סטז'יז'וב

**סטז'יז'וב**
**Strzyżów**
	סמל סטז'יז'וב סמל סטז'יז'וב
	מראה העיירה סטז'יז'וב
מדינה	פולין
פרובינציה	פודקרפצקיה
מחוז	סטז'יז'וב
ראש העיר	מארק שליבינסקי
תאריך ייסוד	המאה ה-9 ; זכויות עיר ב-1373
שטח	13.89 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	8,482 (2023)
‑ צפיפות	623.3 נפש לקמ"ר (2010)
קואורדינטות	49°52′N 21°48′E / 49.867°N 21.800°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.strzyzow.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי סטז'יז'וב

סטז'יז'וב (בפולנית: Strzyżów, ביידיש: סטריזוב, סטריז'וב, סטריז'יב, סטריזשעוו) היא עיירה בפרובינציית פודקרפצקיה שבפולין, הממוקמת 160 קילומטרים דרומית מזרחית לקרקוב, 75 קילומטרים מערבית לפשמישל ו-30 קילומטרים דרומית מערבית לבירת הפרובינציה ריישא. העיירה ממוקמת בעמק הנהר ויסלוק שהוא יובלו של הנהר סן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבטים סלאבים פגאנים התיישבו באזור סטז'יז'וב במהלך המאה ה-9 ובמקום הוקמה מצודה. במהלך המאה ה-10 התנצרו תושבי האזור. היישוב מוזכר בתעודות מ-1279 בהקשר לגביית מיסים עבור הכנסייה. במהלך המאה ה-13 סבל היישוב מפשיטות חוזרות ונשנות של שבטים טטרים. בין 1373 ל-1397, תקופת שלטונם של לאיוש הראשון וידוויגה זכה היישוב למעמד של עיר. בין המאה ה-15 למאה ה-17 הוקמו בסטז'יזוב שלוש כנסיות, בית עירייה, בית מרחץ, מאפייה, שלוש טחנות קמח, מפעלים לייצור סוכר ואבק שרפה ומסבאה.

בין 1776 ל-1919 נכללה סטז'יז'וב בשטחי ממלכת הבסבורג, האימפריה האוסטרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1890 נבנתה מסילת הרכבת מריישא ליאסלו שנתיבה עבר דרך העיירה, והעניין סייע לפיתוחה הכלכלי. ב-1895 פרצה דליקה גדולה בסטז'יז'יב אשר גרמה לנזקים כבדים לחלק מבתיה שהיו בנויים מעץ ובעקבותיה נבנו מבני מגורים חדשים מלבנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה עברה סטז'יז'וב לחזקת הרפובליקה הפולנית השנייה. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה העיירה על ידי הוורמאכט ותושביה היהודים גורשו אל מחנות ההשמדה. במהלך שנות ה-60 חל פיתוח כלכלי בעיר והוקמו בה מפעלי תעשייה, אך לאחר קריסת השלטון הקומוניסטי בפולין חלה הרעה משמעותית בכלכלת העיירה.

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית ימי הקהילה והתבססותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מניחים שיהודים התיישבו במקום בראשית המאה ה-17. העדות הכתובה המוקדמת ביותר לנוכחות יהודים בעיירה היא מ-1606. סטז'יז'וב נכללה ברישומי ועד ארבע ארצות. ב-1657 פלש לאזור גיירג' ראקוצי השני נסיך טרנסילבניה והחריב את העיירה. מאוחר יותר שוקמה העיירה וב-1673 התיישבו בה 20 משפחות יהודיות ומקרבן נמנו גם סוחרים אמידים.^[1] בהמשך הוקם במקום בית עלמין והמצבה הקדומה ביותר במקום תוארכה ל-1742. ב-1747 מנתה הקהילה 350 נפשות שהיוו מחצית מתושביה וב-1785 התגוררו בסטז'יז'וב 508 יהודים שהיוו שליש מתושביה.^[2] במועד זה הייתה הקהילה עצמאית ולה בית כנסת ובית מדרש.

