סיכות צה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מיקום הסיכות על מדי צה"ל.

סיכות צה"ל הן סמלים שמעניק צבא ההגנה לישראל לחיילים בעקבות הצלחתם באחת מההכשרות שמעביר הצבא (למעט סיכות כומתה, שאינן קשורות להכשרה, אלא מסמלות השתייכות לחיִל מסוים).

הסיכות, הנענדות על מדי צה"ל, משמשות כמעין "תעודת זהות" לחייל, ומעידות על הישגיו והכשרתו.

הגוף האחראי מטעם צה"ל על בחירת עיצוב הסיכות הוא ועדת הסמלים, וזו בוחרת על פי רוב סיכות בעלות זיקה סמלית לקורס (בדרך-כלל קורסי חיל המודיעין כוללים פלר דה ליס, קורסים הקשורים לתעופה כוללים כנפיים וכיוצא בזה).

כללי ענידת הסיכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללי ענף המשטר והמשמעת בצה"ל קובעים כי "הסמל ייענד במרכז חפי כיס שמאל, אלא אם זכאי החייל לסמל נוסף, כמפורט להלן: אם זכאי החייל לסמל מערך הלחימה ואף לסמל המערך המסייע, יענוד את סמל מערך הלחימה על חפי כיס שמאל ויבחר לענידה על חפי כיס ימין בין סמל המערך המסייע לסמל ההכשרה והקורסים. בכל מקרה, לא יענוד חייל על חפי כיס ימין את סמל המערך המסייע וסמל ההכשרה והקורסים יחדיו".‏[1]

סיכות קורסים פיקודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת קורס פיקודי היא סמל צבאי המוענק למפקד בצה"ל.

סיכות קצונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת מפקד מחלקה היא סמל צבאי המוענק לבוגרי קורסי הקצינים בצה"ל.

הזכאות לסיכת מ"מ קודמת לרוב לזכאות לדרגת קצונה, אשר ניתנת רק בסיום ההשלמה החילית שבסופו של קורס הקצינים. אם הצוער אינו עובר את קורס ההשלמה החילית הוא זכאי לענוד את הסיכה לצד דרגתו הקודמת. אם דרגתו הקודמת הייתה פחותה מדרגת סמל, סיכת המ"מ מזכה את החייל בדרגת סמל.

היסטוריה של סיכת מ"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת ההגנה התקיימו קורסי מפקדי מחלקות בג'וערה. בשנת 1944 התקיים הקורס הגדול ביותר בו השתתפו כ-200 חניכים בהם הרמטכ"ל לימים – חיים בר-לב, וכן עוזי נרקיס, מאיר עמית, חיים גורי, דני מס ושלוש קצינות ראשונות. בקורס זה הוענק לחניכיו הבוגרים לראשונה אות מיוחד: סיכת מ"מ שאת צורתה הגה מדריך בקורס בשם משה (מונדק) בר-תקווה – חרב שזורה בענף זית. הרעיון לסמל זה בא לבר-תקווה מסמלו של בית הספר לקצינים של הצבא הפולני בו שירת מספר שנים קודם לכן - חרב סיף ארוכה על רקע ענף עץ אלון. רמטכ"ל ההגנה דאז, יעקב דורי, אישר את ההצעה לסמל, ועל ייצורו היה אחראי האדריכל אריה אלחנני. מאז שימשה סיכה זו גם כסמל ארגון ההגנה.

בצה"ל מוענקת סיכת מ"מ לבוגרי קורס קצינים כללי, החל מהקורס הראשון בפיקודו של חיים לסקוב, שהסתיים ביוני 1948.

סיכת מ"מ משולבת בסמלים צבאיים רבים – בסמל צה"ל, בסמלים של חילות ויחידות רבות בצה"ל ובסמלים המוענקים לבוגרי קורסים פיקודיים בכירים בצה"ל.

