סיילס טולבוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיילס טולבוט

סָיילָס טוֹלְבּוֹטאנגלית: Silas Talbot‏; 1751 - 1813), היה קצין בצבא ובצי הקונטיננטלי במלחמת העצמאות של ארצות הברית (1775‏-1783), חבר הקונגרס ומפקדה של הפריגטה "קונסטיטושן" מ-1799 עד 1801.

שירותו במלחמת העצמאות האמריקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טולבוט נולד בדָּייטוֹן, מסצ'וסטס, ב־11 בינואר 1751.

לפני מלחמת העצמאות, עם התגברות המתיחות בין המושבות לשלטון הבריטי, הצטרף לאחת המיליציות הפטריוטיות באזור מגוריו והגיע בה לדרגת קפטן. ב־1 ביולי 1775, כחודשיים וחצי לאחר פרוץ הקרבות, מונה טולבוט לקפטן בצבא הקונטיננטלי. הוא השתתף במצור על בוסטון (אפריל 1775 – מרץ 1776), ולאחר נסיגת הבריטים מן העיר עבר עם צבא וושינגטון להגנה על ניו יורק. ב-17 ביוני 1776 פיקד על אחת משתי ספינות הבערה, שניסו לתקוף ולהעלות באש שתי אניות מלחמה בריטיות במעלה נהר הדסון.‏[1] ההתקפה נחלה הצלחה חלקית וטולבוט עצמו נכווה, אך עלה בידו להיחלץ ולהגיע עם אנשיו לחוף. ב-10 באוקטובר 1777 הועלה לדרגת מייג'ור, גמול על אומץ ליבו בפעולה נגד האניות הבריטיות. באותו זמן נטל חלק בהגנה על פורט מיפלין שבפילדלפיה, במהלכה נפצע שוב.

בקיץ 1778, לאחר שהחלים בביתו, הצטרף לצבא הנלחם ברוד איילנד. באוקטובר אותה שנה, אחרי נסיגת הצבא האמריקני מן האי והתבססותו ביבשת, קיבל טולבוט לפיקודו את הספינה "הוֹק" (Hawke), סְלוּפּ חמושה בשני תותחי 3 ליטראות, אותה ציוות בחיילים מן הצבא. משימתו הייתה ללכוד את "פִּיגוֹט" (Pigot), סְקוּנֶר חמוש בשמונה תותחי 12 ליטראות, שהוצב על ידי הבריטים בתעלת השיט המזרחית של מפרץ נאראגאנסט כדי לשלול מן האויב את האפשרות לתגבר את כוחותיו בדרך הים. בהתקפת פתע נועזת, בליל ה־28 באוקטובר 1778, תקפו אנשיו של טולבוט באש רובים מטווח קרוב את הספינה הבריטית העוגנת, פשטו על סיפונה והכניעו אותה ללא כל אבדות מצדם. "פיגוט" נלקחה שלל וטולבוט הועלה לדרגת לוטננט־קולונל.

באביב 1779 קיבל טולבוט לפיקודו את הסלופ "ארגו", ויחד עם כלי שיט אחרים מן "הצי של וושינגטון" עסק בלכידת פריבטירים בריטיים ולויאליסטיים שחיבלו בספנות המסחרית לאורך חופי לונג איילנד ודרום מסצ'וסטס. בתוך תקופה קצרה הצליחו טולבוט ואנשיו להכניע וללכוד שישה פריבטירים וספינות סוחר אחדות. האניות נמכרו, ודמי השלל חולקו בין אנשי הצוות על פי חוק השלל הימי.

שמעו של טולבוט הגיע לאוזני הקונגרס, וב-17 בספטמבר 1779 הוא מינה אותו לקפטן בצי הקונטיננטלי והורה להעמיד לפיקודו אנייה התואמת את דרגתו החדשה. מאחר שלא נמצאה אותה שעה אונייה מתאימה, קיבל טולבוט בינתיים את הפיקוד על הפריבטיר "ג'נרל וושינגטון", ספינת סוחר שחומשה ב-19 תותחים ולה 120 אנשי צוות. איתרע מזלו של טולבוט, ולאחר שהצליח ללכוד אניית שלל אחת, נתפסה ספינתו על ידי אה"מ "קאלודן" והוא ואנשי צוותו נפלו בשבי. טולבוט נלקח אל אניית הכלא אה"מ "ג'רזי" וממנה אל בית סוהר צבאי בניו יורק. באמצע נובמבר 1780 נשלח יחד עם שבויים נוספים אל בית הכלא הצבאי בנמל פלימות' שבאנגליה. בדצמבר 1781 הוחלף בתמורה לקצין בריטי שנשבה על ידי האמריקנים, ובאביב 1782 שב אל ניו יורק.

