סיטקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיטקה
SITKA
סיטקה
מדינה / טריטוריה Flag of the United States.svg  ארצות הברית
מדינה Flag of Alaska.svg  אלסקה
ראש העיר Mim McConnell
שפה רשמית אנגלית
שטח 12,461.8 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

8,952‏  (נכון ל-2011)
קואורדינטות 57°3′5.62″N 135°20′19.11″W / 57.0515611°N 135.3386417°W / 57.0515611; -135.3386417קואורדינטות: 57°3′5.62″N 135°20′19.11″W / 57.0515611°N 135.3386417°W / 57.0515611; -135.3386417
אזור זמן UTC -9
www.cityofsitka.com
(למפת אלסקה רגילה)
מיקום סיטקה במפת אלסקה
 
פיירבנקס
פיירבנקס
קולג'
קולג'
אונאלסקה
אונאלסקה
בארו
בארו
קוצבו
קוצבו
סיטקה
סיטקה
חותמת
Gajaa Héen (סיטקה הישנה), circa 1827. המוצב הרוסי שמוקם על גבעת המבצר והקיף את מגורי המושל כלל שלושה מיגדלי שמירה ו32 תותחים. כל אלה שימשו לעצירת התקפות של ה טלינגיט.
מעגן קרסנט, עמק הנהר האינדיאני והרי שלוש אחיות ברקע

העיר סיטקהאנגלית: Sitka) היא עיר במדינת אלסקה, המדינה ה-49 של ארצות הברית של אמריקה. סיטקה היא העיר הגדולה ביותר בארצות הברית במונחי שטח. העיר שוכנת על האי ברנוף ועל חציו הדרומי של האי שיקגוף בארכיפלג אלכסנדר באוקיינוס השקט.

שטח השיפוט שלה כולל 12,460.8 ק"מ רבוע. סיטקה היא הרביעית בגודלה במדינת אלסקה במונחים של אוכלוסייה אחרי אנקורג', פיירבנקס וג'ונו. החלק העירוני של סיטקה ממוקם בחלק המערבי של האי ברנוף.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם סיטקה נגזר משפת טלינגיט (נשמע: ח'לינקיט) ומשמעותו האנשים של החלק החיצוני של האי ברנוף שי-אה-טי-קה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור שבו שוכנת סיטקה כיום, יושב על ידי שבט טלינגיט לפני כ-10,000 שנה. הרוסים התיישבו באזור בשנת 1799 וקראו לו המבצר על שם מיכאיל הקדוש. המושל הרוסי של האזור, אלכסנדר ברנוב, נשלח על ידי הצאר הרוסי פאבל הראשון במסגרת של משלחת מסחר. בשנת 1802 לוחמי טלינגיט החריבו את היישוב הרוסי תוך כדי הרג של 400 מתושביו ושבי של הנותרים. רק מתי מספר הצליחו להימלט. ברנוב נאלץ לשלם כופר של 10,000 רובל כדי לשחרר את השבויים.

ברנוב חזר לסיטקה ב-1804 בספינת המלחמה "נווה" עם כוח גדול של חיילים רוסים ואינדיאנים משבט אליוט. הספינה הפציצה את המבצר שהיה בידי הטלינגיט אבל לא הצליחה לגרום נזק משמעותי. גם מתקפה יבשתית שהופעלה על המבצר נסוגה מפני הלוחמים המגנים. בסופו של דבר כמות אבק השריפה שהייתה בידי הטלינגיט אזלה והם נאלצו לסגת מהמבצר. לאחר כיבוש המבצר מחדש שינו הרוסים את שמו של היישוב לארכנגלסק החדשה על שמה של העיר ארכנגלסק, העיר הגדולה ביותר במחוז שבו נולד ברנוב.

הטלינגיט הקימו מבצר על מיצר פירל בצד של מיצר צ'טהם כדי לכפות חרם מסחרי על היישוב הרוסי. ב-1808 סיטקה הוכרזה בירת האזור כשברנוב עדיין המושל.

הקתדרלה על שם הקדוש מיכאיל נבנתה בסיטקה בשנת 1848 והפכה למושבו של הבישוף הרוסי אורתודוקסי של קמצ'טקה, האיים האלאוטיים ואלסקה. הכנסייה המקורית נשרפה עד היסוד בשנת 1966 אולם היא שוחזרה במדויק כשההבדל היחיד בן החדש לישן הוא צבע השעון בקדמת הכנסייה שהפך שחור מלבן במקור.

