סורת אל-עלק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סורת אל-עַלַק (ערבית: سورة العلق), או סורת טיפת הדם (קיימים תרגומים שונים: סורת הדם הקרוש, או סורת הדם המעובה), היא סורה מספר 96 בקוראן. סורה זו מונה 19 פסוקים (אַיאַת), ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּ‏ן אלצֻ'רַ‏יְס, פַ‏צָ‏'אאִ'יל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַ‏טָ‏אא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הייתה זו הסורה הראשונה שהורדה למוחמד (בנוסח זה לא מופיעה כלל סורת אל-פאתחה), ואחריה הורדה סורת אל-קלם.‏[1] מרבית הפרשנים מסכימים כי זו אכן הסורה הראשונה שהורדה, אם כי מיעוט נוקב בסורות אחרות כראשונות, ביניהן סורת אל-פאתחה וסורת אל-מדת'ר.

המילים הראשונות בסורה, הנחשבות, כאמור, לראשונות שהורדו למוחמד בידי ג'בריל, מצוות על מוחמד: "קרא בשם ריבונך". הפסוקים הבאים מספרים על בריאת האדם מ"טיפת דם מעובה" בידי אללה, אשר "לימד את האדם את אשר לא ידע". האדם הפנה עורף לאלוהיו שכן לא חש עוד תלוי בו, אולם גורלו הוא לשוב לבוראו.

חלקה השני של הסורה (פסוקים 9 - 18) מביאה סיפור מסורתי המייחס לאַ‏‏‏בּ‏וּ‏ גַ‏‏'הְ‏ל, אחד ממנהיגי מכה שעיין את מוחמד ואת המוסלמים, מזימה לפגוע במוחמד, המכונה "עבד", בזמן שהוא מתפלל. בסורה מובעת תמיהה על עזות מצחו של אבו ג'הל לאסור על מוחמד להתפלל, ועל כך שאינו מכיר בכך שעל אף שהפנה את עורפו לאללה הרי שזה רואה כל, יודע את מעשיו ויסכל את מזימתו באמצעות "מלאכי החבלה". הסורה מסתיימת בציווי למוחמד לא להישמע לאיסורו של אבו ג'הל, ולהמשיך לעבוד את אללה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מובא אצל אורי רובין, "נספח א: סדר התגלות פרקי הקוראן", הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 552. כל הציטוטים להלן הם מתרגום זה.
הסורה הקודמת:
סורת א-תין
הקוראן הסורה הבאה:
סורת אל-קדר
סורה 96

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114