סיגמואידוסקופיה
סיגמואידוסקופיה (מכונה לעיתים רקטוסקופיה) היא בדיקת קולונוסקופיה קצרה בה נבדק רק חלקו הסופי של המעי הגס, הסיגמואיד.
סיגמואידוסקופיה היא בדיקה המאפשרת הסתכלות ישירה אל הקטע הסופי של חלל המעי הגס. בדומה לבדיקות הפולשניות, גם במהלכה מוחדר אנדוסקופ – צינור דק וגמיש שמצלם את החלק הרלוונטי ומאפשר צפייה בו. הבדיקה מבוצעת, כאשר ישנן תלונות חוזרות ונשנות על כאבי בטן, דימום ממערכת העיכול, שלשולים, עצירות ועוד.
הבדיקה והזמן שאחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום הבדיקה יש לעשות באופן עצמאי שני ניקויים של המעי הגס על ידי חוקן, שעתיים לפני הבדיקה.
משך הבדיקה הוא כ-10 דקות בלבד, במהלכה מוחדר הצינור דרך פי הטבעת, כשהנבדק שוכב על צידו השמאלי בברכיים מכופפות. במהלך הבדיקה, ייתכן והנבדק יחוש תחושת אי נוחות, עקב כניסת אוויר שמרחיבה את המעי הגס.
לאחר הבדיקה יש להישאר להשגחה של חצי שעה. בשלב זה ניתן לאכול ולשתות כרגיל, אך ללא הגזמה. תיתכן תחושת לחץ, עקב גזים.
סיבוכים אפשריים: אם נערך גם טיפול כמו כריתת גידול או נטילת ביופסיה, קרוב לוודאי שיהיה דימום קל שייעצר תוך זמן קצר. הסיבוכים נחשבים לנדירים ביותר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיגמואידוסקופיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
