סיזיפוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיזיפוס (Sisyphus, ביוונית: Σίσυφος) - בנו של איאולוס, אל הרוחות במיתולוגיה היוונית, ומייסדה של קורינתוס לפי המיתולוגיה (בת בריתה של ספרטה במלחמה הפלופונסית).
על פי המיתולוגיה היוונית, סיזיפוס היה ערמומי ורשע ונהג להטעות מטיילים בדרכם ולרצחם. סיזיפוס אף קשר את תנטוס, אל המוות במיתולוגיה היוונית, כך שהגוססים לא יכלו להגיע לעולם המתים.
זאוס עצמו העניש את סיזיפוס בחומרה, כך שבטרטרוס (ממלכת המתים), נגזר על סיזיפוס, לגלגל שוב ושוב אבן כבדה במעלה הר, ובכל פעם שסיזיפוס הגיע לראש ההר, האבן הידרדרה לתחתיתו וסיזיפוס שב לעסוק במלאכה המפרכת. עונשו של סיזיפוס תועד על כדים יוונים רבים.
משמו של סיזיפוס נלקח המושג "עבודה סיזיפית", שמשמעותו, עבודה קשה, מפרכת ואינסופית, ללא כל תכלית.
בספרו של אלבר קאמי "המיתוס של סיזיפוס" תוהה קאמי מה המשמעות לחיים בעולם מודרני של אבסורד, שבו אין ערכים מוחלטים. שאלתו היא מה הטעם לבכר קיום כזה על פני התאבדות. הוא הקביל את חייו של האדם המודרני לגורלו של סיזיפוס שנגזר עליו לגלגל אבן שלעולם לא יוכל להביא אותה ליעדה.
הוא כותב: "די במאבק אל הפסגה כשלעצמו כדי למלא בשמחה את לב האדם. יש לחשוב על סיזיפוס שמח".