למרות ריחוקה של סיטקה, היישוב נקרא פעם "פאריס של הפסיפיק".במחצית הראשונה של המאה ה-19 סיטקה היוותה את הנמל החשוב ביותר בחוף המערבי.

טקס העברת הריבונות באלסקה מידיים רוסיות לידי ארצות הברית נערך בסיטקה ב-18 באוקטובר בשנת 1867. לאחר ההפסד של רוסיה במלחמת קרים עברה על רוסייה תקופת משבר כלכלית ופוליטית והוחלט למכור את אלסקה לפני שהיא תיפול בידי אחת מאויבותיה במלחמת קרים. הוחלט להציע את המכירה לארצות הברית למרות העניין שגילתה אנגליה באלסקה. מזכיר המדינה של ארצות הברית וויליאם סיוארד, שכיהן תחת הנשיאים, אברהם לינקולן ואנדרו ג'ונסון רצה לרכוש את אלסקה מזה זמן מה. משום שראה בה חלק אינטגרלי של ארצות הברית. ההסכם נחתם ב-30 במרץ 1867 וסכום הקנייה היה 7.2 מיליון דולר, כשני סנט לאקר.

מזג אוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזג האוויר בסיטקה מתון עם טמפרטורות קרירות וכמויות גשם גבוהות. כמות המשקעים השנתית כוללת 2200 מילימטר של גשם ו-84 מילימטר של שלג כשהגשם משתרע במשך 233 ימים בשנה ואילו השלג 19 ימים.

נמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל הים של סיטקה הוא השישי בגודלו בארצות הברית במונחים של יבול ימי. המסחר הבינלאומי דרך הנמל זניח. היבוא מסתכם ב-146,000 אלף דולרים לעומת יצוא שמסתכם ב-474,000 דולרים. נכון לשנת 2005 נמל הים של סיטקה מכיל את המעגן הגדול ביותר באלסקה עם 1,347 מקומות פריקה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2010 שני המעסיקים העיקריים בסיטקה היו אגודת הרפואה האזורית של דרום מזרח אלסקה (SEARHC) שהעסיקה 482 איש ומערכת החינוך בעיר שמעסיקה 250 איש. בנוסף כ-18% מהתושבים מתפרנסים מתעשיית הדיג. תושבים רבים צדים/ דגים/מלקטים למחייתם. רמת האבטלה בשנים 2006- 2010 הייתה 6.9% כשרמת ההכנסה החציונית הייתה 62,024 דולרים. 7% מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני במשך 12 החודשים האחרונים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להגיע לסיטקה דרך הים או האוויר בלבד. הדרך היחידה להגיע לסיטקה עם רכב היא על ידי העמסתו על מעבורת של מערכת הכבישים המהירים הימיים של אלסקה שרות המעבורות של אלסקה. אורך הכבישים הסלולים בסיטקה הוא 14 מילים בלבד והכל במרחק הליכה ממרכז העיר כמו גם רוב העסקים. הגעה דרך האוויר מתבצעת דרך שדה התעופה "סיטקה רוקי גוטיארז". חברת התעופה "אלסקה קווי תעופה" מספקת שירות טיסות לעיר. כמו כן ניתן לטוס לעיר עם מטוסי צ'רטר מקומיים. טיסות שמתעכבות בגלל מזג אוויר קשה הן חיזיון נפוץ. שדה התעופה ממוקם על האי ז'אפונסקי והוא מחובר לאי ברנוף על ידי גשר אוקונל. הגשר הושלם בשנת 1972 והיה הגשר הראשון בארצות הברית שבנויי על כבלים נישאים. מרכז למטוסי ים של סיטקה נימצא בתעלת סיטקה לא רחוק משדה התעופה. המעבורת מחברת את סיטקה עם ג'ונו קצ'יקן וערים נוספות בדרום מזרח אלסקה. מסוף המעבורת ממוקם כ-11 ק"מ מצפון למרכז העיר.

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר פועלת תחנת רדיו ציבורית KCAW (רדיו עורב) ושתי תחנות מסחריות KIFW ו-KSBZ. בנוסף פועלת בעיר תחנת על גלים נמוכים בשם KAQU-LP בתדר 88.1 תחנה זו היא בבעלות מועצת העיר של סיטקה. רדיו עורב הוא רדיו שממומן ומופעל על ידי תושבי העיר. הוא משדר מוסיקה אקלקטית ודיווחים על מזג האוויר. אחת מתוכניות הרדיו הבולטות בתחנה היא "song to the siren" שנוגנה על ידי dmb.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]