סטמפורד ברידג'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטמפורד ברידג'
Stamford Bridge.jpg
מיקום לונדון, אנגליה
נפתח 1877
בעלים Chelsea Pitch Owners
מפעיל צ'לסי
משטח דשא
אדריכל ארצ'יבלד לייטץ' (1877)
קבוצות ביתיות צ'לסי
מספר מושבים 42,055
ממדי משטח 100 × 68 מטר
סטמפורד ברידג'
(למפת לונדון רגילה)
מיקום סטמפורד ברידג' במפת לונדון
 
סטמפורד ברידג'
סטמפורד ברידג'

סטמפורד ברידג' (Stamford Bridge) הוא אצטדיון כדורגל ברובע האמרסמית' ופולהאם שבלונדון, מגרשה הביתי של צ'לסי. האצטדיון מכיל 42,055 מקומות והוא האצטדיון השלישי בגודלו בלונדון (אחרי אצטדיון וומבלי הלאומי ואצטדיון האמירויות של ארסנל) והשמיני בגודלו בפרמייר ליג.

האצטדיון נפתח בשנת 1877, והיה בשימוש בעיקר לאתלטיקה עד 1904 כאשר נרכש על ידי בעלים חדשים שרצו למשוך אליו קבוצת כדורגל מקצועי. בהתחלה הוא הוצע לפולהאם אבל הם סרבו. במקום זאת, צ'לסי הוקם כמועדון חדש ונכנס לליגה בשנת 1905.

בתחילת דרכו היה מסוגל האצטדיון להכיל כ-100,000 צופים, דבר שהפך אותו לאצטדיון השני בגודלו באנגליה, עד אשר נבנה אצטדיון וומבלי. עם השנים, ולאחר שעוצב מחדש, קטנה תכולתו של האצטדיון עד שהגיע לתכולתו כיום.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממפות מהמאה ה-18 ניתן לראות את מסלולו של "ערוץ סטנפורד", יובל של נהר התמזה, הזורם לאורך נתיב שכיום הוא מסילת הברזל העוברת צמוד לגב היציע המזרחי של האצטדיון. מעל יובל זה היו שני גשרים: גשר סנפורד בדרך פולהאם (לעתים מכונה גשר צ'לסי הקטן) וסטנברידג' בדרך קינג, כיום ידוע כגשר סטנלי.

ערוץ סטנפורד, גשר סנפורד וסטנברידג' תרמו בדרך כלשהי לשם האצטדיון, וכנראה שלשם יש גם קשר לקרב הידוע כקרב גשר סטמפורד ביורקשייר, שבו ניצח המלך הרולד גודווינסון את הויקינגים ב-1066 זמן קצר לפני שהובס על ידי הנורמנים בקרב הייסטינגס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'לסי היא הקבוצה היחידה ששיחקה באצטדיון אחד, הסטמפורד ברידג'. הסטמפורד ברידג' נפתח ב-1877 כבית לקבוצת האתלטיקה של לונדון, והיה רק בשביל המטרה הזאת. ב-1904 האחים גאס וג'וסף מירס קנו את האצטדיון במטרה שהאצטדיון יארח משחקי כדורגל. האצטדיון הוצע לפולהאם אבל הם סירבו. האחים מירס חשבו למכור את האצטדיון לחברת רכבות. האדריכל ארצ'יבלד לייטץ' שעיצב את האצטדיונים האייברוקס, הסלטיק פארק והאמפדן פארק הושכר במטרה לבנות את האצטדיון.

אצטדיון הסטמפורד ברידג' עוצב כמו קערה, והיה בעל תכולה של 100 אלף צופים. בשנות ה-30 נבנתה מדרגה בצד הדרומי של האצטדיון וגג שכיסה חמישית מהיציע. בסופו של דבר זה נודע בשם "Shed End", הבית של אוהדי צ'לסי הכי נאמנים וקולניים, בעיקר בשנות ה-60, ה-70 וה-80.

במהלך שנות ה-60 וה-70, צ'לסי תיכננה לבנות אצטדיון בעל 50 אלף מקומות ישיבה. העבודה החלה ביציע המזרחי בתחילת שנות ה-70, אך העלויות הגבוהות שכמעט גרמו לצ'לסי לפשוט את הרגל הובילו להפסקת העבודות ולמכירת הבעלות על השטח. אחרי מאבק משפטי ארוך, רק באמצע שנות ה-90 העתיד של האצטדיון היה מובטח והעבודות התחדשו. החלקים הצפוניים, המערביים והדרומיים הפכו למקומות ישיבה והובאו יותר קרוב למגרש.

הבעלות על הסטמפורד ברידג' ועל זכויות השם צ'לסי שייכות לארגון ה-"Chelsea Pitch Owners" שבו האוהדים מחזיקים במניות. ה-CPO נוצר כדי שהאצטדיון לא ימכר בשנית. משמעות הדבר היא שלא ניתן להעביר את הקבוצה למקום אחר ולהמשיך להשתמש בשם Chelsea FC.

יציעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יציע מת'יו הארדינג, תכולה: 10,884.
  • היציע המזרחי, תכולה: 13,432
  • יציע אומברו, תכולה: 6,814
  • היציע המערבי, תכולה: 10,925
  • בסך הכל, 42,055 מקומות ישיבה

משחקים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אצטדיוני הפרמייר ליג

אולד טראפורד (מנצ'סטר יונייטד) • אצטדיון אנפילד (ליברפול) • אצטדיון בריטניה (סטוק סיטי) • אצטדיון האור (סנדרלנד) • אצטדיון האמירויות (ארסנל) • אצטדיון קארדיף סיטי (קארדיף סיטי) • אצטדיון ליברטי (סוונסי) • אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר (מנצ'סטר סיטי) • אצטדיון סנט מרי (סאות'המפטון) • אצטדיון קיי סי (האל סיטי) • בוליין גראונד (וסטהאם יונייטד) • גודיסון פארק (אברטון) • ההות'ורנס (וסט ברומיץ' אלביון) • וייט הארט ליין (טוטנהאם הוטספר) • וילה פארק (אסטון וילה) • סטמפורד ברידג' (צ'לסי) • סלהרסט פארק (קריסטל פאלאס) • סנט ג'יימס פארק (ניוקאסל יונייטד) • קארו רוד (נוריץ') • קרייבן קוטג' (פולהאם)