סטימצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של סטימצקי
חנות טיפוסית של רשת סטימצקי

סטימצקי היא הרשת הגדולה בישראל לחנויות ספרים, ושייכת לקרן מרקסטון.

בשנת 2005 הפעילה הרשת 150 חנויות, בבעלות הרשת ובבעלות זכיינים, ומכירותיה הוערכו ב-400 מיליון שקל (מתוך היקף שוק של 1.7 מיליארד שקל). בנוסף לספרים וכתבי עת, נמכרים בחנויות הרשת תקליטורי מוזיקה, קלטות וידאו ותקליטורי DVD. בנוסף לחנויות מפעילה הרשת אתר אינטרנט למכירת ספרים. סטימצקי גם מפיצה עיתונים וכתבי עת זרים לחנויות שאינן חלק ממנה. משרדיה הראשיים של הרשת נמצאים בפתח תקווה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתה של הרשת בחנות ספרים שהקים יחזקאל סטימצקי בשנת 1925 ברחוב יפו בירושלים. באותה שנה נפתחה חנות נוספת בחיפה. בשנת 1927 נפתחה חנות בביירות, ובמהלך מלחמת העולם השנייה נפתחו חנויות בבגדד, בקהיר, באלכסנדריה ובדמשק. כמו כן נפתחה חנות גדולה ברחוב אלנבי בתל אביב. בעקבות הכרזת המדינה הולאמו החנויות שבארצות ערב, והרשת נותרה עם שלוש החנויות שבישראל. בחנות הגדולה בתל אביב עבדו למעלה מ-40 עובדים‏[1].

ב-1963, עם שחרורו מצה"ל, הצטרף ערי סטימצקי, בנו של יחזקאל סטימצקי, לעסקי הרשת. כעבור כעשר שנים מונה למנכ"ל והחל בפיתוחה המואץ של הרשת. עד תחילת 2007 שימשה אחותו אליאורה שוורץ כקניינית של כל מה שאינו ספרים או כתבי עת.

התפתחותה של רשת "סטימצקי" שינתה את פני ענף מכירת הספרים בישראל, משוק הטרוגני של חנויות עצמאיות רבות, לשוק ריכוזי שעיקרו רשתות שיווק חזקות. מול רשת "סטימצקי" קמו רשתות מתחרות כמו "ליריק", "כתר", ברונפמן" "מודן" ועוד, אך מרביתן התפרקו תוך שנים מעטות, או מוזגו לתוך סטימצקי. בשנת 1995 רכשה סטימצקי מההסתדרות את רשת "ספרי", שכללה 7 חנויות.

במשך שנים רבות, עד לפתיחתן של חנויות הספרים באינטרנט, הייתה רשת סטימצקי, ובפרט חנויותיה הגדולות, מקור עיקרי לרכישת ספרים באנגלית בישראל.

בשנת 2002 קמה רשת "צומת ספרים", שהפכה למתחרה עיקרית ל"סטימצקי". התחרות בין הרשתות חזקה, ומביאה להנחות בשתי הרשתות ולמבצעים עם לקוחות אסטרטגיים, כמו בנקים וחברות סלולר. הנפגעות העיקריות ממבצעי ההנחות הן החנויות העצמאיות.

במהלך שנותיה עסקה סטימצקי במידה מצומצמת גם בהוצאה לאור של ספרים. בתחילת 2005 עשתה צעד מהותי בתחום זה, עם הקמתה של הוצאת כתר ספרים, שבה החזיקה סטימצקי ב-48% ו"כתר הוצאה לאור" ב-52%. במאי 2008 צומצם חלקה של סטימצקי ל-19% בלבד, (יתרת חלקה של סטימצקי נמכרה ל"כתר הוצאה לאור")‏[2].

באוקטובר 2006 מכר ערי סטימצקי את הרשת לקרן מרקסטון[3]. ערי סטימצקי המשיך בתפקידו כיו"ר פעיל של הרשת, אך בספטמבר 2007 פורסם כי ערי סטימצקי עומד לפרוש מתפקיד יו"ר של הרשת, ושאת מקומו ימלא אמיר קס, מנכ"ל משותף של קרן מרקסטון‏[4]. באוגוסט 2006 מונתה איריס בראל למנכ"ל הרשת, במקומו של יהושע מצליח, שהיה מנכ"ל הרשת במשך 30 שנה.‏[5] בראל בקשה להגדיל את העיסוק של הרשת במכירת משחקים וציוד משרדי‏[6].

חלון הראווה של חנות "סטימצקי" ברמת השרון מוקדש כולו לקידום מכירות של ספר יחיד

בשנת 2011 הוקמה "חממה ספרותית", הוצאת ספרים בתשלום‏[7].

בשנים 2011-2012 צברה סטימצקי הפסדים כבדים, ובשנת 2014 הזרימה קרן מרקסטון כספים לרשת‏[8]. סטימצקי פעלה בתקופה זו למען חקיקת החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל.

מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים שבהן שלטה משפחת סטימצקי בחברה, הופנתה אל הרשת ביקורת על עיצוב החנויות הספרטני והמבחר המוגבל בכל חנות. לרגל כניסתה לתפקיד, הבטיחה המנכ"ל החדשה, בראל, לשפר את התדמית והעיצוב, ולפתוח סניפי דגל גדולים ומרווחים בערים הגדולות.

מאפיין בולט לעין בעיצוב חלונות הראווה ברבות מחנויות הרשת הוא הקדשת כל חלון הראווה לספר יחיד. להערתה של העיתונאית אסנת כותן, "זה מקום שיכול לקנות מי שיש לו כסף", הגיב ערי סטימצקי:

זה נכון. ככה זה בקמעונאות. בנוסף לספרים שאנחנו רוצים לקדם יש מו"ל שרוצה לקדם את הספרים שלו והוא יכול לשלם לנו עבור דברים כאלה כפי שהוא משלם על פרסום בעיתון לקידום ספר או עבור שכירת יחצן שיסדר לסופר כתבות בעיתונות. זה דבר שמקובל בקמעונאות וברשתות שיווק בארץ וגם בעולם. אבל אנחנו לא מתנים תשלום בשביל אחזקת הספר אלא רק עבור פעילות שיווקית יוזמת‏[9].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפני סכסוך עבודה בבימ"ס סטימאצקי, דבר, 1 במרץ 1955
  2. ^ גלי ברגר, מנכ"לית סטימצקי מספרת מדוע הרשת נפרדה מכתר, באתר כלכליסט, 13 במאי 2008
  3. ^ קרן מרקסטון רכשה את סטימצקי, באתר וואלה!, 16 באוקטובר 2005
  4. ^ מרב יודילוביץ'ערי סטימצקי פורש , באתר ynet‏, 2 בספטמבר 2007
  5. ^ גלי ברגר, מרקסטון מינתה את איריס בראל כמנכ"לית רשת סטימצקי, באתר TheMarker‏, 15 באוגוסט 2006
  6. ^ עדי דברת-מזריץ, מנכ"לית סטימצקי: "המכירות ברשתות הספרים בחודש מארס - קטסטרופה", באתר TheMarker‏, 31 במרץ 2014
  7. ^ עידן יוסף, "כותבות למגירה: סטימצקי ואורנג' השיקו חממה ספרותית"[1], אתר News1, מאי 2011
  8. ^ אילנית חיות, ‏סטימצקי: מרקסטון הזרימה 10 מ' ש' - נשלם לספקים, באתר גלובס, 9 באפריל 2014
  9. ^ אסנת כותן, בולעת ספרים, באתר nrg מעריב, 17 ביוני 2005