מפקד "קונסטיטושן" ותחנת הצי האמריקני בסנטו דומינגו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה פורק הצי הקונטיננטלי בשל הקושי של המדינה הצעירה לממן את החזקתו. כלי השיט נמכרו וצוותיהם שוחררו מן השירות. טולבוט התיישב בג'ונסטאון, ניו יורק, והיה חבר האסיפה של מדינת ניו-יורק מ-1792 עד 1793 וחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הפדרליסטית מ-1793 עד 1794. במהלך כהונתו העביר הקונגרס את חוק ההתחמשות הימית, המורה על הקמתו מחדש של הצי המלחמתי ועל בניית שש פריגטות לצורך המלחמה בקורסארים הברברים. טולבוט נבחר להיות אחד ממפקדי האניות החדשות, וב-3 ביוני 1794 קיבל מידי ג'ורג' וושינגטון מינוי לקפטן בצי של ארצות הברית.

שלוש הפריגטות הראשונות הושקו ב-1797 ובנייתן הושלמה ב-1798. ברם, העבודה על שלוש האחרות התנהלה בעצלתיים בשל התנגדות חברי המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית, נציגי האיכרים ובעלי האדמות, שלא ראו בעין יפה את הקמתו מחדש של הצי. על רקע זה יש לראות את הצו שקיבל טולבוט ביוני 1796 – לחדול מן הפיקוח על בנייתה של "פרזידנט" ולצאת אל איי הודו המערבית כדי לשאת ולתת עם הבריטים על שחרורם של ימאים אמריקנים שנתפסו וגויסו בכפייה לאניות הצי המלכותי.

באוגוסט 1798 שב טולבוט לניו יורק. הוא פיקח על הסבתה של ספינת הסוחר "ג'ורג' וושינגטון" לאניית מלחמה, ועם השלמת המשימה, במאי 1799, קיבל את הפיקוד על הפריגטה "קונסטיטושן" ועל תחנת הצי האמריקני בסנטו דומינגו. באותו זמן התנהלה המלחמה הבלתי רשמית בין ארצות הברית לצרפת, שהתבטאה בעיקר בתפיסת ספינות סוחר ובפגיעה באינטרסים המסחריים-ימיים של היריב. טולבוט והאניות שסרו לפקודתו נשלחו אל הים הקריבי, בעוד כלי שיט אחרים של הצי סיירו לאורך חופיה הדרומיים של ארצות הברית. ב-16 בספטמבר 1799 חילצה "קונסטיטושן" את ספינת הסוחר הדנית "אמליה" מידי שוביה הצרפתיים; בסוף ינואר 1800 תפסה שלל את הסקונר "סוויפט", ובמאי אותה שנה, יחד עם הסקונר "אמפיתיאייטר" שליווה אותה, לכדה שלוש ספינות נוספות. ב-11 במאי, יחד עם הסלופ "סאלי" שנלקחה שלל יום קודם לכן, לכדה "קונסטיטושן" את הפריבטיר הצרפתית "סנדוויץ'" בנמל פוארטו פלטה ושיתקה את תותחי המצודה הספרדית החולשת עליו. ב-24 באוגוסט 1800 נכנסה האנייה לנמל בוסטון לשם הצטיידות ותיקונים.

בדצמבר חזר טולבוט אל הים הקריבי, אך לתקופה קצרה. המלחמה עם צרפת נסתיימה ו"קונסטיטושן" נצטוותה לחזור אל בוסטון. בספטמבר 1801 ביקש טולבוט לפרוש מן הצי ושב אל ביתו. הוא נפטר בעיר ניו יורק ב-30 ביוני 1813.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tuckerman, H.T., The Life of Silas Talbot. New York, 1850. Digitized copy in: Internet Archive

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצי הקונטיננטלי הוקם ב-1775, אך מלבדו פעלו במלחמת העצמאות גם ציים מדינתיים והכוח הימי של הצבא הקונטיננטלי, שכונה "הצי של וושינגטון".