סטיבן שמואל וייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטיבן שמואל וייז

סטיבן שמואל וייזאנגלית: Stephen Samuel Wise, נולד Weisz;‏ 17 במרץ 1874, בודפשט19 באפריל 1949, ניו יורק) היה עורך דין יהודי-אמריקאי, רב רפורמי וממנהיגי יהדות ארצות הברית במחצית הראשונה של המאה העשרים.

1936-38 נשיא ההסתדרות ציוני אמריקה

1943-45 יו"ר ועדת החירום שנהפכה למועצת החירום american jewish emergency council, מועצת ציוני אמריקה לשעת חירום.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן שמואל וייז נולד בבודפשט שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, נצר לשושלת ארוכה של רבנים; סבו היה הרב יוסף הירש וייס, ואביו היה הרב ד"ר אהרן וייז. בינקותו היגרה משפחתו לארצות הברית, לשם הוזמן אביו לשמש כרבהּ של קהילת בית ישראל אנשי אמת בברוקלין. וייז גדל בניו יורק. למד באוניברסיטת קולומביה, שבה קיבל דוקטורט בשנת 1901. לאחר מכן המשיך בלימודי הרבנות עד להסמכתו.

וייז היה ציוני, בשונה מרוב הרבנים הרפורמים של אותה תקופה, והשתתף כבר בקונגרס הציוני השני ב-1898.

מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה הוביל וייז את הקמת הקונגרס היהודי האמריקני – ארגון שלראשונה איגד ארגונים יהודיים מכל רחבי ארצות הברית בעיקר לאור גילויי האנטישמיות באירופה ולצורך ייצוג היהדות בוועידת השלום בפריז ב-1919.

וייז התנגד נחרצות להגבלת המכסות להגירת יהודים לארצות הברית בשנים שבהן יהודים יכלו עדיין לעזוב את אירופה. בשנת 1937 (תקופת שפל כלכלי בארצות הברית) כתב:

Cquote2.svg

שום ארגון יהודי לא יתמוך בימים אלה בחוק שישנה באופן כלשהו את חוקי ההגירה הקיימים. כל מאמץ שייעשה בזמן הזה כדי לבטל את חוקי ההגירה, יביא לידי הבלטה חמורה של הרגש האנטישמי בארצנו[דרוש מקור].

Cquote3.svg

בזמן השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מברק ריגנר נשלח ב 8.8.1942 לראשי הארגונים היהודים בלונדון ובארצות הברית והודיע על השמדת יהודי אירופה. וייז קיבל עותק המברק ב 28.8.1942. בעקבות המברק וייז נפגש עם תת-שר החוץ האמריקאי, והלה ביקש ממנו לחכות עם פרסום המברק עד לאימותו. וייז הסכים, אך יידע מספר חברי קבינט, את הנשיא רוזוולט, את שופט בית המשפט העליון פליקס פרנקפורטר וכמרים נוצרים.

כאשר לבסוף שוכנעה ממשלת ארצות הברית ב 24.11.1942 בנכונות המידע, קיים וייז מסיבת עיתונאים באותו היום והודיע על המברק, עם מידע תומך נוסף, כי הנאצים מגרשים יהודים מכל הארצות שבשליטתם לפולין ושם הורגים אותם, וכי 2,000,000 יהודים כבר נהרגו. רוב העיתונים בארצות הברית פרסמו את הידיעה בעמודים הפנימים, ורק 5 מתוך 19 העיתונים הנפוצים פרסמו בעמוד הראשון. וייז המשיך בפעילותו הפוליטית (מפגש עם הנשיא, פניות חוזרות לחברי הקונגרס), הציבורית (אסיפות מחאה, צעדות) למען יהודי אירופה, ועם תוכניות קונקרטיות (במחצית 1943, יהודי ארצות הברית ישלמו כופר נפש להצלת 70000 יהודים ברומניה).

בימי השואה, כאשר הגיעו לארצות הברית ידיעות על ממדי רצח העם היהודי, פעלה הנהגת יהדות ארצות הברית, בראשות וייז, במגמה להסתיר את המידע ולפעול בשקט כדי להשפיע על נשיא ארצות הברית דאז רוזוולט לפעול להצלת היהודים. פעולה שקטה זו לא השיגה את מטרתה. וייז היה בין המנהיגים שנפגשו עם יאן קרסקי, לוחם המחתרת הפולנית שהוברח למערב כדי לספר לבנות הברית על השמדת יהדות אירופה. בנאום שנשא וייז ב-1943 אמר:

Cquote2.svg

אנו אמריקנים, ראשית לכול, בסוף הכול, ובכל עת. שום דבר אחר, בין שזו אמונה ובין שזה גזע או גורל, אינו מסייג את האמריקניות שלנו[דרוש מקור].

Cquote3.svg

לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השואה תמך וייז בתנועה הציונית ואף עמד בראשות ארגון ציוני אמריקה. בין השנים 19461949 היה יושב ראש הוועד הפועל הציוני.

על שמו המושב כפר שמואל שמדרום לרמלה. כמו כן הונצח שמו ברחובות רבים ברחבי ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.