בני הקהילה היו סוחרים ואומנים ומרבית המסחר בסטז'יז'וב נתון היה בידם. באמצע המאה ה-19 הוקם בית כנסת חדש מלבנים.^[1] ב-1859 נמנו בסטז'יז'וב 859 יהודים.^[3]

רבני העיירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה נודעה ברבניה ובלמדניה. מסורת מפי הרב צבי אלימלך שפירא מבלאז'וב מספרת שאף רב מרבני העיירה לא כיהן בה עד סוף ימיו, אם כי הרבנים מזמנו עד השואה כיהנו עד פטירתם. רבני העיירה (מ-1782) היו אברהם אריה לייב הלוי בן יהודה (רבו של הרב משה טייטלבוים ה"ישמח משה"), שמואל הלוי גלאנטי, נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ, צבי אלימלך שפירא מדינוב, אלעזר שפירא מלנצהוט בנו של רבי צבי אלימלך (כיהן מ-1838 עד 1857 אז עבר ללנצהוט), ישראל דב גילרנטר בעל ה"רביד הזהב" תלמידו של הרב נפתלי מרופשיץ, שלמה שפירא (מייסד חסידות מונקאטש) בנו של הרב אלעזר שפירא.

הרב שלמה שפירא לא היה מרוצה מתפקידו וניסה לעוזבו כמה פעמים. ב-1882 עת הוצעה לו רבנות מונקאץ', עזב את סטז'יז'וב ביחד עם בנו הרב צבי הירש ונכדו חיים אלעזר. לאחר שעזב ביקשו אנשי עירו ממנו שיחזור אך סירב. בני הקהילה ניסו להציע את התפקיד לבנו הרב משה יהודה ליב שפירא שכיהן עד אז בסאסוב אך גם הוא סרב. עקב זאת פנו בני סטז'יז'וב אל הרב אלתר זאב הורוביץ (צאצא לאדמו"רי מעליץ), נינו של הרב נפתלי צבי מרופשיץ, לכהן ברבנות העיר. הרב אלתר זאב קיבל את התפקיד אך לאחר מספר שנים הגיע לגור בעיירה הרב משה לייב מסאסוב, בנו של רבה הקודם של סטז'יז'וב, הרב שלמה שפירא.

הסוגיה עוררה מחלוקת קשה בין חסידיו של הרב אלתר זאב הורוביץ לחסידי שלמה שפירא שרצו בכהונתו של בנו, הרב משה לייב. הצדדים פנו לדין תורה אך הוא לא הגיע לידי סיום עקב סירובו של אחד הדיינים לחתום על פסק הדין. הרבנים יצחק שמלקיש, המהרש"ם מברז'אן ויחזקאל שרגא משינאווא (דודו של רבי משה לייב) תמכו ברבי אלתר זאב. מספר רבנים מהונגריה ביניהם הרב חיים אלעזר שפירא (אחיינו של רבי משה לייב), תמכו ברבי משה לייב. השלטונות הכירו באופן רשמי ברב אלתר זאב כרב העיירה ובית הכנסת הגדול הועמד לרשותו, ולרבי משה לייב היה בית כנסת נפרד. במהלך מלחמת העולם הראשונה, נמלט הרב משה לייב לווינה, שם הלך לעולמו ב-1916. לאחר תום המלחמה, חזר בנו נחמיה לעיירה וירש את תפקידו של אביו. ב-1942 נרצח הרב נחמיה על ידי הנאצים ביחד עם מרבית בני הקהילה. ב-1930 נפטר הרב אלתר זאב ואת תפקידו ירש נכדו רבי קלונימוס קלמן הורוביץ שכיהן בתפקיד עד פרוץ מלחמת העולם השנייה, עת נמלט ללבוב ובה נרצח על ידי הנאצים.

המאה ה-20 ושואת יהודי סטז'יז'וב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1900 התגוררו בסטז'יז'וב 992 יהודים וב-1912 מנתה הקהילה 1,150 נפשות שהיוו 51.4 אחוזים מכלל האוכלוסייה.^[2] במהלך מלחמת העולם הראשונה נגרמו נזקים לבתי העיירה מחמת הקרבות וב-5 בנובמבר 1918 פרצו פרעות בעיירה, בתי עסק של בני הקהילה ניזוקו, חלק מהבתים נשדדו ושלושה יהודים נרצחו. ב-11 בנובמבר 1918, לאחר סיום המלחמה, נכללה סטז'יז'וב בשטחי פולין. ב-21 באפריל 1919 אירעה עלילת דם בסטז'יז'וב ובעקבותיה פרצו שוב פרעות במסגרתן נרצח אחד מבני הקהילה ו-12 נפצעו.^[1] אירועים אילו הובילו להתגברות הפעילות הציונית ולעלייה הדרגתית של מקצת מתושבי העיירה לארץ ישראל. כמו כן היגרו מקצת מבני הקהילה לגרמניה וארצות הברית.

