סורת קורייש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סורת קורייש (ערבית: سورة قريش), בתעתיק מדויק: סורת קֻרַיְש, היא סורה מספר 106 בקוראן. סורה קצרה זו מונה ארבעה פסוקים (אַיאַת), ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּ‏ן אלצֻ'רַ‏יְס, פַ‏צָ‏'אאִ'יל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַ‏טָ‏אא' אלחֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת א-תין ולפני סורת אל-קארעה.[1]

הסורה מדרבנת את בני שבט קורייש, שבטו של מוחמד אשר שלט במכה, לעבוד את אללה (המכונה בסורה בתואר "ריבון הבית הזה"[2]), אשר הגן עליהם, למען עתידם שלהם.

הסורה מהווה צמד, יחד עם סורת אל-פיל הקודמת לה, בהזכירן לבני שבט קורייש את הטובות אותן הרעיף עליהם אללה. נאמר כי בעותק הקוראן של אובי אבן כעב (أبي بن كعب بن قيس), אחד ממלוויו של מוחמד ומחבריה הנכבדים של הקהילה המוסלמית של אותם הימים, נכתבו השתיים יחדיו כסורה יחידה. הכעבה הייתה מרכזית בחיי השבט, שכן היוותה מוקד משיכה לצליינים אשר גרר בעקבותיו מסחר ויוקרה. סורת אל-פיל מתארת כיצד הציל אללה את הכעבה מהרס, ואילו סורת קורייש מתארת את אללה כאדון הכעבה, וככזה דוחקת בבני שבט קורייש לעבוד אותו על מנת להגן עליהן במסעות שלהם, בנוסף לדברים נוספים.[3]

הסורה מתייחסת לשני מסעות אשר נהג שבט קורייש לבצע בעונת הקיץ ובעונת החורף. על אף שלא הוזכר בפסוקים של הסורה שמסעות אלה נגעו למסחר, ויש פרשנים הסבורים כי המשפט "מסע החורף והקיץ" דווקא מתייחסים לעלייה לרגל לאבן השחורה של הפגאנים הערבים. עם זאת, היה חשוב לפרשני הדת לרומם את מעמדו של שבט קורייש בקרב הערבים עוד לפני הופעת האסלאם. בהתאם לאגדה, הוענקו לשבט קוריש כתבי זכויות מסחריות בלעדיות מצד שלטנות פרס ושלטונות ביזנטיון בשטחים אשר נשלטו על ידיהם.[4] כדי לבסס את האגדה נטען שמסע הקיץ היה מופנה לתימן (אשר הייתה תחת שלטון פרסי) ואילו מסע החורף הופנה לסוריה (אשר הייתה תחת שלטון ביזנטי).[5] מצד אחד רצתה האליטה הקורישית בתקופה המוסלמית לשמור על הזכויות הכלכליות של שבט קוריש כאשר טענה שזכויות אלה הוענקו לשבט עוד לפני האסלאם. מצד שני, הצגת שבט קורייש כיישות פוליטית עוד לפני האסלאם באה לחזק את השלטון המוסלמי באותה תקופה שהשתייך לשבט קורייש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מובא אצל אורי רובין, "נספח א: סדר התגלות פרקי הקוראן", הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 552.
  2. ^ פרשני הקוראן סבורים כי זוהי התייחסות לכעבה במכה. ראו למשל את תפסיר אבן עבאס לאיה שלוש.
  3. ^ ראו חדית' מפי בן דודו של מוחמד עבדאללה אבן עבאס המובאת בתפסיר אבן-כאת'ר כאן.
  4. ^ הזן אל-ח'טיב אל-שרביני (מת 1570), אל-סראג' אלמניר, בירות: דאר אחיאא אל-תראת' אלערבי, 2004, כרך 8, ע' 435
  5. ^ ראו למשל את הפירושים של תפסיר אל-ג'לאלין ותפסיר אבן עבאס לאיה 2 כאן ופה בהתאמה.


הסורה הקודמת:
סורת אל-פיל
הקוראן הסורה הבאה:
סורת אל-מאעון
סורה 106

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114