סטנלי קריימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Stanley Kramer.JPG

סטנלי קריימראנגלית: Stanley Kramer;‏ 29 בספטמבר 1913 - 19 בפברואר 2001) היה במאי ומפיק סרטים אמריקאי זוכה פרס גלובוס הזהב, שנהג לביים סרטים שעסקו בסוגיות חברתיות.

ראשית דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריימר נולד בברוקלין, ניו יורק וגדל עם סבתו בהלס קיצ'ן שבמנהטן. כבר מגיל צעיר היה מעורב בתעשיית הקולנוע: דודו, ארל קריימר, עבד כמפיץ סרטים באולפני יוניברסל ואחר כך היה לסוכן בהוליווד. אמו עבדה כמזכירה באולפני פרמאונט. לאחר סיום לימודיו התיכוניים, למד באוניברסיטת ניו יורק. במהלך השנה השלישית ללימודיו הוצע לו לעבור התמחות באגף התסריטאות באולפני פוקס המאה ה-20. קריימר קיבל את ההצעה על אף שתכנן להמשיך ללמוד בבית ספר למשפטים בתום לימודיו באוניברסיטה.

ב-1941 עבד כעוזר הפקה בשני סרטים, ולאחר שנתיים עזב את העבודה, אולם לא נלחם במלחמת העולם השנייה, כשעבד ביחידת הקולנוע של צבא ארצות הברית בניו יורק. ב-1948 ייסד חברת סרטים בשם "Screen Plays Inc", ביחד עם שלושה שותפים. בשלב זה החל לקבל הכרה כמפיק. הסרט הראשון של החברה אומנם נחל כישלון, אך הסרט השני, האלוף, בכיכובו של קירק דאגלס היה להצלחה, וקיבל שש מועמדויות לפרס האוסקר. בהמשך הפיק הצלחות נוספות ובהן סרט הבכורה של מרלון ברנדו הנידונים לחיים.

באולפני קולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לאחר מכן ב-1951, הארי כהן הנשיא של אולפני קולומביה הציע לקריימר להפיק סרטים תחת חסותו. קריימר קיבל ממנו יד חופשית להפיק סרטים כראות עיניו ותקציב רב. בזמן שקריימר קיבל את ההצעה הוא עוד היה עסוק עד סוף אותה שנה בהפקת הסרט האחרון שלו ב"Screen Plays Inc", בצהרי היום, מערבון שביים פרד זינמן. הסרט קיבל שבע מועמדויות לפרס האוסקר, ובתוכן אחת לקריימר עצמו, כמפיק. הסרט זכה בארבעה פרסים.

באוקטובר 1951 סיים קריימר את השותפות עם קארל פורמן (אחד משותפיו להקמת חברת הסרטים שלו), שהתבקש להעיד על מעורבותו במפלגה הקומוניסטית. קריימר המשיך להפיק סרטים עבור קולומביה כדוגמת מותו של סוכן, הפרוע ו5000 האצבעות של ד"ר טי., שאומנם לא זכו להצלחה כשיצאו לאקרנים בזמנם, אך היום הם נחשבים לסרטים מוערכים.

ב-1953 החליטו קריימר וכהן לסיים את החוזה בן חמש השנים שחתם. סרטו האחרון באולפני קולומביה היה המרד על הקיין, עיבוד לספרו של הרמן ווק. קריימר גילה התנגדות מהצי האמריקני, בו עסק הסרט, בטענה שהסרט מהווה תיאור לא הוגן של הצי. קריימר ליהק לסרט כמה מן הגדולים שבשחקני הוליווד בזמנם, כהמפרי בוגרט וחוזה פרר. הסרט היה להצלחה עצומה והרוויח 11 מיליון דולרים, ובכך פיצה בגדול על כל כשלונותיו הקודמים של קריימר באולפני קולומביה.

כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר "המרד על הקיין" עזב קריימר את אולפני קולומביה וחידש את פעילות אולפן הסרטים שלו, אך הפעם גם ביים את הסרטים. הוא ביים אז את "הגאווה והתשוקה" ו"לא כזר" שהיו עמוסי כוכבים. למזלו של קריימר, הוא הצליח להימנע מלהיכנס ל"רשימה השחורה" של הוליווד שהשפיעה על רבים אחרים מהתעשיית הקולנוע.

הוא ביים את הסרטים הנועזים, על החוף, משפט הקופים ויום הדין בנירנברג. הסרטים הללו היו אמיצים ועסקו בנושאים חשובים. כאנטיגוניזם לסרטים אלו, הוא ביים בשנת 1963 את "מטורף, מטורף, מטורף העולם" - קומדיה פרועה בכיכובו של ספנסר טרייסי. ארבע שנים אחר כך הוא ביים את "נחש מי בא לסעוד?". סרט זה היה שיתוף הפעולה האחרון בין קתרין הפבורן וספנסר טרייסי, וזכה להצלחה קופתית מרשימה, וזכה בשני פרסי אוסקר. סרטיו משנות השבעים היו פחות בולטים.

הוא ביים ארבעה עשר שחקנים שקיבלו מועמדות לפרס האוסקר על הופעותיהם בסרטיו. בשנת 1997 פרסם את האוטוביוגרפיה שלו, שנקראה "A Mad Mad Mad Mad World: A Life in Hollywood". הוא נפטר בפברואר 2001 בלוס אנג'לס, לאחר שסבל מדלקת ריאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]