סילבסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חגיגת כניסתה של השנה החדשה בסידני

סילבסטר או ליל סילבסטר הוא השם המקובל בישראל (וכן במספר מדינות במרכז אירופה) ללילה שבו מתחלפת השנה על פי הלוח הגרגוריאני, כלומר הלילה שתחילתו ב-31 בדצמבר והמשכו ב-1 בינואר.

החג נקרא כך משום ש-31 בדצמבר הוא גם יום חגו של האפיפיור סילבסטר הראשון, שכיהן בשנים 314335 ומת ב-31 בדצמבר, ומאז שקיבל מעמד קדושה הפך התאריך ליום הזיכרון המוקדש לו בכנסייה הקתולית. אין קשר בין סילבסטר הראשון לבין ליל השנה החדשה מלבד התאריך.

ברוב הארצות קרוי חג זה בשם ערב (או ליל) השנה החדשהאנגלית: New Year's Eve, בצרפתית: Jour de l'An, ברוסית: Новогодняя Ночь). בנוסף קיימים שמות מסורתיים עתיקים במספר מדינות, למשל Nochevieja בספרד ו-Hogmanay בסקוטלנד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1 בינואר הונהג לראשונה כתחילתה הרשמית של השנה עם כניסתו של לוח השנה היוליאני ברומא בשנת 45 לפנה"ס על פי הוראתו של יוליוס קיסר שנה קודם לכן. בעולם הנוצרי העתיק (ובלוחות שנה של מדינות קתוליות רבות באמריקה הלטינית עד היום), מוזכר 1 בינואר כ"יום ברית מילה של ישוע" (שהרי חג המולד, 25 בדצמבר, מציין את יום הולדתו, ולכן בריתו ביום השמיני: 1 בינואר). במהלך המאה ה-16, הוכרז 1 בינואר ברוב מדינות אירופה המערבית כתחילתה הרשמית של השנה החדשה, וזאת עוד לפני המעבר ללוח השנה הגרגוריאני. רוסיה, שחגגה את תחילת השנה ב-1 בספטמבר, עברה לתאריך זה על פי הוראתו הישירה של פטר הגדול בשנת 1700, 218 שנה לפני אימוץ הלוח הגרגוריאני. על כן, שמו של סילבסטר נקשר לחגיגות סוף השנה (במדינות הרלוונטיות) רק עם הפיכת 31 בדצמבר ליום השנה האחרון — יותר מ-1,200 שנה לאחר מותו של הקדוש הקתולי. בנוסף לכך, הכנסייה התנגדה זמן רב לעריכת חגיגות פומביות ב-31 בדצמבר, זאת בשל המקורות הלא נוצריים של החג. מבחינתה של הכנסייה הקתולית מדובר ביום זיכרון אופציונלי לקדוש מסוים בלבד, הדרגה הנמוכה ביותר ליום טוב בנצרות הקתולית ואחד מ-92 ימים בעלי סיווג זהה בלוח הרשמי של הוותיקן. יתרה מכך, עבור כנסיות של רוב המדינות הקתוליות (ספרד, למשל), זהו תאריך שגרתי לחלוטין, זאת כיוון שבלוח הדתי שלהן קיים פטרון קדוש דומה לכל יום ויום בשנה.

סילבסטר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חגיגת סילבסטר בטאיפיי בירת טאיוואן, 2008

ערב השנה החדשה נחוג כמעט בכל רחבי העולם, גם במדינות שדתן הרשמית איננה הנצרות, כמו יפן, הודו, טורקיה, סין, תאילנד, טאיוואן וגם בישראל. הסיבה להשתרשות החג דווקא בציבור החילוני בעולם נעוצה בכך שלוח השנה הגרגוריאני הוא הלוח שעל פיו מתנהלים החיים החילוניים ברוב המדינות, ובכלל זה חיי התרבות, הכלכלה והמסחר.

ליל סילבסטר נחגג במסיבות ששיאן בחצות הלילה, עם התחלפות השנה ונחתם בנשיקה. כיכר טיימס בניו יורק, קנתה לעצמה שם ברחבי העולם כאחת מזירות המסיבה הראשיות. בין הבניינים בכיכר נתלה כל שנה כדור ענק היורד אל החוגגים בחצות. מסיבות נוספות נערכות במקומות ציבוריים נוספים ברחבי העולם כמו גם במועדונים ובבתים פרטיים. מנהג נפוץ נוסף הוא יריית זיקוקין די-נור במרכזי הערים הגדולות.

במדינות רבות 1 בינואר (New Year's Day) הוא חג ויום חופשה רשמי. להבדיל מ-31 בדצמבר, שאינו חג אלא סיבה למסיבה, ערב לקראת החג (New Year's Eve).

