סיגירייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העיר העתיקה סיגירייה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
SigiriyaRock.jpg
סיגירייה
מדינה Flag of Sri Lanka.svg סרי לנקה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1982, לפי קריטריונים 2, 3, 4
(למפת סרי לנקה רגילה)
מיקום סיגירייה במפת סרי לנקה
 
סרי/ג'ייוורדנפורה/קוטה
סרי
ג'ייוורדנפורה
קוטה
קנדי
קנדי
טרינקומלי
טרינקומלי
קאלמונאי
קאלמונאי
אנוראדפורה
אנוראדפורה
ג'פנה
ג'פנה
קורונגלה
קורונגלה
רטנהפורה
רטנהפורה
בדולה
בדולה
סיגירייה
סיגירייה

סיגירייהסינהלה: සීගිරිය; מילולית: "סלע האריה"; באנגלית: Sigiriya) היא עיר עתיקה במרכז סרי לנקה, שנבנתה סביב פקק געשי המתנשא לגובה של כ-200 מטרים. לפי הכרוניקה הסרי לנקית המסורתית, הקולאוואמסה, המלך קשיאפה הראשון, ששלט בסרי לנקה בין 477 ל-495, בחר באתר כבירתו, והקים בראש הפקק הגעשי את ארמונו. הארמון והבירה כולה ננטשו לאחר מותו של המלך, אך האתר שימש כמנזר בודהיסטי עד המאה ה-14. ב-1982 הוכרזה סיגירייה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאים ארכאולוגיים מעידים על התיישבות באזור סיגירייה מאז התקופה המזוליתית. לפי ממצאים מאוחרים יותר, החל מהמאה השלישית לפני הספירה, התגוררו נזירים בודהיסטים במערות באזור.

בשנת 477 רצח הנסיך קשיאפה את אביו, המלך דטוסנה, ותפס את כס השלטון בממלכת אנוראדהאפורה. אחיו, יורש העצר החוקי מוגאלאנה, נמלט לדרום הודו. קשיאפה, שחשש ממתקפת נגד, החליט להעתיק את עיר הבירה מאנוראדהאפורה למקום בטוח יותר, ובחר בסיגירייה. במהלך תקופת שלטונו, שנמשכה 18 שנים, הקים קשיאפה בעיר החדשה מבצר, ארמונות וגנים. בשנת 495 שב מוגאלאנה לסרי לנקה, בראש צבא שהקים בעת שגלה בהודו. צבאו של קשיאפה הובס, והוא התאבד בטרם הגיע אליו מוגאלאנה. לאחר שתפס את כס המלוכה, השיב מוגאלאנה את עיר הבירה לאנוראדהאפורה.

לאחר נטישתה, נותר בסיגירייה מנזר בודהיסטי, שהמשיך להתקיים עד המאה ה-13 או ה-14. אין תיעוד לנעשה במקום במאתיים השנים הבאות. במאה ה-16 ובמאה ה-17 שימשה סיגירייה כמוצב של ממלכת קאנדי.

ב-1831 "גילה" את המקום קצין בריטי שעבר בסמוך בדרכו לפולונארווה. חפירות ארכאולוגיות החלו בשנות ה-90 של המאה ה-19, אך התעצמו רק במחצית השנייה של המאה ה-20. ב-1982 הוכרזה סיגירייה כאתר מורשת עולמית.

אתרים בסיגירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריכה בגני המים

למרגלות הסלע, מצדו המערבי, נמצאים גני המים גנים מטופחים אלה מעוצבים בשיטת הצ'ארבאג, לפיה חוצים את הגן שבילים וגופי מים המחלקים אותו לחלקים קטנים יותר. בהתאם לכך, יש בגן בריכות נוי אליהן מוזרמות מים בנחלים מלאכותיים, וכן מזרקות שעדיין פעילות. בחלק מהבריכות איים קטנים שעליהם בנויים מבנים ששימשו כארמונות. הגן בנוי באופן סימטרי, כשהציר המרכזי בהם מוביל ממערב למזרח.

ממזרח לגני המים, במורדותיו המערביים של הסלע, נמצא גן הסלעים. גן זה כולל מספר סלעי ענק, שביניהם מתפתלים שבילים. על מרבית הסלעים הוקמו בעבר גם מבנים, אך הם לא שרדו.

גן נוסף שנמצא במורדות המערביים של הסלע הוא הגן המדורג. בגן המדורג סדרה של טראסות ובהן שבילים המובילים מגן הסלעים למדרגות שבבסיס הסלע. השבילים הם למעשה גרמי מדרגות עשויים אבן גיר.

קיר המראות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיר המראות, המצוי בצדו המערבי של הסלע, בסמוך לשביל המטפס לפסגתו, זכה לכינוי זה משום שהיה כה מבריק עד כי המלך יכול היה לראות בו את בבואתו בעת שחלף על פניו. על הקיר נכתבו במשך מאות שנים כתובות גרפיטי הכוללות שירה, התבטאויות אירוניות או התרשמויות מהמקום. כיום, כתיבת כתובות כאלה אסורה, כדי להגן על הכתובות העתיקות.

הפרסקאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסקאות בסיגירייה

צדו המערבי של הסלע מכוסה פרסקאות, המשתרעים לרוחב של 140 מטרים ולגובה של 40 מטרים. הארכאולוג ג'ון סטיל, שערך חפירות בסיגירייה בראשית המאה ה-20, תיאר זאת כך: "כל פני הגבעה התבררו כגלריית תמונות ענקית, אולי הגדולה ביותר בעולם". אף שהפרסקאות צוירו בתקופת ממלכת אנוראדהאפורה, הסגנון שלהם שונה מהנהוג באותה תקופה, בכך ששולי הדמויות המופיעות בהם כהים יותר, ובכך הוענק לדמויות נפח רב יותר. הפרסקאות כוללים דמויות של כ-500 נשים, שזהותן אינה ידועה. כל הדמויות פונות לכיוון קאנדי, המקודשת לסינהלים. בעבר היה מספר רב יותר של דמויות, אך חלקן נמחק בתקופה שבה היה במקום מנזר בודהיסטי, בטענה שהן מפריעות למדיטציה.

שער האריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער האריה

במעלה השביל שהוביל למבצר בראש הסלע, הוקם שער כניסה מפואר, שנחצב בצורת אריה, והוא שהעניק למקום את שמו. השביל עבר בין טפריו של האריה, וגרם מדרגות הוביל לתוך פיו. כיום נותרו מהשער רק כפות רגליו הקדמיות של האריה.

פסגת הסלע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסגת הסלע משתרעת על פני שטח של כ-16 דונם. מהמבנים שהיו עליה, ובהם המבצר, נותרו היסודות בלבד. בנוסף, נמצאת במקום בריכה לאגירת מי שתייה, באורך 27 מטרים וברוחב 21 מטרים.

מערת כיפת הקוברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערת כיפת הקוברה נמצאת במורדותיו הדרומיים של הסלע, והיא נקראת כך על שום צורתה, המזכירה צוואר של נחש קוברה. בעבר היו קירות המערה מעוטרים באיורים של פרחים ובעלי חיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיגירייה בוויקישיתוף


Flag of Sri Lanka
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בסרי לנקה

העיר העתיקה פולונארווההעיר העתיקה סיגירייהמקדש הזהב בדמבולההעיר העתיקה גאלה וביצוריההעיר הקדושה אנוראדהאפורההעיר הקדושה קאנדישמורת סינהראג'ההרמות המרכזיות בסרי לנקה