סטנלי מק'קריסטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטנלי אלן מק'קריסטל
Gen. McChrystal News Briefing2010 cropped2.jpg
מק'קריסטל במסיבת עיתונאים בפנטגון
נולד 14 באוגוסט 1954
מקום לידה ארצות הברית
השתייכות Seal of the US Department of the Army.svg צבא ארצות הברית
דרגה גנרל (צבא ארצות הברית) גנרל
תפקידים צבאיים

מפקד רגימנט הריינג'רס ה-75,
מפקד JSOC,
מפקד כוחות ארצות הברית וכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי באפגניסטן

מלחמות וקרבות

מלחמת המפרץ, מלחמת אפגניסטן,
מלחמת עיראק

עיטורים

כוכב הארד
אות לגיון ההצטיינות,
אות הצטיינות מחלקת ההגנה האמריקאית

סטנלי אלן מק'קריסטלאנגלית: Stanley Allen McChrystal; נולד ב-14 באוגוסט 1954) הוא גנרל בדימוס בצבא ארצות הברית. מק'קריסטל שימש בין השאר בתפקידים כעוזרו של יושב ראש המטות המשולבים, מפקד הכוחות המיוחדים המשולבים (JSOC) ושימש בתפקידו האחרון כמפקד כוחות ארצות הברית וכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי באפגניסטן.

במהלך הקריירה הצבאית שלו זכה מק'קריסטל להצלחות לצד ביקורות. תחת פיקודו הצליחו הכוחות המיוחדים (JSOC) להרוג את אבו מוסעב א-זרקאווי, מנהיג ארגון הטרור אל-קאעידה בעיראק. מנגד, נמתחה עליו ביקורת במספר מקרים, ובראשם בעקבות התבטאות ביקורתית פומבית שמתח על סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בראיון לכתב העת רולינג סטון.‏[1] מק'קריסטל נאלץ לבסוף להתפטר מתפקידו, כשנה לאחר שמונה, ולבסוף פרש מחיי הצבא.

מק'קריסטל זכה לעיטור כוכב הארד, עיטור אות לגיון ההצטיינות ואות הצטיינות מטעם מחלקת ההגנה של ארצות הברית.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מק'קרסיטל החל את דרכו בצבא ארצות הברית ב-1972 עם הרשמו למכללה הצבאית ווסט פוינט[2]. לאחר שסיים את חוק לימודיו ב-1976, והוסמך כקצין בדרגת לוטנט, התנדב מק'קריסטל לכוחות המוטסים של צבא ארצות הברית. בתפקידו הראשון שימש כמפקד מחלקה ברגימנט הרגלים ה-504 של הדיוויזיה המוטסת ה-82 שבסיסה בפורט בראג. ב-1978 התקבל לאקדמייה הצבאית ללוחמה מיוחדת על שם קנדי בפורט בראג והחל במסלול אימון בכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, ולאחריהם מונה למפקד פלגת כוחות מיוחדים. ב-1980 חזר למסלולי ההכשרה - הפעם כקצין חי"ר מתקדם באקדמיה הצבאית בפורט בנינג.

לאחר תפקידים שונים, בהם קצין מודיעין בדרום קוריאה בעבור כוחות האו"ם באזור, התקבל מק'קריסטל לריינג'רס ושימש ביחידה בתפקידים שונים החל ב-1985. ב-1989 יצא ללימודי פיקוד ומטה במכללת הצי ברוד איילנד. לאחר לימודיו שימש כקצין פעולות מבצעים מיוחדים בפיקוד הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, לרבות בתקופת מלחמת המפרץ.

לאחר מספר תפקידים פיקודיים ביחידות שונות, ובהן בפיקוד המבצעים המיוחדים, מונה למפקד גדוד הצנחנים השני ברגימנט הרגלים ה-504. לאחר מכן שב מק'קריסטל לריינג'רס, הפעם כמפקד הגדוד השני ברגימנט הריינג'רס ה-75 ולאחר מכן מונה למפקד רגימנט הריינג'רס ה-75. לאחר תקופה קצרה בה שימש כעמית לעניינים צבאיים במועצה ליחסי חוץ בניו יורק (Council on Foreign Relations) חזר לשרת בצבא בתפקידים פיקודיים ותפקידי מטה בכירים, בין השאר במסגרת מלחמת אפגניסטן ולקראת הפלישה לעיראק במסגרת מלחמת המפרץ השנייה.

ב-2003, עם תחילת המלחמה, מונה מק'קרסיטל למפקד פיקוד המבצעים המיוחדים המשולבים אשר פעלו בעיראק כנגד כוחותיו של סאדאם חוסיין וארגוני טרור כגון הטאליבן ואל-קאעידה. תחת פיקודו היחידה הובילה פעולות מיוחדות רבות ובהן לכידתו של סדאם חוסיין לאחר הפלישה והתנקשות בחיי מנהיג אל-קאעידה במדינה, אבו מוסעב א-זרקאווי. לצד הצלחות מק'קריסטל ספג גם ביקורת בעקבות כהונתו כמפקד היחידה. שמו עלה בפרשת מותו של כוכב הפוטבול האמריקאי שהתגייס לצבא ארצות הברית, פט טילמן, אשר נהרג מאש ידידותית. מק'קריסטל חתם על מסמך שציין כי טילמן נפל מידי אש אויב, אך ציין לאחר מכן כי היו לו ספקות בנושא. במקרה אחר הועלו טענות כנגד פקודיו בגין הפעלת כוח בלתי סביר בחקירת שבויים. לאחר 3 שנים כמפקד JSOC עבר מק'קריסטל לתפקידי מטה בכירים אחרים, בהם עוזרו של יושב ראש המטות המשולבים[3].

ב-2008 החל ברק אובמה את כהונתו כנשיא ארצות הברית. אובמה נבחר, בין השאר, על בסיס הבטחות להביא לשינוי במלחמה המתמשכת מימי קודמו באפגניסטן ובעיראק. ב-2009 הורה אובמה להחליף את מפקד כוחות ארצות הברית ובעלות בריתה באפגניסטן, הגנרל דייוויד מק'קירנן, ולמנות תחתיו את מק'קריסטל[4]. מק'קריסטל, עתה גנרל, הוביל את כוחות ארצות הברית ובעלות בריתה באזור במספר מבצעים, מהגדולים ביותר במלחמה מאז תחילתה, ובראשם מבצע מכת החרב.

על אף שעוד לפני שנכנס לתפקיד כוחות ארצות הברית באפגניסטן קיבלו תגבורת משמעותית, המשיך מק'קריסטל להביע בפומבי דרישות לתגבורות נוספות[5] והחווה לעתים דעות בנושאים מדיניים-ביטחוניים הנוגעים למשרד הביטחון ולאפגניסטן. אלו התקבלו לא אחת בביקורת קשה מצד גורמי ממשל. הסאה הוגדשה ביוני 2010, כאשר בראיון לכתב העת רולינג סטון ביקר מק'קריסטל את סגן הנשיא ג'ו ביידן[6]. מק'קריסטל זומן לשיחת בירור עם הנשיא אובמה, עזב את תפקידו כמפקד הכוחות באפגניסטן ולבסוף פרש מהצבא[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]