"שנה חדשה" (נובי גוד) בברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נובי גוד

המשטר הקומוניסטי, כחלק ממלחמתו בדת ובמיצגיה, ביטל את כל הסממנים הדתיים וכאלה שאינם מתיישבים עם עקרונות המפלגה, בשנת 1936 הוצגה בקשה להצבת עצי אשוח בבתי-ספר, בתי ילדים, מועדוני ילדים, בתי-קולנוע ואולמות תיאטרון.

על אף שאין לערב השנה החדשה אופי קומוניסטי, הוענק לו מעמד חשוב ומיוחד בברית המועצות, היה זה החג הלא-קומוניסטי היחיד במדינה. בברית המועצות צוין רגע התחלפות השנה בהרמת כוסית שמפניה. על פי מסורת "שנה חדשה" שהתפתחה במדינה, נוהגים, להציב עץ מקושט ולהעניק מתנות, בעיקר לילדים, בלילה זה, ומלווים את מתן המתנות בסיפור על דמות מסורתית בשם "סבא כפור" (Дед Мороз) המעניקה אותן ביחד עם נכדתו סנגורוצ'קה.

חלק גדול מהעולים ממדינות ברית המועצות לשעבר עדיין ממשיכים לחגוג חג זה.

הסילבסטר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נחגג הסילבסטר בקרב חלק מהציבור החילוני עוד לפני קום המדינה, והפופולריות של חגיגות אלו בציבור הישראלי גברה עם השנים‏[1]. כמו בכל העולם לא נושאות החגיגות אופי דתי אלא אופי של מסיבה. החג מצוין ונחגג במסיבות פרטיות, במועדוני לילה ובאולמות אירועים‏[2]. העולים מחבר העמים נוהגים גם לציין את החג בקרב המשפחה והחברים ולא במסיבות. בשונה מהנהוג במדינות אחרות, בישראל החג אינו מצוין במסיבות רחוב ציבוריות.

בהודעה על-פי פקודת סדרי השלטון והמשפט נכלל בחגי הנוצרים תושבי ישראל חג בשם "ראש השנה", שהוא 1 בינואר, ולא מוזכר השם "סילבסטר".

המחלוקת סביב מסיבות הסילבסטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש יהודים הרואים בחגיגת ליל השנה האזרחית החדשה סממן של התבוללות לאומית ודתית, בעיקר משום שמדובר בחג לא יהודי‏[3]. כן מזכירים מגני חגיגת הסילבסטר את המכות שהעניקו גויים שיכורים ליהודים בלילה זה ונהגו גם לגנות את ההוללות שבמסיבות אלו‏[4]. בהלכה היהודית חל איסור לציין חגים של עובדי עבודה זרה. טיעון נוסף נגד חגיגת האירוע בישראל הוא הקשר של היום לקדוש נוצרי סילבסטר, ובהקשר לכך נשמעות טענות על כך שהאפיפיור, סילבסטר הראשון הביא לשנאת יהודים ולפעולות נגדם. סילבסטר, שפעל במאה הרביעית, עסק אמנם בדיכוי כופרים באחדותו של השילוש הקדוש, אולם אין ראיות לכך שפעל באופן מיוחד כנגד היהודים.

במשך שנים רבות השתדלו גורמים דתיים להניא גופים ומוסדות מקיום מסיבות סילבסטר‏[5]. בסוף שנות השמונים הודיעו מחלקות הכשרות של הרבנות בכמה ערים בישראל כי ישללו את תעודת הכשרות מבתי מלון ומאולמות אירועים שבהם ייערכו חגיגות סילבסטר, בשל איסור ההנאה מעבודה זרה וחגים של עובדי עבודה זרה‏[6]. הן נסוגו מדרישה זו לאחר שבפסק דין שניתן בעקבות עתירה לבג"ץ[7] נקבע שאת תעודת הכשרות יש לתת לפי שיקולים הקשורים בכשרות המזון בלבד, משום שהחוק "לא נועד לשרת מטרות של השלטת דיני ההלכה בעניינים אשר אינם חלק מדיני כשרות המזון".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליטל לוין, יניב קובוביץ, תעודת הכשרות של סילבסטר, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011
  2. ^ י. שטיינר, 40 ל"י לזוג בנשפי סילווסטר, דבר, 2 בינואר 1955
  3. ^ ד"ר מ. טייך, חגיגות סילבסטר בישראל, דבר, 31 בדצמבר 1953
  4. ^ דוד גלעדימניט"ל עד סילבסטר, מעריב, 2 בינואר 1973
  5. ^ ראו למשל: אחיעזר - מפעל לחינוך של תורה, נשף סילבסטר על ידי עירית חיפה, מעריב, 11 בדצמבר 1969
  6. ^ במשנה תורה לרמב"ם, כתוב כך: "עבודה זרה עצמה ומשמשיה ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה אסור בהנאה"(הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פרק ז' הלכה ג') והכסף משנה מפרש במקום כי מדובר גם בחגים של עובדי עבודה זרה האסורים בהנאה
  7. ^ בג"ץ 465/89 אילנה רסקין נ' המועצה הדתית ירושלים, ניתן ב-27.5.90