר הפורה. זוהי בעיקר שפתם של הנוצרים האשורים. סורית היא שפה שמית,שייכת למשפחת השפות אפרו-אסיאתיות, בענף הצפון-מערבי, בקבוצה הארמית. סורית נכתבת באלפבית סורי, שיש לו דמיון לכתב העברי והערבי.
הסורית הייתה במקור ניב מקומי בצפון מסופוטמיה. לפני שהערבית הפכה להיות לשפה הראשית, נפוצה הסורית ממצרים ועד דרום הודו ואף לערבות קזחסטן. היום היא מדוברת בקהילות קטנות ומבודדות בסוריה, טורקיה, עיראק, איראן, גאורגיה ואזרבייג'ן.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
ניתן לחלק את ההיסטוריה של השפה הסורית לשלוש תקופות: סורית קדומה או עתיקה, סורית בינונית וסורית חדשה או מודרנית.
- סורית עתיקה
הסורית נוצרה כניב בלתי-כתוב של ארמית קדומה בצפון מסופוטמיה. אחרי כיבוש סוריה ומסופטומיה בידי אלכסנדר מוקדון, סורית וניבים ארמיים אחרים החלו להיכתב. בשנת 132 לפנה"ס הוקמה ממלכת אוסרונה, העיר אדסה נקבעה כבירתה ושפתה הרשמית סורית. דוברי-סורית עדיין מתייחסים אליה כאל מולדת שפתם.
- סורית בינונית
במאה השלישית לספירה החלו כנסיות באדסה להשתמש בסורית כשפה קדושה. ככל הנראה נבחרה למטרה זו משום שהייתה השפה הרווחת בציבור, דבר שהועיל לשם הפצת הנצרות. נעשה מאמץ ספרותי רב כדי לתרגם את התנ"ך והברית החדשה לסורית (הפשיטתא). באותו הזמן חיבר אפרים הסורי את האוצר הגדול ביותר של שירה ותאולוגיה בשפה הסורית.
בשנת 489 ברחו הרבה נוצרים דוברי-סורית לפרס כדי להימלט מהשפעתם של הנוצרים דוברי-היוונית. הפצת השמועה כי הנוצרים הפרסים הם איום לנצרות אורתודוקסית הביאה לפילוג מר בין הנוצרים האשורים החיים במסופוטמיה ופרס לבין הנוצרים האשורים החיים בסוריה ובטורקיה.
החל מן הכיבוש הערבי במאה השביעית הפכה השפה הערבית לשפה השולטת באזור, והסורית ירדה מגדולתה.
- סורית חדשה
היום הסורית איננה שפה רשמית של שום מדינה. היא מדוברת בקהילות קטנות ברחבי המזרח התיכון בלבד. ככל שהזמן עובר, נכחדים עוד ועוד ניבים סוריים. האשורים החיים במדינות מרוחקות התבוללו עם האוכלוסייה וכיום אוכלוסיית דוברי-הסורית היא כ-400,000 איש בלבד.
הסורית משמשת כשפה רשמית של כמה כנסיות של הנצרות המזרחית (כמו הכנסייה המרונית), שבהן התפילות והטקסים נערכים בשפה זו.
דקדוק [עריכה]
בסורית, כמו בשפות שמיות אחרות, ישנם שורשים בעלי שלוש אותיות. למשל, ישנו השורש ש-ק-ל, שפירושו הבסיסי הוא "לקיחה":
- ܫܩܠ - שְׁקַל: לקח
- ܢܫܩܘܠ - נֶשְׁקוֹל: יקח
- ܫܩܠ - שָׁקֶל: לוקח
- ܫܩܠ - שַׁקֶּל: נשא
- ܐܫܩܠ - אַשְׁקֶל: יצא
- ܫܩܠܐ - שְׁקָלָא: לקיחה
- ܫܩܠܐ - שֶׁקְלֵא: מיסים
- ܫܩܠܘܬܐ - שַׁקְלוּתָא: בהמת משא
- ܫܘܩܠܐ - שׁוּקָלָא: יהירות
- שמות-עצם
נטיית שמות העצם, כמו רוב חוקי הדקדוק הסורים, דומה לעברית. אולם יש בסורית כבשאר הניבים הארמיים צורה מיוחדת לשם עצם מיודע:
- ܫܩܠܝܢ - שֶקְלִין, "מיסים"
- ܫܩܠܐ - שֶקְלֵא, "המיסים"
- ܫܩܠܝ - שֶקְלַי, "מיסֵי־..."
