סיגט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיגט
Sighetu Marmaţiei
Zentrum Sighet 1.jpgמרכז העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Romania.svg  רומניה
חבל ארץ טרנסילבניה
מחוז מרמורש
ראש העיר Eugenia Godja
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

44,185‏  (נכון ל-2002)
קואורדינטות 47°55′43″N 23°53′33″E / 47.9286111111111°N 23.8925°E / 47.9286111111111; 23.8925קואורדינטות: 47°55′43″N 23°53′33″E / 47.9286111111111°N 23.8925°E / 47.9286111111111; 23.8925
אזור זמן UTC +2
http://www.primaria-sighet.ro

סיגטרומנית: Sighetu Marmaţiei; בהונגרית: Máramarossziget; משמעותה המקורית של המילה "סיגט": "אי") היא עיר בצפון רומניה, בסמוך לגבול עם אוקראינה. העיר שוכנת במחוז מרמורש, בטרנסילבניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העולם הראשונה הייתה סיגט בשליטה אוסטרו-הונגרית, ועברה לשליטת רומניה. בשנת 1940 שוב הועברה לשליטת הונגריה, ולאחר מלחמת העולם השנייה חזרה בשנית לשליטת רומניה.

תולדות היהודים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר יהודי סיגט שנספו בשואה, בבית קברות בחולון

יהודים התגוררו במחוז טרנסילבניה מאז שנת 1571, אך לסיגט הם הגיעו רק במאה ה-18 ורובם היו חרדים. התפתחותם הייתה מהירה יחסית ומשנת 1728 עד שנת 1807 הפכה העיר מכמעט ריקה מיהודים לעיר בה 11% מהאוכלוסייה הם יהודים. חלוקת פולין בשנת 1772 עודדה הגירה של יהודים לעיר מגליציה. ובשנת 1807 נבנה בה בית הכנסת הראשון. עד שנת 1930 היוו היהודים 38% מכלל תושבי העיר.

רבני העיר היו:הרב צבי בן רבי משה אברהם (תקי"ט - תקל"א), הרב יהודה כהנא (אחיו של ה"קצות החושן", מחבר "קונטרס הספיקות", תקס"ב - תקע"ט, 1819), הרב מנחם מנדל שטרן (תקע"ט - תקצ"ד). רבי אלעזר ניסן טייטלבוים (תקצ"ד - ת"ר), הרב יוסף שטרן (ת"ר - תרי"ח), רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תרי"ח - תרמ"ג), רבי חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים (תרמ"ג - תרס"ד), רבי חיים צבי טייטלבוים (תרס"ד - תרפ"ו), רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (תרפ"ו[1] - תש"ד), רבי משה טייטלבוים, (תש"ו - תש"ז), הרב יחיאל יהודה אייזיקסון (תש"ז-?‏[2]).

רבנים ידועים אחרים בסיגט היו: רבי יוסף מרדכי כהנא (תקצ"ד - 1834) בן הרב יהודה כהנא (תקע"ט -1819) שכיהן כראב"ד בעיר. רבי יהודה מודרן (תרנ"ד -1894) שיסד הישיבה הראשונה בעיר. רבי שלמה יהודה טבק (מחבר ספרי ערך ש"י, ושו"ת תשורת ש"י – נפטר י"א בטבת, ה'תרס"ח[3]) שכיהן כראב"ד בעיר, וכן אדמו"רים מחסידויות ספינקא וקרעטשניף. משפחת טייטלבוים כיהנו באדמו"רות חסידות סיגט במקביל לרבנותם.

בתחילת מלחמת העולם השנייה התגוררו בסיגט כ-10,000 יהודים, ובשנת 1941 נשלחו כאלף מהם, שלא היו בעלי אזרחות הונגרית, לאזור קמיניץ פודולסק שבפולין, ושם נרצחו. בחודש אפריל 1944, בעקבות פלישת הצבא הגרמני להונגריה, הוקם בסיגט גטו שחוסל עם העברת תושביו למחנה ההשמדה אושוויץ בארבעה משלוחים שבוצעו בין 1622 במאי 1944.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלי ויזל, בין השמשות, הוצאת ידיעות אחרונות, 2004
  • העיר שבלב, סיגט היהודית, הוצאת ארגון יוצאי סיגט בישראל, תל אביב, 2003

כרבה הרשמי של סיגט וחבר מועצת העיר מטעם הקהילה היהודית, שמש רבה של הקהילה הספרדית הרב ד"ר שמואל בנימין דנציג שעמד בראש הקהילה בגירושה ונספה באושוויץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החל לכהן בפועל רק לאחר חתונתו בשנת תר"צ (1930. עד אז כיהן בפועל הרב יקותיאל יהודה גרוס, בנו של הרב רפאל רבה של ברברשט וחתנו של רבי יוקל מוואלווא, שהיה חתנו של רבי יקותיאל יהודה מסיגט, ה"ייטב לב" ונכדו של רבי אלעזר ניסן טייטלבוים מדרוהוביטש.
  2. ^ כיהן עד עלייתו לישראל, שם כיהן כרבה של שכונת אחוזה בחיפה. היה חתנו של רבי חיים צבי טייטלבוים רבה של סיגט
  3. ^ http://www.zadikim.net/wp-content/uploads/Cemetery-Sighetu-Marmatiei-Sighet-Romania.pdf