סטארלייט אקספרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטארלייט אקספרס
מלחין אנדרו לויד ובר
דייוויד יזבק
אליסטר לויד ובר
שם במקור Starlight Express
ליברטיסט ריצ'רד סטילגו
דון בלאק
דייוויד יזבק
ניק קולר
סוגה מחזמר
מספר מערכות 2
זמן ההתרחשות לילה אחד
שפה אנגלית
מדינה Flag of the United Kingdom.svg  בריטניה
שנה 1984
פרסים 2 מועמדויות לפרס אוליבייה
זכייה בפרס טוני על עיצוב תלבושות ועוד 6 מועמדויות

סטארלייט אקספרס (אנגלית: Starlight Express) היא אופרת רוק אשר הולחנה על ידי אנדרו לויד וובר והיא אחד ממחזות הזמר הפופולאריים ביותר. ההצגה הועלתה לראשונה בשנת 1984 בווסט אנד בלונדון, ולאחר הצלחתה הועלתה בברודוויי שבניו יורק, בלאס ווגאס, בגרמניה, יפן, אוסטרליה וניו-זילנד.

כל הדמויות המוצגות בהצגה הן של קטרי רכבת, קרוניות נוסעים וקרונות משא, אשר אותם משחקים שחקנים הנועלים לרגליהם גלגיליות. העלילה מתארת כיצד הקטרים השונים - קטר עם מנוע דיזל, קטר עם מנוע חשמלי וקטר עם מנוע קיטור - מתחרים זה בזה, כאשר מטרת המרוץ הלא-מוצהרת היא זכייה בליבה של קרונית נוסעים צעירה ויפהפייה, אשר מצידה חושקת בקטר הטוב ביותר, שיהיה לבן-זוגה.

דמויות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הדמות סוג מאפיינים/הערות
גריזבול קטר עם מנוע דיזל יהיר, שחצן, בעל מבטא אמריקאי. בחלק מההפקות מוצג כבן-דמותו של אלביס פרסלי.
אלקטרה קטר עם מנוע חשמלי יהיר, שחצן, כגריזבול. בחלק מההפקות התפקיד מבוצע על ידי אישה, ולא גבר.
ראסטי קטר עם מנוע קיטור בהפקה המקורית התפקיד מבוצע על ידי שחקן שחור.
פאפא קטר עם מנוע קיטור בהפקה המקורית התפקיד מבוצע על ידי שחקן שחור ומבוגר.

קרוניות הנוסעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הדמות סוג מאפיינים/הערות
אשלי קרונית לנוסעים מעשנים הדמות מופיעה לרוב על הבמה כשהיא מעשנת באמת.
באפי קרונית הכוללת בתוכה מזנון
דיינה קרונית הכוללת בתוכה מסעדה בהפקות רבות הדמות מופיעה עם תספורת המאפיינת נשים בשנות ה-50' של המאה ה-20 בארצות הברית, ובעלת מבטא כבד האופייני למדינות הדרומיות שבארצות הברית.
פרל קרונית נוסעים צעירה ויפה
בל קרונית לשירה הדמות מגולמת על ידי שחקנית שחורה.

קרונות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הדמות סוג מאפיינים/הערות
סי.בי. קרון הכולל בתוכו מעצורים (ברייקסים) בתחילת המחזה מוצג כחברותי מאוד וחבר טוב לכולם, אך בהמשך בוגד בראסטי.
דאסטין קרון משא גדול, שמן וביישן.

