סטיוארט צ'ייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
סטיוארט צ'ייס
סטיוארט צ'ייס תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
סטיוארט צ'ייס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 8 במרץ 1888
סומרסורת', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בנובמבר 1985 (בגיל 97)
רדינג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיוארט צ'ייסאנגלית: Stuart Chase,‏ 8 במרץ 1888 - 16 בנובמבר 1985) היה כלכלן אמריקאי ממכון MIT,[1] תאורטיקן חברתי, וסופר.[2] כתביו עסקו בנושאים רבים ומגוונים, כגון סמנטיקה כללית וכלכלה פיזית. צורת החשיבה של צ'ייס עוצבה בהשראת הנרי ג'ורג', פילוסוף הכלכלה תורסטן ובלן והאגודה הפביאנית.[3] צ'ייס העביר את שנות הקריירה הפוליטית המוקדמות שלו בתמיכה במגוון רחב של רפורמות: ה-Single Tax, זכויות ההצבעה של נשים בארצות הברית, פיקוח ילודה וסוציאליזם.[3] ספריו המוקדמים של צ'ייס - The Tragedy of Waste (שנת 1925) ו-Your Money's Worth (שנת 1928) התפרסמו בשל הביקורת שנכתבה בהם כלפי פרסום תאגידים ושמירתם על הגנת הצרכן.[4]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ייס נולד ב סומרסורת', ניו המפשייר ב-8 במרץ 1888 לרואה חשבון ציבורי, הארווי סטיוארט צ'ייס, ואשתו - אהרונט רוו. משפחתו חיה בניו-אינגלנד מאז המאה ה-17. הוא למד ב-MIT בשנים 1907–1908 וסיים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד ב-1910, כרואה חשבון ציבורי. לאחר סיום לימודיו, הצטרף צ'ייס לפירמת ראיית החשבון של אביו בבוסטון. צ'ייס התחתן עם מרגרט האטפילד ב-1914, ונולדו להם שני ילדים. הוא ומרגרט התגרשו ב-1929, ושנה לאחר מכן הוא התחתן עם מריאן טיילר. צ'ייס נפטר ברדינג, קונטיקט, ב-16 בנובמבר 1985, בגיל 97.[5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1917 עזב צ'ייס את תחום החשבונאות ועבר למנהלת המזון של ועדת הסחר הפדרלית בוושינגטון די. סי, והצטרף לחברי-כיתתו לשעבר - הכתב וולטר ליפמן, ג'ון ריד, והמשורר ת"ס אליוט. במסגרת תפקידו בוועדה ערך צ'ייס חקירות בנוגע לבזבוז ושחיתות, ביניהן בתעשיית אריזת הבשר עם אפטון סינקלייר.

בשנת 1921 הצטרף צ'ייס, לצד פילוסוף הכלכלה תורסטן ובלן,[5] לענייני הTechnical Alliance, שלאחר מכן הפכו ל-"Technocracy Incorporated", תנועת ה-Technocracy.[6][7] צ'ייס גם עבד עם לשכת העבודה - ארגון שסיפק שירותים לאיגודי פועלים וקואופרטיבים.[5] בשנת 1927 כתב צ'ייס את הספר Your Money's Worth, בו הוא מדבר על פרסומות שנכשלות בהעברת המוצר אותו הן פרסמו אל הלקוח שהזמין אותו.[5] בשנת 1932 כתב את הספר A New Deal, שלאחר מכן זוהה כבעל קשר לתוכניות כלכליות של נשיא ארצות הברית לשעבר - פרנקלין דלאנו רוזוולט. הוא גם כתב במגזין The New Republic, סיפור כיסוי בשם "A New Deal for America", במשך השבוע בו נאם רוזוולט את נאום קבלת-הנשיאות-1932 שלו, בו הבטיח את עסקתו החדשה, אך לא ברור האם סמואל רוזנמן - כותב הנאום של רוזוולט - ראה את המגזין מלכתחילה. ספרו משנת 1938 The Tyranny of Words היה פרסום השראתי מוקדם מאוד (אם לא הכי מוקדם, תוך עקיפת S. I. Hayakawa) של סמנטיקה כללית (על ידי אלפרד קורזיבסקי. צ'ייס תמך בתנועת חוסר-ההתערבות הממשלתית של ארצות הברית, התנגד לחדירת ארצות הברית למלחמת העולם ה-2, והדגיש את עמדה זו בספרו The New Western Front (שנת 1939).[1] לאחר המלחמה, צ'ייס התערב אישית במדעי החברה בהקשר לעבודה ולאיכות הסביבה. הוא כתב את The Proper Study of Mankind ב-1948, דרכו הוא הציג למספר מכללות את מדעי החברה.[5]

