סטנט

סטנטים

סטנט (מאנגלית: Stent; בעברית תומכן)‬ הוא קפיץ מתכת מרושת שמוחדר בתהליך הצנתור, על ידי רופא קרדיולוג, לעורק סתום בלב. תפקידו של הסטנט לשמור שהעורק, המזין חלק מסוים בשריר הלב, יישאר פתוח למעבר דם.

הסטנט קרוי על שמו של רופא בריטי מהמאה ה-19, צ'ארלס סטנט שפיתח אמצעי לסימון טביעות שיניים. הראשון שהשתמש בכינוי סטנט היה יאן אסר. [1]

טכנולוגיית הצנתורים הוצגה לראשונה בספטמבר 1977 על ידי ד"ר אנדריאס גרונציג, רופא גרמני, שלקח מטופל בן 38 עם היצרות קשה של 80% בעורק הקדמי היורד של הלב, ובמקום לבצע בו בדחיפות ניתוח מעקפים מסוכן - הכניס אותו לטיפול קצר ולא כואב של חצי שעה בציריך. בתום הפרוצדורה, בלי שהיה צריך לנסר לו את עצם בית החזה ולהעביר אותו ניתוח לב פתוח מסוכן - יצא המטופל כאשר העורקים הכליליים שלו חופשיים מפלאק (הצטברות של שומן וסידן), וללא ההיצרות שהייתה בהם קודם לפעולה. המטופל האריך ימים שנים רבות לאחר הטיפול.

קפיץ המתכת הינו מתקן גלילי קשיח שקוטרו כקוטר העורק אליו הוא מוחדר. ההחדרה נעשית באמצעות הצנתר. הסטנט מותקן בחלקו הפנימי של העורק הסתום ומונע בצורה מכנית את הצרותו המחודשת. הסטנט הראשון בעולם אושר לשימוש ב-1994, ואיפשר לפתוח את הסתימות בעורקים באמצעות בלון, ואז להשאיר במקום מעין "פיגום", שימנע מהם היצרות חוזרת באותו חלק של העורק.

יש סטנטים העשויים מחומר בעל זיכרון תצורה (ניתינול) כך שניתן להובילם ליעדם בצורה מכווצת והם מתרחבים בתוך העורק.

ישנם שני סוגים עיקריים של סטנטים: רגיל, ומצופה. סטנט מצופה תרופה הנו פיתוח של הסטנט הרגיל. הציפוי מהווה פתרון לבעיית היצרות חוזרת הקיימת בחלק מהמקרים. הסטנט משחרר תרופה אשר מעכבת גידול של תאי העורק. בעיה זו הוותה אתגר גדול לקרדיולוגים אשר עסקו בתחום, ועל כן אומצה טכנולוגיה זאת בהתלהבות על ידי השוק.

בעיות בשימוש בסטנט המצופה

לאחר בחינת תוצאות ההשתלה לאורך זמן, העלו מחקרים את הממצא הבא: ציפוי התרופה מעלה את ההסתברות להיווצרות קרישי דם בתוך הסטנט כמעט פי שניים - מ- 0.7% ל- 1.2%. יחד עם זאת, הסיכוי להצרות מחודשת של הסטנט פחת. מחקרים מוקדמים הראו סיכוי גבוה יותר לתמותה עם הדורות הראשונים של תומכנים מסוג זה ועל כן פחתה מעט ההתלהבות משימוש בסטנטים מצופים. בעיה נוספת הצצה בעת ההשימוש בסטנט מצופה התרופה היא הצורך של המנותח לקחת תרופות מדללות דם מסוג קלופידוגרל למשך תקופה של שנה לפחות, לעומת תקופה של כחודש לאחר השתלת סטנט שאינו מצופה.

הדור החדש של סטנטים

לאחרונה קיימות עדויות לפיהן ייתכן שתומכנים מדורות חדשים יותר מהווים בכל זאת פתרון טוב לבעיות קליניות שונות .

פריצת דרך בתחום הושגה לאחרונה על ידי פיתוח סטנט, אשר מפחית בצורה ניכרת היצרות חוזרת של העורקים, לא על ידי תרופה אלא על ידי ציפוי של רשת מיקרונית על גבי הסטנט. הציפוי מפזר את הלחץ אשר מפעיל הסטנט על הדופן ומפחית את הגרוי ליצירה מוגברת של תאים בדופן התא. תוצאה זאת היא נגזרת של הפתרון עליו עמלו המפתחים למניעת תסחיפים בדם כתוצאה מצינתור. סטנט זה הוא הדור הרביעי של הסטנטים, ונכנס לשימוש בהדרגה ברחבי העולם.

ראו גם

• קרדיולוגיה
• מחלת לב כלילית

קישורים חיצוניים

• איור המתאר תהליך החדרת סטנט לעורק כלילי בלב באמצעות קטטר
• ד"ר אריאל רוגין, ‏דילמה בחדר הצנתורים: תומכן STENT מצופה תרופה או לא מצופה? - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 15/11/2007
• סיכום מאמרים עדכניים בנושא תומכן מצופה לעומת תומכן מתכת
• על הצנתור הראשון בישראל
• על הצנתור הראשון בעולם
• אנדראס גרונציג בוויקיפדיה באנגלית

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.