סטניסלב קוסיאור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטניסלב קוסיאור
(6 בנובמבר 1889; ונגרוב (האימפריה הרוסית, כיום בפולין) - 26 בפברואר 1939; מוסקבה) (בגיל 49)
Kosior.jpg

סטניסלב קוסיאור
שם בשפת המקור Станислав Викентьевич Косиор
מדינה אוקראינה
מזכיר המפלגה הקומוניסטית באוקראינה
תקופת כהונה 1919 - 1920 (כשנה)
הקודם בתפקיד עמנואל קווירינג
הבא בתפקיד ויאצ'סלב מולוטוב
המזכרי הראשון של המפלגה הקומוניסטית באוקראינה
תקופת כהונה 1928 - 1938 (כ־10 שנים)
הקודם בתפקיד לזר קגנוביץ'
הבא בתפקיד ניקיטה כרושצ'וב

סטניסלב קוסיאורפולנית: Stanisław Kosior;‏ (6 בנובמבר (18 בנובמבר) 1889 - 26 בפברואר 1939), היה מהפכן רוסי, מנהיג המפלגה הקומוניסטית באוראקינה בשנות ה-30. נחשב לאחד האחראים הראשים להולודומור, נהרג במהלך הטיהורים הגדולים.

סטניסלב קוסיואר נולד בעיירה ונגרוב (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום בפולין) למשפחת פועלים. למשפחה היו 5 בנים ולפחות ארבע מהם היו פעילים מהפכנים. לאחר מספר שנים המשפחה עברה להתגורר בעיירה בקרבת רוסטוב על דון. בשנת 1902 קוסיאור סיים את לימודיו בבית הספר המקצועי והחל לעבוד במפעל המקומי. במהלך מהפכת 1905 הוא השתתף בשביתות ובשנת 1907 הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית. בשנת 1910 הוא ארגן קבוצת כדורגל שלמעשה הייתה כיסוי לפגישות מהפכנים. קוסיאור נעצר מספר פעמים לתקופות קצרות ובשנת 1911 הוגלה לאזור דנייפרופטרובסק. קוסיאור ירד למחתרת והמשיך בפעילות מפלגתית בשטח אוקראינה ובשנת 1915 עבר למוסקבה. בהיותו במוסקבה הוא נעצר ונשלח למחוז אירקוטסק.

לאחר מהפכת פברואר קוסיאור חזר לסנקט פטרבורג והיה פעיל במנגנון המפלגתי.

לאחר מהפכת אוקטובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך דיונים על חוזה ברסט-ליטובסק הוא התנגד לחתימה על ההסכם.

קוסיאור היה בין מנהיגי הקומוניסטים באוקראינה החל משנת 1918. במרץ 1918 הוא היה קומיסר העם לענייני האוצר בממשל המקומי. לאחר שהצבא הגרמני השתלט על השטח הוא ירד למחתרת. ממאי 1919 ועד לדצמבר 1920 קוסיאור היה מזכיר של המפלגה הקומוניסטית באוקראינה. לאחר סיום הכהונה הוא עבר לתפקיד במנגנון המפלגתי בסיביר. בשנים 1925 -1928 קוסיאור פעל במוסקבה.

בשנת 1928 קוסיאור חזר לקייב והיה מנהיג המפלגה המפלגתית במשך 10 שנים. במציאות הסובייטית זה היה התפקיד הבכיר באוקראינה. בשנת 1930 הוא נכלל בפוליטביורו.

בהיותו מזכיר המפלגה הוא פעל לקידום הקמת הקולחוזים באוקראינה ויישום מדיניות חיסול מעמד הקולאקים. לאחר יישום מדיניותו בתחום הכלכלי התרחש באוקראינה הולודומור שבמהלכו נפטרו מרעב מיליוני אנשים. בשנת 1935 הוענק לקוסיאור עיטור לנין על תרומתו לקידום החקלאות הסובייטית. במהלך הטיהורים הגדולים קוסיאור היה חבר ב"שלישייה" שאישרה עשרות אפלי הוצאות להורג. במאי 1937 הוא דיווח על מציאת אויבי עם רבים במנגנון המפלגתי בקייב. בתקופת כהונתו שראש המפלגה נקראו על שמו עיירה ותחנת רדיו מרכזית של קייב.

בינואר 1938 קוסיאור הועבר למוסקבה וקודם לסגן הראשון של יושר ראש מועצות הקומיסרים העממיים (סגן ראש הממשלה). ב-3 במאי 1938 הוא פוטר מכל תפקידיו, הואשם בחברות באגרון צבאי פולני ונעצר. בהתאם לעדויות של אשתו, עינויים לא גרמו לכך שקוסיאור יחתום על הודעה בבגידה במדינה. עובדי נ.ק.וו.ד אנסו לנגד עיניו את ביתו בת ה-16 כצעד לחץ נוסף. קוסיאור חתם על ההדועה הנדרשת אך ביתו התאבדה.

ב-26 בפברואר 1939 הוא נשפט להוצאה להורג שבוצע באותו יום. ב-14 במרץ 1956 הוא זוכה מכל אשמה.

ב-13 בינואר 2010 בית המשפט בקייב הכריז שקוסיאור היה בין מארגני הולודומור באוקראינה.