במשך הזמן, הפכה הצורה המיודעת ("המיסים") לצורה הרגילה, כלומר: במקום להגיד "אני צריך: שום, בצל ופלפל" יש להגיד "אני צריך: השום, הבצל והפלפל". כמו כן, ישנם צירופי מילים שהפכו לבעלי משמעות אחת. לדוגמה: ܒܪ ܐܢܫܐ, "בַּר נָשָׁא" פירושו "אישה", אך משמעותו המילולית הוא "בן-אדם" (כמו בעברית).
- תואר
בסורית, כמו בעברית, התואר בא אחרי שם העצם. אך כאשר התואר הוא הנשוא במשפט שמני, הוא בא לפני השם. למשל, ܫܩܠܐ ܒܝܫܐ, "שֶׁקְלֵא בִּישֵׁא" - "מיסים רעים" - אבל ܒܝܫܝܢ ܫܩܠܐ, "בִּישִׁין שֶׁקְלֵא" - "רעים המסים". צורה זו נמצאת מדי פעם בעברית מקראית, אך לא בעברית מודרנית.
- פועל
בסורית, כמו בעברית, לפועל יש שורשים שעל פיהם הוא מסתמך (דוגמה מוצגת למעלה). כמו בעברית, הפועל נוטה לפי בניין, זמן, מין, גוף ומספר. הסורית מקיימת מערכת של שישה בניינים עיקריים ועוד כמה חריגים.
הכתב הסורי [עריכה]
בכתב הסורי ישנן אותן אותיות כמו באלפבית העברי, אבל לחלקן שם קצת שונה. כמו כן, בסורית האות יו"ד היא אם הקריאה לא רק של הצליל אִי אלא גם של צליל אֵ. מלבד זאת, בכתב הסורי האותיות מתחברות, חוץ מהאותיות ܐ (א), ܕ (ד), ܗ (ה), ܘ (ו), ܙ (ז), ܨ (צ), ܪ (ר), ܬ (ת).
| שם האות | שם האות בתעתוק עברי | הדפס רגיל | צליל | IPA |
|---|---|---|---|---|
| ܐܵܠܲܦ݂ | אָלַף | ܐ | א | /ʔ/ |
| ܒܹ݁ܝܬ݂ | בֵּית | ܒ | בּ, ב | /b/, /v/ |
| ܓ݁ܵܡܲܠ | גָּמַל | ܓ | גּ, ג | /g/, /ɣ/ |
| ܕ݁ܵܠܲܬ݂ | דָּלַת | ܕ | דּ, ד | /d/, /ð/ |
| ܗܹܐ | הֵא | ܗ | ה | /h/ |
| ܘܲܘ | וַו | ܘ | ו | /w/ |
| ܙܲܝܢ | זַיְן | ܙ | ז | /z/ |
| ܚܹܝܬ݂ | חֵית | ܚ | ח | /ħ/ |
| ܛܹܝܬ݂ | טֵית | ܛ | ט | /tˤ/ |
| ܝܘܿܕ | יוֹד | ܝ | י | /j/ |
| ܟ݁ܵܦ݂ | כָּף | ܟ | כּ, כ | /k/, /x/ |
| ܠܵܡܲܕ݂ | לָמַד | ܠ | ל | /l/ |
| ܡܝܼܡ | מִים | ܡ | מ | /m/ |
| ܢܘܼܢ | נוּן | ܢ | נ | /n/ |
| ܤܸܡܟ݁ܲܬ݂ | סֶמְכַּת | ܤ | ס | /s/ |
| ܥܹܐ | עֵא | ܥ | ע | /ʕ/ |
| ܦܹ݁ܐ | פֵּא | ܦ | פּ, פ | /p/, /f/ |
| ܨܵܕ݂ܹܐ | צָדֵא | ܨ | צ | /sˤ/ |
| ܩܘܿܦ݂ | קוֹף | ܩ | ק | /q/ |
| ܪܹܝܫ | רֵישׁ | ܪ | ר | /r/ |
| ܫܝܼܢ | שִׁין | ܫ | ש | /ʃ/ |
| ܬ݁ܲܘ | תַּו | ܬ | תּ, ת | /t/, /θ/ |
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
