סטיבן יאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיבן יאון
Steven Yeun
יאון בכנס קומיק-קון 2016
יאון בכנס קומיק-קון 2016
לידה 21 בדצמבר 1983 (בן 40)
דרום קוריאהדרום קוריאה סיאול, קוריאה הדרומית
מדינה ארצות הברית, דרום-קוריאה
תקופת הפעילות מ-2004
מקום לימודים מכללת קלמזו
בת זוג ג'ואנה פק (3 בדצמבר 2016 – הווה)
מספר צאצאים 2
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיבן יאוןאנגלית: Steven Yeun; בקוריאנית: 연상엽; נולד ב-21 בדצמבר 1983) הוא שחקן ומדבב אמריקאי-קוריאני. זוכה פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה ופרס אמי על משחקו בסדרה "עצבים".

יאון התפרסם בזכות תפקידיו כגלן רי בסדרת הטלוויזיה "המתים המהלכים" (2010–2016) ובתור בן בסרט "בערה" (2018), עבורו הוא זכה לשבחי המבקרים. הוא גם כיכב בסרט "מינארי" (2020); תפקיד אשר זיכה אותו בשבחי הביקורות ובמועמדות לפרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר, והפך לשחקן האסייתי-אמריקאי הראשון שעשה זאת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם יאון סאנג-יאופ (연상엽) בסיאול שבדרום קוריאה לג'ה וג'ון יאון. אביו, היה אדריכל בדרום-קוריאה עד שהם עברו לקנדה בשנת 1988, שם הם השתקעו ברג'יינה, ססקצ'ואן. ליאון יש אח צעיר ממנו, בריאן, שנולד בקנדה. לאחר מכן המשפחה עברה לארצות הברית והתיישבו בעיר טיילור שבמישיגן ולאחר מכן עברו לעיר טרוי, שם התגורר יאון עד שסיים את לימודי התיכון ב-2001. בהגיעם לארצות הברית, פתחו הוריו של יאון מספר חנויות למוצרי יופי.

הוא סיים בהצטיינות את לימודיו עם תואר ראשון בפסיכולוגיה ומדעי הרוח ממכללת קלמזו שבמישיגן בשנת 2005. בקלמזו, הוא התיידד עם אחותו של הקומיקאי ג'ורדן קלפר והיא לקחה אותו לראות את מופע האלתורים של קלפר, מה שנתן לו השראה לקחת את שיעור המשחק הראשון שלו ולאחר מכן לעבור עם קלפר לשיקגו, שם הם הצטרפו להרכב הקומי "The Second City".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללא כל ניסיון משחק מקצועי מוקדם יאון זכה לפרוץ לתודעה העולמית בשנת 2010 לאחר שזכה בתפקיד גלן רי, מגיבורי סדרת זומבים המצליחה "המתים המהלכים" של ערוץ AMC. יאון זכה לפופולריות רבה בזכות התפקיד ואף זכה בפרס סאטורן ובפרס סטלייט בשנת 2011.

בשנת 2017 השתתף בסרטו של הבמאי הדרום-קוריאני בונג ג'ון-הו "אוקג'ה"; אשר התמודד על פרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן והוא שוחרר בהפצה בינלאומית בנטפליקס ב-28 ביוני 2017. באותה שנה שיחק בקומדיית האימה "Mayhem" בתור דרק צ'ו; הסרט יצא לאקרנים בבתי הקולנוע ב-10 בנובמבר 2017. בהמשך השנה דיבב את קולו של בו בסרט "הכוכב".

בשנת 2018 שיחק יאון בקומדיה האפלה של הבמאי בוטס ריילי "סליחה על ההפרעה" לצד לקית' סטנפילד, שיצא בבתי הקולנוע ב-6 ביולי 2018. הסרט הוצג בבכורה בפסטיבל סאנדנס בינואר 2018. הסרט זכה בפרס התסריט הטוב ביותר ובסרט הבכורה הטוב ביותר בפרס אינדפנדנט ספיריט לשנת 2019. בסוף שנת 2018, יאון גילם את בן בסרט דרמת-המסתורין הדרום קוריאני "בערה" של הבמאי המוערך לי צ'אנג-דונג. הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-2018. על הופעתו בסרט זכה יאון לשבחי המבקרים ולפרסים רבים.

בשנת 2020, כיכב ואף שימש כמפיק בפועל של סרט הדרמה "מינארי" של הבמאי האמריקאי-קוריאני לי אייזק צ׳אנג. הסרט עוסק במשפחת מהגרים קוריאנית שהופכת לחקלאים בארקנסו, ויאון גילם את אב המשפחה. הסרט הוקרן בבכורה עולמית וזכה בשני פרסים מובילים בפסטיבל סאנדנס בינואר 2020. יאון קצר את שבחי המבקרים, ואף קיבל מועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, פרס גילדת שחקני המסך, פרס סטלייט ופרס אינדפנדנט ספיריט; בכך הפך יאון לשחקן האסייתי-אמריקאי הראשון שקיבל מועמדות לפרס האוסקר.

