סיב ינסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Siv Jensen-14.jpg

סיב ינסןנורבגית: Siv Jensen; נולדה ב-1 ביוני 1969) היא פוליטיקאית נורבגית, מנהיגת "מפלגת הקדמה" (FRP), מכהנת כשרת האוצר בממשלת נורבגיה מאוקטובר 2013. קודם לכן כיהנה כחברת הפרלמנט הנורבגי מאז 1997, ומנהיגת האופוזיציה בפרלמנט בשנים 2009-2013.

קורות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינסן נולדה באוסלו. סבתא-רבא שלה היא בסטי קיילסברג, ממנהיגות התנועה הפמיניסטית בנורבגיה. הוריה נפרדו כשהייתה בת 10 והיא גדלה עם אמה ושני אחיה הקטנים. ב-1992 סיימה לימודי תעודה בכלכלה בבית הספר לכלכלה של נורבגיה (NHH) בברגן. ינסן אינה נשואה וללא ילדים.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקריירה הפוליטית שלה החלה כשהצטרפה בגיל 18 למפלגת הקידמה הנורבגית, ב-1992 נבחרה להנהלת סניף המפלגה באוסלו וכיהנה כנציגת רובע באוסלו וחברת מועצת העיר בשנים 1995-1999. במקביל כיהנה כחברת המועצה המפקחת על הבנק המרכזי של נורבגיה. ב-1997 נבחרה לראשונה לפרלמנט הנורבגי. היא כיהנה כחברת ועדת הכספים ולאחר הבחירות ב-2001 מונתה לראש הוועדה. לאחר בחירות 2005 מונתה למנהיגת הסיעה בפרלמנט והצטרפה כחברה לוועדת החוץ ומ-2009 היא חברה בוועדת החוץ והביטחון. ב-2006 נבחרה ליושבת ראש מפלגת הקדמה, היא הובילה את המפלגה להישגה הטוב ביותר בבחירות לפרלמנט כשזכתה ב-2009 בכ-23% מקולות הבוחרים וב-41 מושבים בפרלמנט, בבחירות 2013 רשמה המפלגה ירידה בכוחה, כשזכתה בכ-16% מקולות המצביעים וב-29 מושבים בפרלמנט, עם זאת גוש המרכז-ימין אליו משתייכת זכה לרוב בבחירות וינסן מונתה באוקטובר לשרת אוצר בממשלתה של ארנה סולברג.

עמדותייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמנהיגת מפלגת הקידמה, הציגה ינסן עמדות התומכות בכלכלת שוק חופשי ובניצול גבוה יותר של כספי קרן התגמולים מנפט וגז לטובת השקעה בתשתיות מקומיות. כשרת אוצר הביעה תמיכה בהורדת מס החברות.‏[1]. היא השוותה לא פעם למרגרט תאצ'ר.‏[2][3][4]

בראשותה, סילקה המפלגה משורותיה חברים שהביעו עמדות לאומניות קיצוניות והתנערה מאנדרס ברינג בריוויק מבצע פיגועי הטרור ב-2011, שהיה בעברו חבר המפלגה.‏[5] בראיונות עימה ביקרה את חוסר האינטגרציה של מהגרים ממדינות מוסלמיות בנורבגיה, כפי שמתבטא ביחס המפלה שלהם לנשים, בחוסר נכונות לקבל את חוקי המדינה, אי השתלבות בשפה ובמוסדות לימוד מקומיים. היא גינתה את מה שכינתה "אסלאמיזציה זוחלת" בנורבגיה, וזכתה על השימוש בביטוי זה בביקורת מצד ראש הממשלה היוצא ינס סטולטנברג.‏[6] היא הביעה תמיכה בישראל ובזכותה להגן על עצמה, ביקרה בשדרות ובכנסת, התנגדה להכרה של ממשלת נורבגיה בארגון החמאס, בציינה ש"טרוריסטים הם טרוריסטים, אתה לא מנהל משא ומתן עימם".‏[7] כמו כן היא תומכת בצמצום התמיכה הנורבגית בפלסטינים ישירות או דרך ארגוני האו"ם‏[8], היא ביקרה את החלטת קרן ההשקעות הממשלתית של נורבגיה למכור השקעותיה בחברת אלביט מערכות, משום שלטענה הדבר נעשה משיקולים אנטי-ישראלים ודעות קדומות. כמו כן ביקרה את החלטת ועדת פרס נובל לשלום (שנבחרת על ידי הפרלמנט הנורבגי) להעניק את הפרס לנשיא ארצות הברית ברק אובמה, בטענה שהוא ניתן כ"מס פוליטי" לאובמה ולארצות הברית.‏[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jensen will cut the tax level for companies, אתר Norway Today, ‏30 בדצמבר 2013
  2. ^ How the Iron Lady has been remembered abroad, האקונומיסט, 13 באפריל 2012
  3. ^ Norges nye jernlady, אתר dagbladet, ‏מאי 2009
  4. ^ The Lady With the Bone in Her Nose, ינואר 2014
  5. ^ רויטרס, תקומה לימין בנורבגיה, שנתיים אחרי הטבח באוסלו, באתר וואלה!, 9 בספטמבר 2013
  6. ^ Norway PM: 'Say sorry for sneak-Islam claim', אתר thelocal, ‏18 בספטמבר 2013
  7. ^ A Norwegian Thatcher?, ראיון עם סיב ינסן, דצמבר 2008
  8. ^ אבי יופה, חופשת שחרור: החיים החדשים של נועם שליט, באתר nrg מעריב, 19 במרץ 2013
  9. ^ בועז ביסמוט, ‏הנובּל מת מצחוק, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2009