סטראוטיפיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

תנועות סטראוטיפיות הן תנועות ללא מטרה מוטורית מוגדרת, החוזרות על עצמן באותה הצורה אצל ילדים, בדרך כלל בהקשרים מסוימים, עם יכולת שליטה עצמית מסוימת.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות סטראוטיפיות מתחילות בגיל צעיר. בדרך כלל מתחילות התנועות מתחת לגיל שנתיים ורובן מתחילות לפני גיל 3. תנועות סטראוטיפיות אפייניות ניתנות לזיהוי בקלות. ישנו מיגוון מצומצם של תנועות החוזר על עצמו בילדים שונים. הסוג הנפוץ ביותר של תנועות סטראוטיפיות הינו תנועת ידיים סימטרית בצורות שונות - הצורה הקלאסית נראית כניפנוף ידיים דו צדדי, אך כל תנועה של הידיים יכולה להיות - סיבוב הידיים, תנועות פסינתור (תנועות אצבעות הנראות כנגינה על פסנתר), קיבוע כפות הידיים בתנוחה מסויימת, הבאת הידיים למרכז הגוף ועוד. לעיתים כפות הידיים נמצאות בצידי הגוף, לעיתים מרים הילד את הידיים מעלה ולעיתים הידיים מונחות למטה ליד המתניים. לעיתים ישנן תנועות נילוות נוספות. סוג נוסף של תנועות הינו נידנוד ראש או גוף, קפיצה או סיבוב במקום, הליכה קדימה ואחורה, ועוד. האפייני לתנועות הסטראוטיפיות הוא שהן יכולות להופיע בהקשרים שונים כגון התרגשות, שיעמום, עייפות או כעס. הילדים יכולים להפסיק התנועה אם מבקשים מהם ולעיתים נראים מבויישים. תנועות סטראוטיפיות מופיעות בילדים בעלי התפתחות תקינה, ולעתים בילדים עם הפרעות התפתחות כגון אוטיזם, פיגור שכלי, הפרעות ראיה או שמיעה וכן ילדים בבתי יתומים.

אבחנה של תנועות סטראוטיפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבחנה של תנועות סטראוטיפיות נעשית בעיקר על ידי התבוננות ישירה בילד או בסרטי ווידאו המציגים את תנועות הילד, במידה ואינו מבצע אותן באותו הרגע. ישנה חשיבות להבדיל בין תנועות אלו ובין תנועות אחרות היכולות להיראות כתנועות סטראוטיפיות, כגון טיקים, כוריאה (מחולית), דיסטוניה התקפית, אפילפסיה ועוד. בעלי המקצוע המתעסקים בזאת הם בדרך כלל נוירולוגים לילדים המתמחים בהפרעות תנועה בילדים.

טיפול בתנועות סטראוטיפיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב התנועות חולפות עם הגיל ואינן דורשות טיפול. עיקר ההתייחסות הוא הסבר תואם למשפחה על מהות התנועות. לעיתים נמשכות התנועות לזמן ממושך יותר מעבר לגיל הילדות. במקרים אלו רצוי להיוועץ עם הרופא על אופציות טיפול כגון טיפולים התנהגותיים שנועדו להכחיד התופעה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P medicine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.