השוואה ל"חתולים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב השירים במערכה הראשונה של ההצגה מציגים את הדמויות, דבר המזכיר את מבנה העלילה במחזמר חתולים (CATS), גם הוא מאת אנדרו לויד וובר. נקודות השוואה נוספות ניתן למצוא באפיוני הדמויות המרכזיות בשני המחזות, ולקבל הקבלה בין:

  • בל וגריזבלה - שתיהן מבוגרות, המתרפקות על העבר, בו הן היו פופולאריות יותר.
  • פאפא ודיוטורונימי - שניהם הם הזקנים ביותר מבין כל הדמויות, המשמשים מנהיגים ודמות-אב לשאר.
  • גריזבול וראם-טאם-טאגר - שניהם שחצנים ופופולאריים מאוד בקרב בנות המין השני.
  • אלקטרה ומק'ביטי - שניהם מסתוריים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרוז מרכז השליטה של הרכבות מודיע על פתיחת ליל המרוצים. במסגרת התחרויות יתקיימו מספר מקצים, כאשר המנצח של כל מקצה ישתתף בגמר הגדול. חוקי התחרות קובעים שלכל קטר שמשתתף בתחרות צריך להיות קרון המחובר אליו, והדמויות בהצגה מתייחסות להשתתפות הזוגית במרוץ כאל דייט רומנטי.

לאחר ההכרזה, עולה לבמה גריזבול, ביחד עם החבורה שלו. גריזבול, קטר בעל מנוע דיזל, הוא הקטר הפופולארי ביותר, ובשיר הפתיחה הוא מצהיר, בצורה מאוד שחצנית, על כוונתו להתמודד בתחרות ולנצח בה, כמובן.

ראסטי, קטר בעל מנוע קיטור, עולה לבמה, וזוכה ליחס שלילי מגריזבול וחבריו, אך הוא מצהיר שיתמודד מולו בתחרות, למרות שהמנוע שלו מיושן. קרוניות הנוסעים, פרל, דיינה, באפי ואשלי, מנסות לשכנע אותו שיוותר, ואז מתגלה כי בעבר פרל, הקרונית היפה והנחשקת ביותר, הסכימה להשתתף עם ראסטי במרוץ (כלומר, לצאת איתו לדייט רומנטי), אך שינתה את דעתה. כל הבנות מציגות את עצמן, ומתארות כיצד הן חושקות בקטר המוצלח ביותר - הקטר שינצח בתחרות, ושעדיין לא ידוע מי זה יהיה.

גריזבול חוזר לבמה, ומראה כיצד הוא מתאמן לקראת התחרות. לאחר מכן, קרונות נוספים עולים לבמה בשיר משותף, ומציגים את עצמם. לבסוף, מגיע קטר חדש ומסתורי - אלקטרה, הקטר בעל המנוע החשמלי. במקצה הראשון של התחרות מנצח גריזבול, אשר השתתף ביחד עם בת-זוגו הקבועה דיינה. בסוף המרוץ דיינה מתלוננת בפני גריזבול שהוא מרמה, ואז גריזבול מחליט לעזוב אותה.

ראסטי נפגש עם פאפא, קטר בעל מנוע קיטור, ומספר לו כי אינו יכול להשתתף בתחרות, כי פרל עזבה אותו. פאפא מציג בפניו את בל, קרונית השינה הבוגרת. פאפא ובל מספרים לראסטי על קטר רכבת מסתורי בשם סטארלייט אקספרס - רכבת חצות. ההתייחסות אל הסטארלייט היא כאל אגדה פנטסטית, שניתן לבחור אם להאמין בה או לא. ראסטי לא מאמין, מתחרה במקצה השני ביחד עם בל, ומפסיד לאלקטרה שהתחרה ביחד עם פרל. פאפא מנסה לגרום לראסטי להאמין בסאטרלייט, ומחליט להשתתף במקצה השלישי של התחרות ומנצח בו, אך מסיים אותו באפיסות כוחות. המערכה מסתיימת בשיר של ראסטי, הקורא לסטארלייט להתגלות בפניו, ולהוכיח אם הוא אמיתי או לא.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגמר עלו גריזבול, אלקטרה ופאפא, אך משום שפאפא אינו בריא מספיק כדי להתחרות שוב, הוא החליט לתת לראסטי לתפוס את מקומו. שיר הפתיחה של המערכה מציג ויכוח בין כל הדמויות, האם לאפשר או לא לראסטי להשתתף בגמר. בסופו של דבר סי.בי. מצליח לשכנע את גריזבול ואלקטרה להסכים, ובהמשך הוא מגלה את פרצופו האמיתי, כנוכל שזומם להכשיל את ראסטי. דיינה בוכה על כך שגריזבול זרק אותה, ושאר הבנות, בראשן בל, מעודדות אותה, שהיא צריכה להאמין בעצמה.