במאמר משנת 1952 הנקרא "Nineteen Propositions About Communism", צ'ייס מתח ביקורת על ממשלת ברית המועצות, בטענה שלתושבים רוסים, איגודי סחר וחקלאים "לא היה כוח" בברית המועצות, למרות הטענות של תומכים בקומוניזם.[8] צ'ייס גם הדיח את המפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית בתור "איום זעיר לנו, שבסך הכל מורכב מחבורה של תמהוניים עצבניים ואידיאליסטים טראגיים ולא מציאותיים".[8] צ'ייס גם ציטט את הרברט פילבריק לגבי האפקט ש"הMcCarthyites והדמגוגים... הופכים את עבודתם של הFBI לקשה יותר על ידי בלבול בין החפים מפשע לאלו שבאמת אשמים."[8]

בשנות ה-60, צ'ייס הציע את עזרתו למדיניות ה-Great Society של כהונתו של Lyndon B. Johnson.[1]

יועץ לנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיוארט צ'ייס שירת בתור יועצו של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט.[1]

ציטוטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ייס ידוע בשל ציטוטו מסוף הספר A New Deal - "למה שהסובייטים יהיו אלו שיהנו מלעצב מחדש את העולם?" - כאזכור ל"ניסוי הסוציאליסטי" שהתרחש באיגוד הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות (USSR).[9]

ציטוטו מופיע בLanguage in Thought and Action של S. I. Hayakawa, בו נאמר "הגיון בריא הוא מה שאומר לנו שהעולם שטוח."

"מקפיטליזם ל-'X'[10][עריכת קוד מקור | עריכה]

בעמודים 95 ו-96 של The Road We Are Traveling, מתחת לכותרת "Free Enterprise into X", צ'ייס ציין 18 מאפיינים של כלכלה פוליטית בהם הוא הבחין[11] ברוסיה, גרמניה, איטליה, יפן וספרד בין השנים 1913[12] ל-1942. צ'ייס קרא לתופעה הזו "... משהו בשם 'X'."[10] המאפיינים הם:

  1. ממשלה חזקה וריכוזית.
  2. הזרוע ביצועית ההולכת וגדלה על חשבון הזרועות המשפטית והמחוקקת.
  3. השליטה בבנקאות, אשראי וחלופת ביטוחים על ידי הממשלה.
  4. חיתום האבטלה על ידי הממשלה, בין אם דרך חימוש או דרך עבודות ציבוריות.
  5. חיתום הביטוח הלאומי על ידי הממשלה - פנסיות, דמי מזונות, דמי אבטלה וכו'.
  6. חיתום המזון, המגורים וטיפול רפואי על ידי הממשלה.
  7. ניצול גירעון הבזבוז על מנת לממן את החיתומים הנ"ל.
  8. נטישת הזהב לשם מטבע בפועל.
  9. שליטת הממשלה על סחר חליפין זר.
  10. שליטה על משאבים טבעיים.
  11. שליטה על מקורות אנרגיה.
  12. שליטה על תחבורה.
  13. שליטה על ייצור חקלאי.
  14. שליטה על ארגוני פועלים.
  15. גיוס נערים ונערות לתאגידי נוער המתמקדים בבריאות, משמעת, שירות לאומי ואידאולוגיות הרווחות באותן סמכויות.
  16. מיסוי כבד, עם דגש מיוחד על הכנסות ונכסים של העשירים.
  17. שליטה על תעשייה בלי בעלות.
  18. שליטה מדינית על תקשורת ותעמולה.

ביבליוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובות לצ'ייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

:The Life and Writings of Stuart Chase (1888-1985): From an Accountant's Perspective על ידי ריצ'רד ג'י.ג'יי, וואנגרמירץ', אמסטרדם. בשנת 1969 נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון ציטט את עבודתו של צ'ייס בהודעה לקונגרס לגבי הגנת הצרכן.[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 Sullivan, Ronald (17 בנובמבר 1985). "Stuart Chase, 97, Coined phrase "A New Deal"". New York Times. נבדק ב-2014-04-13. Stuart Chase, an economist and member of President Franklin D. Roosevelt's brain trust who coined the phrase a New Deal, died yesterday at his home in Redding, Conn. He was 97 years old... During the 1960's, Mr. Chase was a strong advocate of the Great Society programs of President Lyndon B. Johnson... Mr. Chase opposed warfare and aligned himself with isolationists who opposed United States entry into World War II. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ Norman Silber. "Chase, Stuart"; http://www.anb.org/articles/14/14-00950.html; American National Biography Online Feb. 2000. Access Date: Wed Nov 06 2013 16:06:31 GMT-0500 (EST) Copyright © 2000 American Council of Learned Societies. Published by Oxford University Press.
  3. ^ 1 2 Westbrook, Robert B. "Tribune of the Technostructure:the Popular Economics of Stuart Chase". American Quarterly, Vol.32, Autumn 1980, pp. 387–408.
  4. ^ Chapman, Richard N., "A Critique of Advertising: Stuart Chase on the "Godfather of Waste"" in Sammy Richard Danna (ed.), Advertising and Popular Culture: Studies In Variety and Versatility. Popular Press, 1992 ISBN 0-87972-528-1 (p.23-29).
  5. ^ 1 2 3 4 5 Silber
  6. ^ http://books.google.com.kh/books?id=JAwAAAAAMBAJ&pg=PA3&lpg=PA3&dq=Technical+alliance+stuart+chase&source=bl&ots=MPTyW-zy0w&sig=0QclptKL7mkHLA5mb5sp52zVrJg&hl=en&sa=X&ei=eVM8UfDIG4-ZiAfXj4DgCg&ved=0CEQQ6AEwBA#v=onepage&q=Technical%20alliance%20stuart%20chase&f=false Retrieved March-10-13
  7. ^ http://books.google.com.kh/books?id=I1hayhB0DEYC&pg=PA136&lpg=PA136&dq=Technical+alliance+stuart+chase&source=bl&ots=o1NUGm8Esa&sig=SXJx2vKVuTTggfLqQ4vSB71GB00&hl=en&sa=X&ei=eVM8UfDIG4-ZiAfXj4DgCg&ved=0CEYQ6AEwBQ#v=onepage&q=Technical%20alliance%20stuart%20chase&f=false Retrieved March-10-13
  8. ^ 1 2 3 Stuart Chase, "Nineteen Propositions About Communism: An Editorial". The Saturday Review of Literature, April 5, 1952, (pp. 20–21).
  9. ^ Gillespie, Nick (בינואר 2008). "Remembering 'the forgotten man'". Reason. 39 (8). נבדק ב-2010-06-07. The last sentence of Chase's book is, 'Why should Russians have all the fun remaking a world?' {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Chase, Stuart – The Road We Are Traveling, Page 95, 1942
  11. ^ Chase, Stuart – The Road We Are Traveling, Pages 57, 58 – 1942
  12. ^ Chase, Stuart – The Road We Are Traveling, Page 94, 1942
  13. ^ Chase, Stuart; Tugwell, Rexford; Dunn, Robert (1928). "Catalog Record: Soviet Russia in the second decade". HathiTrust. נבדק ב-15 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ https://web.archive.org/web/20141006120956/http://www.presidency.ucsb.edu/ws/?pid=2299