סיכון מטבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סיכון מטבע הוא רמת החשיפה הקיימת בארגונים ופרטים שחלק מהכנסותיהם, הוצאותיהם, נכסיהם או התחייבויותיהם נקובים במטבע שונה ממטבע הפעילות העיקרי שלהם, לעלייה או ירידה בשערי המטבעות להם הם חשופים. שינויים אלה עלולים לפגוע באופן ניכר וליצור הפסדים ובמקרים מסוימים אף להביא לכדי פשיטות רגל.

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חברה ישראלית המייצאת לחו"ל ומקבלת את הכנסותיה במט"ח, נפגעת כתוצאה מהתחזקות השקל מול יתר המטבעות (ייסוף). הפגיעה היא בכך שרוב הוצאותיה של החברה הן בשקלים. במידה וירידת שערי המט"ח מהותית ולאורך זמן, קטנות הכנסותיה של החברה והיא תיאלץ לבצע צעדי ייעול שיצמצמו את הפסדיה.
  • חברה ישראלית המשקיעה בנדל"ן במזרח אירופה, שהתחייבויותיה נקובות בשקלים, עלולה להגיע לקשיים אם שערי המטבעות בארצות פעילותה ייפלו ביחס לשקל.
  • ישראלי הרוכש דירה בדולרים חשוף לעלייה בשער הדולר עד מועד התשלום בפועל.

ניהול סיכוני מטבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הגנות מטבע

הטיפול בסיכונים אלה מבוסס על ניתוח ומציאת רמת הרגישות של החברה לשינויי מטבע אלה, ולאחר מכן פתרונות מערכתיים המבוססים על קביעת "מדיניות ניהול סיכוני מטבע" ופתרונות מערכתיים המבוססים על "גידור טבעי" של חשיפה זו. ברוב המקרים היכולת לבצע גידור טבעי אינה מספקת ואז נדרשים פתרונות דוגמת "גידור פיננסי" המבוסס על כלים מתחום הנגזרות הפיננסיות: פורוורדים, אופציות, סוואפים וכו'.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.