גרסאות נוספות של סיכת מ"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיכת מ"מ מוזהבת – מוענקת לקצינים ולקצינות ששימשו כסגל הדרכה בקורסי הקצינים ובהשלמות החיליות בסיום מחזורם השלישי או לאחר שנה במידה והיו בתפקיד פיקודי (קצין הדרכה, לוגיסטיקה וכו').
  • סיכת צוות אוויר – מוענקת עם סיום השלב הבסיסי בקורס טיס.
  • סיכת חובל – מוענקת למסיימי שלב "מתקדם" בקורס חובלים.
  • סיכת קצין רפואה - מוענקת לרופאים בוגרי קורס קציני רפואה, המוכשרים לרוב במסגרת שירות מילואים (קרי, קצינים מקצועיים, בשונה מרופאים בוגרי העתודה האקדמית המוכשרים לקראת שירותם הסדיר כמ"מ לכל דבר); הסיכה דומה לסיכת מ"מ אלא שבמקום עלה הזית מקיף את החרב נחש, המסמל את נחש הנחושת שעשה משה רבנו כדי להציל את עם ישראל ממגפה במדבר (כמו כן, נחש כרוך סביב מטה היה גם סמל הרפואה ביוון העתיקה)

סיכות קורסים התנדבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכות הניתנות לבוגרי קורסים התנדבותיים בצה"ל, כמו קורס צוללן, קורס חובלים, קורס טייס, קורס צניחה, שייטת ספינות הטילים ושייטת 13, סיכות אלו מכונות "כנפיים"

כנפי צניחה (כנפ"צ) הן אות אותו נושא כל חייל שסיים קורס צניחה צבאי, שמתקיים במרכז הטסה והכשרות מיוחדות (מרהו"ם). כנפי הצניחה מונחות על רקע בצבע מסוים:

  • רקע כחול: למסיימי קורס צניחה כללי
  • רקע ירוק: בעבר - למסיימי קורס קומנדו, כיום משמש ליחידות צניחה מבצעיות - חיילים בוגרי מסלול בצנחנים רשאים לענוד את הכנפיים על רקע ירוק.
  • רקע לבן: למסיימי קורס מדריכי צניחה
  • רקע אדום: למי שביצע צניחה מבצעית (היו שתי צניחות מבצעיות בהיסטוריה של צה"ל במבצע קדש בשנת 1956)
  • כנפי צניחה עם כוכב - לצנחנים שצנחו מעל 50 צניחות.

החייל היחיד בצה"ל שהיה זכאי לענוד את ארבעת הרקעים, והיה לו גם כוכב, היה סגן אלוף אריה טוביה (מרסל טוביאס), מפקד בית הספר לצניחה שנהרג בתאונת צניחה.

כנפי טיס הן כינויו של האות אותו נושאים בוגרי קורס טיס (טייסים, נווטים או מכונני אוויר) על מדיהם. בעבר היו כנפיים נפרדות לכל אחד משלושת המקצועות הללו, ומשנת 1999 לכל כנפי הטיס צורה אחידה (מסיבות של אחידות).

כנפיים מיוחדות עוצבו באותות שעונדים בעלי תפקידים נוספים בחיל האוויר: לוחמים ביחידה 669, מפעילי מזל"טים, בקרי טיסה, פקחי העמסה, בעלי מקצוע מוטסים (רופא, חובש, מכונאי, מפעיל קשר/ל"א, מהנדס) וקציני נ"מ.

סיכות סמלים מערכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי השתייכות יחידתית במערך הלוחם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי השתייכות יחידתית במערך המסייע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיכת מטפל ברה"ן - (פסיכולוג, עובד סוציאלי או פסיכיאטר השייכים למערך בריאות הנפש בצה"ל)

סיכות מקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכות המעידות על מקצוע צבאי שרכש החייל

  • סיכת חובש
  • סיכת צוללן
  • סיכת צוות רפואי
  • סיכת מטילן אווירי (עד שנות ה-50)
  • סיכת נ"מ [1]
  • סיכת צלף

הסיכות המעידות על הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אות השרות המבצעי

סיכות השתייכות חיילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכות ההשתיכות החיילית נענדות על כומתת החייל.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סמלי כומתה בצה"ל

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]