סטרואידים אנאבוליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סטרואידים אנדרוגניים אנאבוליים הם הורמונים סטרואידים סינתטיים וטבעיים אשר מעודדים גידול וחלוקת תאים, וכתוצאה מכך גידול של מספר סוגי רקמות ובעיקר שרירים ועצמות. טסטוסטרון הוא אחד מהסטרואידים האנאבוליים הטבעיים החזקים ביותר.

הורמונים אלו נתגלו בתחילת שנות השלושים, ושמשו מאז למגוון שימושים רפואיים בבעיות תיאבון, התבגרות מינית ואף טיפול בסרטן ואיידס. סטרואידים אנאבוליים מאיצים סינתזת חלבונים בגוף, מעלים את מסת השריר, הכוח הפיזי והתיאבון. תופעות לוואי שליליות הן עלייה ברמת ה-LDL וירידה ב-HDL, חטטת, עלייה בלחץ הדם, נזק רעלתי לכבד, תופעות פסיכולוגיות שונות (כגון תוקפנות, קיצונית לעתים) ושינויים במבנה החדר השמאלי בלב. בזכרים עלולה להופיע עקרות זמנית ואטרופיה של האשכים. בנקבות עלול להופיע שיעור יתר ופגיעה במחזור הווסת.

שימוש בספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש מסוג אחר, נעשה בסטרואידים אנאבוליים - כסמים בספורט - על ידי ספורטאים ומפתחי גוף, מתוך דחף תחרותי, ולמרות איסור חמור על כך מצד ארגוני הספורט. לפרסום רב זוכים מקרים שבהם נתפסים ספורטאים במהלך המשחקים האולימפיים בשימוש בחומרים אסורים. המקרה המפורסם ביותר הוא כנראה של בן ג'ונסון, שאיבד את שיאו העולמי בריצת 100 מטר במהלך אולימפיאדת סיאול.