סיאסת נאמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הסיאסת נאמהפרסית/ערבית: سياست نامه; מילולית: "ספר הממשל"), או בשמו האחר סיר אל-מלוכ (سير الملوك; מילולית: "חיי המלכים") הוא ספרו החשוב ביותר של ניזאם אל-מולכ, הוזיר הפרסי של הסולטאנים הסלג'וקיים אלפ ארסלאן ומאלכ שאה הראשון וכן מייסד הניזאמיה - מדרסה דתית מפורסמת בבגדאד. כוזיר הגדול, היה אמון ניזאם אל-מולכ על כל מעשיה של האדמיניסטרציה הסלג'וקית במשך למעלה משלושה עשורים. ניזאם אל-מולכ קבע נורמות ממשל פרסיות שהתמידו מאות שנים אחריו. רבים מיסודות הממשל ועקרונותיו הותוו בספר ה"סיאסת נאמה", אשר מהווה דוגמה מובהקת לספרות החוכמה והיעץ לשליטים המכונה "מראות למלכים".

הסיאסת נאמה נכתב בפרסית לאור בקשתו של מאלכ שאה הראשון משריו. השרים התבקשו לחבר ספר שיתאר את סדרי הממשל והשלטון התקינים והנחיות להתמודדות עם אתגרים העומדים בפני המדינה. הספר שחיבר ניזאם אל-מולכ היה הספר המנצח בתחרות והוכרז כ"חוק הבסיסי של האומה". הספר כולל 50 פרקים העוסקים בדת, פוליטיקה ונושאים נוספים. 11 הפרקים האחרונים קצרים מקודמיהם ונכתבו על ידי ניזאם מעט לפני הרצחו. פרקים אלו מתארים את הסכנות העומדות בפני המדינה ובראשן עליית האסמאעילים השיעים ברחבי האימפריה.

מטרתו של הספר הייתה בראש ובראשונה להנחות את התנהלות השליט. בפתיחה, מוצג הספר כמדריך המתאר את "מקומם היאות של החיילים, המרגלים, השומרים והגזברים". הספר מדגיש את חשיבות המוסר הדתי של השליט ואת החובה להשליט צדק לטובת העם. לפי ניזאם אל-מולכ, יש להתחשב בכל המעמדות ולדאוג להגנת החלש מפני החזק. עקרונות הצדק הם הקבועים במשפט המקובל ובחוק האיסלאמי, והמלך נותן דין על יישומם בפני האל.

הספר רווי באנקדוטות הלקוחות מהתרבות וההיסטוריה הקדם איסלאמית של פרס. כך נתפש השאה ח'וסרו הראשון כמופת להתנהלות. דמות איסלאמית הזוכה להדגשה רבה היא מחמוד מע'זנה, מייסד השושלת הע'זנווית. מקובל לראות בסיאסת נאמה ספר המספק תובנות ביחס לגישה של האליטה התרבותית הפרסית בת המאה ה-12 לתרבותם הקדם איסלאמית וכן לסדרי משטר שהיו נהוגים בתקופה זו.

העותק הקדום ביותר ששרד הוא כתב יד הנמצא כיום בספריה הלאומית בתבריז. הסיאסת נאמה תורגם לצרפתית בשנת 1891.