סטיקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיקרים מודבקים על רכב
סטיקרים פוליטיים בישראל (2002)

סטיקר (על־פי האקדמיה ללשון העברית: דִּבְקִית[1]) הוא מדבקה אשר מציגה בדרך־כלל עמדות מסוימות, באה לפרסם עסק או עמותה כלשהם, או כשעשוע היתולי. הסטיקרים מחולקים בדרך־כלל במפגשים או בסניפים של הארגון אותו הסטיקר מייצג. גודלו של הסטיקר אינו עולה בדרך־כלל על גודלו של חצי עמוד A4 (לאורך) וצורתו היא לרוב מלבן או מעגל.

נהוג להדביק את הסטיקרים על השמשה האחורית של הרכב או מתחתיה, על דלת הבית או על דלתות וקירות במבנים ציבוריים.

בישראל הפכו הסטיקרים למצרך פופולרי מאז שנת 1995 שבה הופץ הסטיקר "שלום, חבר" בעקבות רצח רבין בכ־750,000 עותקים.

הסטיקרים מאופיינים בסיסמאות קליטות או במשפטים קצרים הממצים בתוכם רעיון כלשהו. לרוב, הסטיקרים צבועים ומעוצבים בהתאם לתוכנם, בפוליטיקה למשל, הם צבועים בצבע של המפלגה (הליכוד והעבודה - כחול. מרצ ועלה ירוק - ירוק).

ריבוי הסטיקרים על גבי כלי רכב הביא את דויד גרוסמן לכתוב את השיר "שירת הסטיקר" שכל מילותיו לקוחות מסטיקרים. השיר מבוצע על ידי להקת הדג נחש ויצא ב-2004.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילה דִּבְקִית, באתר האקדמיה ללשון העברית