ב-1921 מנתה הקהילה 1,104 נפשות.^[3] בשנות ה-30 נחלקה הפעילות הפוליטית בקרב בני הקהילה בין התנועה הציונית לאגודת ישראל. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בסטז'יז'וב 1,300 יהודים שהיוו 44.75 אחוזים מכלל תושביה.^[2] ב-1 בספטמבר תקפה גרמניה הנאצית את פולין, הצבא הפולני לא עמד במתקפת הבזק הגרמנית והחל בנסיגה מהירה שהפכה למנוסה. ב-9 בספטמבר, עם התקרבות הוורמאכט לעיירה נמלטו מסטז'יז'וב רבים מתושביה, וגם חלק מבני הקהילה היהודית, רובם לדינוב ובהמשך ללבוב שנכללה בשטח הכיבוש הסובייטי, מתוקף הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. ב-10 בספטמבר 1939 נכבשה סטז'יז'וב על ידי הצבא הגרמני, מייד הוחל ברדיפת בני הקהילה והוטלו עליהם מגבלות תנועה ומסחר. בהמשך, נשלח חלק קטן מגברי הקהילה לעבודות כפייה. מאוחר יותר, הוחזר לסטז'יז'וב מינהל אזרחי בחסות הגרמנים וחלק מהפליטים מקרב בני הקהילה אשר נמלטו לאזור הכיבוש הרוסי, החליטו לשוב לעיירה ולהתאחד עם משפחותיהם.

לאחר תחילת מבצע ברברוסה גברו רדיפות היהודים ובהמשך בין 26 ביוני ל-28 ביוני 1942 גורשו 1,355 מיהודי סטז'יז'וב לריישא.^[4] הגירוש בוצע באמצעות כירכרות שהיו שייכות לאיכרי הסביבה והם נטלו חלק בגירוש תמורת תשלום מהגרמנים שנע בין 25 ל-50 זלוטי לאיכר. בתי בני הקהילה נפרצו ורכושם נבזז. במהלך הגירוש לריישא ירו חיילי האס אס למוות בתשושים ובנכים מקרב בני הקהילה. בעת שהותם בגטו ריישא הועבדו בני הקהילה בעבודות כפייה. קשישים, חולים ומוגבלים מקרב יהודי סטז'יז'וב הוצאו להורג ביריות בגטו ריישא והשאר גורשו בהדרגה למחנות נוספים, רובם לבלז'ץ, תוך שהם נדרשו לשלם 50 זלוטי לאדם, בעבור כרטיס הנסיעה ברכבת שהובילה אותם למחנה. בן קהילה שלא עלה בידו לשלם עבור כרטיס הנסיעה ברכבת, נורה במקום. מעטים מאוד מקרב המגורשים ניצלו ממחנות ההשמדה.^[5] בראשית המאה ה-21 לא התגוררו יהודים בסטז'יז'וב ובשטחה עדיין מצויים שרידיהם החרבים של שלושה בתי עלמין יהודיים וכן מבנה בית הכנסת המרכזי שהוסב לספרייה.

תרבות אמנות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרובע העתיק של העיירה מוגבה מחלקה החדש וממוקמת בו כנסייה בה משולב מגדל פעמונים. בנוסף קיימת במקום כנסיית רובע שהוקמה ב-1401 ובנויה בסגנון אדריכלי גותי. בסטז'יז'וב ממוקמים אולם תיאטרון ומוזיאון היסטורי וכן פועלים שני בתי ספר יסודיים, בית ספר לחינוך מיוחד ובית ספר תיכון.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיז'וז'וב ממוקמת באחד האזורים הנחשלים כלכלית בפולין. ב-2005 עמד שיעור האבטלה במקום על 15 אחוזים והאזור סובל מתשתיות תחבורתיות מתיישנות שאינן מתוחזקות היטב. עיקר המשבר הכלכלי הוא בענף החקלאות ומשקים זעירים רבים שפעלו בסביבת העיירה פשטו את הרגל. בעיירה פועלת מזקקת סוכר.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסטז'יז'וב שורר אקלים ממוזג עם השפעה מקצינה מכיוון הרי הקרפטים. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 7.4°C וערכי הקיצון הממוצעים נעים ממינוס 3.3°C בינואר ועד 17.6°C ביולי. כמות המשקעים השנתית עומדת על 705 מילימטרים.

אקלים בסטז'יז'וב
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר	שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	0	1.8	7.2	12.2	18.4	20.9	23.4	22.5	17.9	13.5	5.6	1.9	12.1
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	-6.1	-5.7	-1	3.2	7.2	10.3	12.5	12.3	8.6	4.4	0.3	-3.5	3.5
משקעים ממוצעים (מ"מ)	30.1	28.4	34.3	39.2	109.2	80.8	81.5	95.5	56.8	33.8	49.9	65.5	705.4