סטיבן רנסימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סר סטיבן רנסימן

סר ג'יימס קוקרן סטיבנסון רנסימןאנגלית: The Hon. Sir James Cochran Stevenson Runciman; ‏7 ביולי 1903 - 1 בנובמבר 2000), ידוע כסטיבן רנסימן, היה היסטוריון בריטי, בעל שורשים סקוטיים, שנודע בשל עבודתו על ימי הביניים. עבודתו המפורסמת ביותר היא "A History of the Crusades" ("ההיסטוריה של מסעי הצלב") (1951-54), שיצאה לאור בשלושה כרכים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן רנסימן נולד בנורת'מברלנד (Northumberland) שבצפון-מזרח אנגליה, הוא בנו השני של וולטר רנסימן, הויקונט הראשון רנסימן מדוקספורד, והילדה רנסימן, הויקונטית רנסימן מדוקספורד. שני הוריו היו חברי הפרלמנט של בריטניה מטעם המפלגה הליברלית. אביו מונה לויקונט רנסימן מדוקספורד ב-1937. סבו מצד אביו, וולטר רנסימן, הברון הראשון רנסימן, היה איל ספנות. הוא נקרא על שם סבו מצד אימו, ג'יימס קוקרן סטיבנסון, שהיה חבר פרלמנט מטעם סאות' שילדס.

מסופר שהוא קרא לטינית ויוונית עתיקה מגיל חמש. במהלך חייו הארוכים שלט במספר גדול מאוד של שפות, כך כשלמשל כתב על המזרח התיכון, הוא לא הסתמך רק על תעודות בלטינית, ביוונית ושפות אירופיות, כי אם גם נעזר במקורות בערבית, טורקית, פרסית, עברית, סורית, ארמנית וגרוזינית. הוא למד באיטון קולג', שם למד איתו חברו הקרוב של ג'ורג' אורוול. בשהותם שם, שניהם למדו צרפתית אצל אלדוס האקסלי.

ב-1921 החל ללמוד היסטוריה בטריניטי קולג' שבאוניברסיטת קיימברידג' אצל ג'ון בגנל ביורי (J. B. Bury) ונהפך להיות, כפי שרנסימן סיפר לימים, "תלמידו הראשון והיחידי." בתחילה ברי המתבודד ניסה להיפטר ממנו, כשרנסימן ציין בפניו שהוא קורא רוסית, נתן לו לערוך ברי ערימת מאמרים בבולגרית וכך נוצר הקשר ביניהם. בזכות עבודתו על האימפריה הביזנטית התמנה לחבר סגל בטריניטי ב-1927.

אחרי שקיבל ירושה גדולה מסבו, התפטר רנסימן מהקולג' ב-1938 והחל לנדוד בעולם. בשנים 1945-1942 כיהן כפרופסור לאמנות והיסטוריה ביזנטית באוניברסיטת איסטנבול, טורקיה, שם החל את מחקריו על מסעי הצלב שהוביל לעבודתו הידועה ביותר, History of the Crusades, (שלושה כרכים ראו אור בשנים 1951, 1952 ו-1954). רוב עבודתו ההיסטורית של רנסימן עסקה בביזנטיון ובשכניה הימי ביניימים בין סיציליה לסוריה; יוצא מן הכלל היה ספרו The White Rajahs, שהתפרסם ב-1960, ומגולל את סיפורה של סראוואק (Sarawak), מדינה עצמאית שנוסדה על חופה הצפוני של ברוניי ב-1841 בידי האנגלי ג'יימס ברוק, בה שלטה משפחתו של ברוק למעלה ממאה שנה.

בחייו האישיים, רנסימן היה אנגלי שמרן ותמהוני, שנודע, בין השאר, בהיותו אנין טעם, מספר סיפורים, וחובב נלהב של תורת הנסתר. לדברי אנדרו רובינסון, מורה להיסטוריה באיטון, "הוא ניגן דואט בפסנתר עם הקיסר האחרון של סין, קרא בטארוט עבור פואד הראשון, ניצל בנס מהפצצת הגרמנים במלון פרה (Pera Palace Hotel) באיסטנבול וזכה פעמיים בפרס הגדול במכונות מזל בלאס וגאס."

הוא נפטר ב-Radway, ווריקשייר‎, כשביקר קרובים, בהיותו בן 97. הוא נקבר בלוקרבי, Dumfriesshire.

A History of the Crusades. הספר ראה אור לראשונה ב-1951, הוא הודפס במהדורות נוספות רבות וזכה לתרגומים רבים. הספר פותח בעליית האסלאם בלבנט בראשית המאה השביעית ומסתיים בנפילת ממלכת ירושלים, עם כיבוש עכו ב-1291. לאחר יציאתה נהשבה העבודה לפורצת דרך בתחומה, אולם במהלך השנים הפריכו היסטוריונים שונים את מסקנותיו של רנסימן.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Emperor Romanus I Lecapenus|Romanus Lecapenus and His Reign (1929)
  • The First Bulgarian Empire (1930)
  • Byzantine Civilization (1933)
  • The Medieval Manichee : A Study of the Christian Dualist Heresy (1947)
  • A History of the Crusades: Volume 1, The First Crusade and the Foundation of the Kingdom of Jerusalem (Cambridge University Press 1951)
  • A History of the Crusades: Volume 2, The Kingdom of Jerusalem and the Frankish East (Cambridge University Press 1952)
  • A History of the Crusades: Volume 3, The Kingdom of Acre and the Later Crusades (Cambridge University Press 1954)
  • The Eastern Schism: A Study of the Papacy and the Eastern Churches during the XIth and XIIth Centuries (1955)
  • The Sicilian Vespers: A History of the Mediterranean World in the Later Thirteenth Century (1958)
  • The White Rajahs (1960)
  • The Fall of Constantinople 1453 (1965)
  • The Great Church in Captivity (1968)
  • The Last Byzantine Renaissance (1970)
  • The Orthodox Churches and the Secular State (1972)
  • Byzantine Style and Civilization (1975)
  • The Byzantine Theocracy (1977)
  • Mistra: Byzantine Capital of the Peloponnese (1980) (2009 reprint: The Lost Capital of Byzantium: The History of Mistra and the Peloponnese; New foreword by John Freely.)
  • A Traveller's Alphabet.Partial Memoirs. (1991)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]