בחלקו הראשון של מרוץ הגמר ישנו תיקו בין גריזבול, שהתחרה ביחד עם פרל, לבין אלקטרה, שהתחרה ביחד עם דיינה. ראסטי, שהתחרה ביחד עם סי.בי., נשאר הרחק מאחור משום שסי.בי. רימה, והשתמש במעצורים שלו (ברייקסים) כדי להאט את ראסטי.

ראסטי מתלונן על הרמאות, אבל אף אחד לא מקשיב לו. הוא פונה בפנייה נואשת לסאטרלייט אקספרס, שמתגלה לפניו ומגלה לו שהוא לא צריך את הסטארלייט כדי לנצח, אלא לחפש בתוך עצמו, ולהאמין שהוא מסוגל לעשות זאת. ראסטי, מחוזק ומעודד, חוזר לחלקו השני של המרוץ, ביחד עם דאסטין, ומתמודד נגד גריזבול, הפעם עם סי.בי. ונגד אלקטרה, הפעם עם פרל.

ראסטי מנצח בתחרות, בשעה שגריזבול, סי.בי. ואלקטרה מפסידים ומתרסקים. אלקטרה, פגוע מההפסד, עוזב בזעם. גריזבול וסי.בי. באפיסת כוחות, לא מצליחים להשתקם. ראסטי יוצא לחפש אחרי פרל, שברחה מן המרוץ באמצע מבלי לגלות מי המנצח.

פרל שרה שיר, בו היא מצהירה את אהבתה האמיתית לראסטי, שמגיע למקום, וביחד הם חוזרים לתחרות, לטקס הניצחון. דיינה מגיעה לעזור לגריזבול הפצוע, ופאפא מציע לו שישדרג את המנוע שלו למנוע קיטור. כל הדמויות פוצחות ביחד בשיר הסיום.

סדר השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rolling Stock - שיר הפתיחה בביצוע של גריזבול
  • Call Me Rusty - השיר שבו ראסטי מציג את עצמו
  • A Lotta Locomotion - השיר שבו הבנות מציגות את עצמן
  • Pumping Iron - שיר האימונים של גריזבול
  • Freight - השיר שבו שאר הקרונות מציגים את עצמם
  • AC/DC - השיר שבו אלקטרה מציג את עצמו
  • He Whistled at Me - השיר שבו פרל מציגה את עצמה
  • There's Me - שיר שבו סי.בי. מנחם את דיינה, אחרי שגריזבול זרק אותה
  • Poppa's Blues - השיר שבו פאפא מציג את עצמו
  • Belle the Sleeping Car - השיר שבו בל מציגה את עצמה
  • Starlight Express - שיר בשני חלקים. בחלק הראשון פאפא ובל מספרים לראסטי על הסטארלייט אקספרס. בחלק השני ראסטי פונה בעצמו את הסטארלייט, ומבקש ממנו שיתגלה בפניו.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Rap - השיר בו כולם מתווכחים האם לאפשר לראסטי להתחרות בגמר במקומו של פאפא הפצוע.
  • U.N.C.O.U.P.L.E.D. - השיר בו דיינה העצובה מתלוננת על כך שגריזבול זרק אותה.
  • Rolling Stock (Reprise) - שיר בו בל, אשלי ובאפי מעודדות את דיינה.
  • C.B. - שיר בו סי.בי., שעד עתה נחשב לחביב, חושף את פרצופו האמיתי לפני הבגידה של בראסטי.
  • Right Place, Right Time - שיר בו קרונות המשא מנסים לשכנע את ראסטי, שהפסיד בתחרות, לוותר.
  • I Am The Starlight - שיר בו מתגלה הסטארלייט אקספרס בפני ראסטי.
  • No Comeback - שיר ההפסד של אלקטרה.
  • One Rock & Roll Too Many - שיר ההפסד של גריזבול וסי.בי.
  • Only He - שיר האהבה של פרל לראסטי.
  • Only You - דואט האהבה של פרל ביחד עם ראסטי.
  • Light at the End of the Tunnel - שיר הסיום האופטימי.