בשנת 2023, החל לשחק בסדרת דרמה קומית שחורה אמריקאית "עצבים" של שירות הזרמת המדיה "נטפליקס" בתפקיד דני צ'ו, קבלן שיפוצים כושל שמעורב בתקרית בכביש. על תפקיד זה זכה לשבחים רבים ולפרסים רבים: פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה ,פרס אמי לשחקן ראשי יוצא מן הכלל בסדרת אנתולוגיה/מיני סדרה, פרס בחירת מבקרי הטלוויזיה שחקן הטוב ביותר במיני סדרה או בסרט טלוויזיה ופרס פרס גילדת שחקני המסך להופעה הטוב ביותר של שחקן בסרט טלוויזיה או במיני סדרה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 בדצמבר 2016 נישא לצלמת ג'ואנה פאק. הם מתגוררים בלוס אנג'לס ויש להם שני ילדים משותפים.

Yeun הוא משקיע ב"The Bun Shop", מסעדת פיוז'ן קוריאנית-ים תיכונית של אחיו הצעיר בריאן בשכונת קוריאה-טאון בלוס אנג'לס. הוא תמך במועמד המפלגה הדמוקרטית אנדרו יאנג לבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020.

בשנת 2021, נכנס יאון לרשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של מגזין טיים

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד הערות
2009 My Name Is Jerry צ'אז
2014 נשמות תועות קני
2015 Like a French Film סטיב
2017 אוקג'ה K
Mayhem דרק צ'ו
הכוכב בו דיבוב
2018 סליחה על ההפרעה סקוויזי
בערה בן
2020 מינארי ג'ייקוב יו גם מפיק בפועל
2021 ספייס ג'אם: אגדה חדשה מפיק של האחים וורנר
ציידי הטרולים: עלייתם של הטיטאנים סטיב פלצ'אק דיבוב
The Humans ריצ'רד
2022 אין מצב ריקי "ג'ופ" פארק
2024 מיקי7 ברטו
ת'נדרבולטס
TBA Love Me

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט תפקיד הערות
2010 המפץ הגדול סבסטיאן פרק: "The Staircase Implementation"
2010–2016 המתים המהלכים גלן רי תפקיד ראשי (עונות 7-1); 81 פרקים
2011 חוק וסדר: לוס אנג'לס קן האסוי פרק: "Hayden Tract"
מחסן סודי 13 גיבסון ריס פרק: "Don't Hate the Player"
2012 NTSF:SD:SUV:: ריקי פרק: "16 Hop Street"
Harder Than it Looks סטיבן פרק: "Lockdown"
2013 האגדה של קורה אווטאר וואן דיבוב; 3 פרקים
2014 היסטוריה שתויה דניאל אינווי פרק: "Hawaii"
אבא אמריקאי צ'ארלס דיבוב; פרק: "Blagsnarst, a Love Story"
2016–2018 וולטרון: המגן האגדי קית' דיבוב; 64 פרקים
ציידי הטרולים סטיב פלצ'אק דיבוב; 28 פרקים
2017–2018 סטרץ' ארמסטרונג ולוחמי הפלקס ניית'ן פארק דיבוב; 24 פרקים
2017 Bajillion Dollar Propertie$ אריק פרק: "Disaster Drills"
רובוט צ'יקן גלן רי / גלן בייבי דיבוב; פרק: "The Robot Chicken Walking Dead Special: Look Who's Walking"
2018–2019 שלושה בהסוואה: סיפורי ארקדיה סטיב פלצ'אק דיבוב; 19 פרקים
2018–2021 חלל אינסופי ליטל קאטו דיבוב; 35 פרקים
2019 Weird City ברסלי פרק: "Chonathan & Mulia & Barsley & Phephanie"
אזור הדמדומים מטייל A פרק: "A Traveler"
די, שיגעת: תוכנית המערכונים של טים רובינסון ג'ייקוב פרק: "Has This Ever Happened To You?"
2019–2022 טוקה וברטי ספאקל דיבוב; 30 פרקים
2020 מכשפים: סיפורי ארקדיה סטיב פלצ'אק דיבוב; 10 פרקים
2021–הווה בלתי מנוצח מארק גרייסון דיבוב; 8 פרקים
2023 American Masters קריין פרק: "Nam June Paik: Moon Is the Oldest TV"
2023–הווה עצבים דני צ'ו תפקיד ראשי; גם מפיק בפועל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיבן יאון בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 2024 Indie Spirit Awards: See the Complete List of Winners, Peoplemag (באנגלית)
סטיבן יאון – פרסים