ססאר רודריגס אלברס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סזאר רודריגז)
ססאר
César Rodríguez
מידע אישי
לידה 29 ביוני 1920
לאון שבספרד
פטירה 1 במרץ 1995 (בגיל 74)
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא ססאר רודריגס אלברס
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
לאון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1939–1940
1940–1942
1942–1954
1954–1955
1955–1957
1957–1960
ברצלונה
גרנדה
ברצלונה
קולטורל לאונסה
פרפיחנן
אלצ'ה

24 (23)
287 (192)
15 (3)
נבחרת לאומית כשחקן
1943–1954
1945–1952
קטלוניה
ספרד
10 (5)
12 (6)
קבוצות כמאמן
1959–1960
1960–1963
1963–1964
1965–1966
1966–1967
1967
1968–1969
1969–1971
1975–1976
אלצ'ה
ריאל סרגוסה
ברצלונה
מיורקה
סלטה ויגו
ריאל בטיס
ריאל סרגוסה
הרקולס אליקנטה
סנט אנדרה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ססאר רודריגס אלברסספרדית: César Rodríguez Álvarez;‏ 29 ביוני 1920 - 1 במרץ 1995), שהיה ידוע בשמו הפרטי, ססאר, היה שחקן ומאמן כדורגל ספרדי-קטלאני. ססאר שיחק, בין היתר, בברצלונה ובנבחרות ספרד וקטלוניה. בזמן שנותיו בברצלונה שיחק ב-433 משחקים והבקיע 294 מתוכם 232 במשחקים רשמיים, ובכך הוא השחקן הרביעי מבחינת כמות השערים בהיסטוריית הקבוצה אחרי ליונל מסי, פאולינו אלקנטרה וז'וזפ סמיטייר ושני במשחקים רשמיים אחרי מסי. 192 השערים שהבקיע בלה ליגה הפכו אותו למלך שערי הקבוצה בליגה בכל הזמנים עד שמסי שבר את שיאו.[1] בהיסטוריית הליגה הוא במקום השישי במבקיעי השערים בכל הזמנים, כשבמשך שלושה עשורים היה במקום השלישי. ססאר היה שותף עם ברצלונה לחמש זכיות באליפות הליגה, וב-1949 זכה בתואר הפיצ'יצ'י (מלך השערים של הליגה) בזכות הבקעת 28 שערים. אחרי פרישתו ממשחק, עבד ססאר כמאמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה קבוצתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ששיחק בילדותו בעיר לידתו, לאון, הצטרף ססאר לברצלונה ב-1939. הופעת הבכורה שלו בקבוצה נדחתה עקב גיוס לבסיס צבאי בגרנדה. ססאר שיחק במשך שתי עונות במועדון כדורגל גרנדה כשחקן מושאל מברצלונה, וב-1941 עזר להם לזכות באליפות הליגה השנייה. בעונה שלאחריה, עונת 1941/42, הן גרנדה והן ססאר ערכו את הופעת הבכורה שלהם בליגה הראשונה. בעונה זו הבקיע שישה שערים במשחק בו קבוצתו ניצחה 7-3. בעונה זו היה סגן מלך שערי הליגה.

ב-1942 חזר ססאר לברצלונה, עימה זכה לראשונה באליפות הליגה ב-1945. מעונה זו ועד עונת 1950/51 היה המבקיע המוביל של ברצלונה בכל עונה.[2] ב-1951 הבקיע צמד בניצחון 3-0 בגמר גביע הגנרל. לאחר מכן, עם אסטניסלאו באסורה ולאזלו קובאלה, היה שותף לחוד הקבוצה שעזר לה לזכות בחמישה תארים בעונת 1951/52. הוא הבקיע פעם נוספת בגמר הגביע, בניצחון 4-2 על ולנסיה. בנוסף, הבקיע ססאר את שער הניצחון בגמר הגביע הלטיני מול ניס. בעונת 1952/1953 התחזקה התקפת ברצלונה אף יותר עם עלייתו של מורנו, וססאר זכה עם ברצלונה בדאבל, זכייה באליפות ובגביע, עונה שנייה ברציפות.

לאחר עזיבתו את ברצלונה, שיחק ססאר בשתי קבוצות נוספות לפני שהצטרף לאלצ'ה. כשחקן, ומאוחר יותר כמאמן-שחקן, עזר לקבוצה לעלות מהליגה השלישית עד לליגה הראשונה תוך שלוש עונות. ססאר אימן את הקבוצה בעונתה הראשונה בלה ליגה, עונת 1959/60.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין 1945 לבין 1952 שיחק 12 פעמים במדי נבחרת ספרד. ססאר הבקיע במשחק הבכורה שלו מול נבחרת פורטוגל ב-11 במרץ 1945. ססאר נכלל בסגל הנבחרת במונדיאל 1950. לצד משחקו בנבחרת ספרד, שיחק גם בנבחרת קטלוניה בין השנים 1943 לבין 1954. הוא שיחק במדי נבחרת קטלוניה עשר פעמים, והיה שותף לניצחון נבחרת קטלוניה על נבחרת ספרד ב-19 באוקטובר 1947, בו הבקיע צמד.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הצלחתו עם אלצ'ה, החל ססאר לאמן בריאל סרגוסה. ב-1961 הדריך את הקבוצה למקום השלישי בליגה, ובעונות הבאות הגיע עימה למקום הרביעי והחמישי. ב-1963 הגיעה הקבוצה לגמר גביע הגנרל. הצלחתו בסרגוסה משכה את תשומת לב מועדונו הקודם, וב-1964 מונה לתפקיד מאמן ברצלונה. בברצלונה לא זכה להצלחה, וססאר היה המאמן למשך 85 משחקים בלבד.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברצלונה
גרנדה
אלצ'ה

כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקולס
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ססאר רודריגס אלברס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ FC Barcelona Records: Individual records האתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה
  2. ^ Mythical Players: CÉSAR RODRÍGUEZ האתר הרשמי של מועדון הכדורגל ברצלונה


נבחרת ספרדמונדיאל 1950 (מקום רביעי)

1 אקוניה • 2 אלונסו • 3 אנטונייס • 4 אסנסי • 5 באזורה • 6 אלברס • 7 גאינסה • 8 ז'. גונסלבו • 9 מ. גונסלבו • 10 הרננדס • 11 איגואה • 12 א. אייסגירה • 13 גונקוסה • 14 לסמס • 15 מולוני • 16 ולנסיאגה • 17 פניסו • 18 מרטינס • 19 פוצ'דס • 20 רמלייטס • 21 סליבה • 22 סארה • מאמן: ג. אייסגירה

ספרדספרד