סגנונות מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהצגה ישנו שימוש בסגנונות מוזיקליים שונים ומגוונים, אשר באמצעותם מתוארות הדמויות השונות.

  • רוק'נ'רול - מאפיין את גריזבול (כאמור, בהפקות מסוימות הדמות מוצגת כבת-דמותו של אלביס פרסלי).
  • בלוז/גוספל - מאפיין את פאפא ואת בל. (בהצגה המקורית, הדמויות של פאפא, בל וראסטי משוחקות על ידי שחקנים שחורים).
  • פאנק - מאפיין את אלקטרה.
  • קאנטרי - מאפיין את דיינה.

משמעויות בסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הסיפור מזכיר סיפורי ילדים כגון פרח לב הזהב, הסיפור שאינו נגמר או הקוסם מארץ עוץ, בו ילד יוצא למסע, רק בשביל לגלות שמה שהוא חיפש כבר נמצא בתוך-תוכו (הארה זו במחזמר חווים ראסטי, פרל ודיינה).

מוסר ההשכל של הסיפור הוא שעליך להאמין בעצמך כדי שתוכל להגשים את חלומותיך. בפעם הראשונה שהמוסר הזה בא לידי ביטוי זה בתחילת המערכה הראשונה, בשיר Call me Rusty, בו ראסטי אומר כאשר הוא יתחרה במרוץ - זו תהיה הוכחה כי עליך להקשיב לחלומות שלך. בתחילת המערכה השנייה, הבנות שרות את השיר (Rolling Stock (Reprise כדי לעודד את דיינה הבוכייה, לאחר שגריזבול עזב אותה. פעם נוספת שהמסר הזה מגיע לידי ביטוי הוא בשיר I Am The Starlight, שבו הסטארלייט אומר לראסטי שעליו להאמין בעצמו, וכך יוכל להגשים את חלומותיו.

בנוסף, ניתן לפרש את הסיפור כהטפה דתית: הגיבור, כישו, צריך לעבור מסלול ייסורים, עד אשר הוא זוכה להצלחה בעקבות גילוי האמונה שלו באלוהים. וכפי שישו חווה בגידה מצד יהודה איש קריות, כך גם סי.בי. בוגד בראסטי. בשיר הסיום של המחזה הדמויות שרות כי הן "ראו את האור". הן מתייחסות אל "האור שבקצה המנהרה" (מטבע-לשון מעולם הרכבות), אולם ביטוי זה גם מתייחס לחיזוק האמונה הדתית בקרב בני-אדם, וחזרתם בתשובה. דבר המקבל חיזוק במיוחד מכך שהשיר מבוצע בסגנון של מוזיקת גוספל, מוזיקת כנסיות פופולארית, בו פאפא כביכול משמש על תקן של כומר, המטיף לקהל המגיע לכנסייה ביום א', וזאת לאחר שהוא עצמו כמעט מת בסוף המערכה הראשונה, אך "חזר לחיים" (כפי שישו חזר מן המתים). מילות שיר זה אף כולל איזכור מפורש של המלאך גבריאל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מבחר ממחזות הזמר של אנדרו לויד ובר
יוסף וכתונת הפסים המשגעת (1968) • ישו כוכב עליון (1970) • אוויטה (1976) • חתולים (1981)
סטארלייט אקספרס (1984) • פנטום האופרה (1986) • שדרות סאנסט (1993)
AndrewLloydWebber2.jpg